Page 461 - 2
P. 461

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫יורה דעה‬                               ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬  ‫˙‪ÂÎ‬‬

‫יע"ש כל הרואה יראה כוונתו כמ"ש ב"י בשמו‪.‬‬        ‫שחיתה משמע מרמב" וראב"ד ורמב" דבבנה‬
‫וכ"כ בסמ"ג )לאוי קיא( א יודעת שיש לה חבורה‬      ‫ובבעלה אינה תולה במכה שחיתה וכדעת מעלת‬
‫או גרב שא היתה מסירה הקליפה היתה מוציאה‬
‫ד וכו' או בבנה ובעלה ששכבו עמה או אשה אחרת‬                       ‫ידידי הגאו נ"י‪.‬‬
‫וידעה שיש לה גרב שיכולה להוציא ד ע"י‬
‫הקליפה וכו' שמא חפפו או גררו עצמ עד שהוציאו‬            ‫]˙‪[‰ÏÚ·Â ‰ ··˘ ‰ÎÓ· ‰ÈÏ‬‬
‫ד בלא ראות עכ"ל‪ .‬וכ הוא בס' התרומה סי' צ"ב‬
‫וז"ל א יודעת שיש לה גרב או חבורה שא היתה‬        ‫‡‪ ‡Ï‬דצלע"ג דלפ"ז ה תולה בבנה ובבעלה לא‬
‫מסירה הגלד והקליפה היתה מוציאה ד וכו' או‬
‫בבנה ובבעלה ששכבו עמה שיש לה מכה או גרב‬         ‫קאי אלמטה א הי' בה מכה אלא אשלפניו‬
‫שיכולה להוציא ד ע"י הסרה אע"פ שעתה אינה‬          ‫דכש שתולה בעסוקי בד ובכתמי ובמאכולת כ‬
‫מוציאה ד וכו'‪ .‬ולשו זה בעינא מייתי מרדכי בפ"ב‬   ‫תולה בבנה ובבעלה‪ ,‬ומכה לא הוזכרה כלל ברישא‬
‫דמס' שבועות )סי' תשל"ה( ע"ש וכ נראה מסמ"ק )סי'‬   ‫ונהי דממילא מוב דתולה נמי במכה שבגופה א‬
 ‫רצג( אשר זה לשונו א יש עליה חבורה או גרב שא‬    ‫היא פתוחה ומוציאה ד וק"ו משאר עסקי אבל‬
‫היתה מסירה מוציאה ד וכו' או שהי' שחי או גרב‬     ‫עכ"פ במשנה לא הוזכרה מכה אצל בנה ובעלה א"כ‬
‫בשכב עמה וכו' ע"ש‪ .‬וכ"כ ר' ירוח בחוה נתיב‬       ‫מאי פרי ש"ס נדה י"ט ע"ב בעלה היכי משכחת‬
‫כ"ו ח"ב וז"ל ותולה במכת בנה ובעלה וכ במכה‬       ‫ליה ודחיק רנב"י בנכנסה לחופה ולא נבעלה‪ ,‬ומאי‬
‫שלה וכו' ושוב אח"ז כתב ותולה במכה כמ"ש ואפי'‬    ‫קושיי אטו מכה תנינא במתני' תולה בכל מה‬
‫חיתה המכה וכו' משמע להדיא דכמ"ש דאלעיל קאי‪.‬‬     ‫שיכולה לתלות ג במכה ובבעלה שא"א לתלות‬
                                                ‫במכה אינו תולה בו ומאי קארי לי' מעיקרא אע"כ‬
 ‫‪ ·Â¯˜Â‬אני לומר שאפשר לפרש דברי רמב"‬            ‫ברירא לסתמא דתלמודא דהאי דתולה בבנה ובבעלה‬
                                                ‫אמרה שיכולה להתגלע דלהל קאי ואפשר דתולה‬
 ‫וראב"ד ורמב" הסתומי שיסכימו ע‬                  ‫בבנה מתחיל משנה אחריתי ובש"ס דיל נדפסו‬
‫דברי רוב הפוסקי המפורשי להקל בכתמי דרבנ‬
‫ובשג שיש לנו הכרח גדול מהש"ס הנ"ל שלע"ד‬                       ‫בבבא א' ע הרישא‪.‬‬
 ‫הוא ראיה שאי עליה תשובה ודברי ש"ע צודקי‬
                                                ‫‪ ¯˙ÂÈÂ‬נראה דהגירסא הנכונה היא א יש בה מכה‬
                   ‫לדינא לע"ד‪.‬‬
                                                ‫ויכולה להתגלע ואבנה ובעלה קאי אע"ג‬
 ‫‪ ȄȇÂ‬דאיירי צל"ע גדול על ה"ג דלא מייתי שו‬     ‫דעובדא דר"ע הי' בהאשה עצמה מ"מ מתני' קמ"ל‬

‫די מכתמי כאלו ס"ל כהסוברי שאי‬                            ‫אפי' בבנה ובעלה תולי בכה"ג‪.‬‬
‫כתמי לבעלה אלא לטהרות אלא דמייתי בריית'‬
‫אחת דלא התירו בגדי צבעוני אלא להקל על‬           ‫‪ ‰ ‰Â‬מר נ"י עיי בדברי הרב המחבר בש"ע‬
 ‫הכתמי משמע מזה דיש כתמי בזמ הזה‪ .‬ורי"‬
                                                ‫והתלונ עליו ובחיבורו הגדול )ב"י ד"ה וכש (‬
              ‫השמיט ג ברייתא זו‪.‬‬                ‫מייתי ליה בש רשב"א וכ הוא בתה"א )דפוס וויע‬
                                                ‫ד קט"ו ע"ד( ]ד כא[ בסופו וז"ל‪ ,‬ותולה בבנה‬
                ‫‪.˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ ¯„‡ '‰ '„ ÌÂÈ ·"Ù‬‬   ‫ובעלה כלומר א נתעסקו בכתמי וכו' וא יש בה‬
                                                ‫מכה והיא יכולה להתגלע וכו' וה"ה למכת בנה‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                               ‫ובעלה ומעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע וכו'‬

                      ‫˙˘‪ÊÙ˜ ‰·Â‬‬
‫]‪[ÌÈȘ 'Ê Ì„Â˜ ‰ÓˆÚ ‰˜„·˘Î ÌÈ Â˘‡¯ ÌÈÓÈ '‚· Ì˙Î ‰‡ˆÓ‬‬

‫ג"י לא תלינ כת או נחשוב מיו שבדקה עצמה‬          ‫˘‪.È" ·˜ÚÈ '‰ÂÓ ‚ÏÙÂÓ‰ È ·¯‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
                 ‫ליל לביהכ"נ‪.‬‬
                                                 ‫‪ „"Ú‬אשה שבדקה עצמה ליל לביהכ"נ וביו‬
‫‪ ‰Ê·Â‬הלכו נמושות‪ ,‬בעל עבודת הגרשוני )סי' עט(‬
                                                 ‫הפסק טהרה הפסיקה וספרה ובתו ג' ימי‬
‫מיקל וצמח צדק סי' ס"ה דעתו להחמיר‬                ‫מצאה כת ויש לה במה ליתלות‪ ,‬א נאמר דבתו‬
   456   457   458   459   460   461   462   463   464   465   466