Page 456 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קפד ‪‡Î˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫והעני הזה גדל והול עמה ואי אנו יכולי לשער‬ ‫)נה‪ ,‬א( וספ"ז דעדיות )מ"ט( על החרשת שהשיאה‬
‫זה‪ ,‬ואפשר הוא ג"כ עתי לטוב' ועתי כ ‪ ,‬וקיי"ל‬ ‫אביה וכו'‪ .‬ודוחק לומר דשמואל פליג על סת מתני'‬
‫)קצב‪ ,‬ס"א( אחד קטנה ואחד גדולה צריכה להמתי ז'‬ ‫ועדותו של ר"י ב גודגדא ואפי' ר"א לא יחלוק על‬
‫נקיי ‪ .‬וק' מה יועיל דלמא בשעת תביעה לא היתה‬ ‫משנה השנויה בעדיות ועכ"פ מנ"ל לרב אשי‬
‫חמדה שלימה ועתה נתוס לה חמדה יתירה אע"כ‬ ‫להסתפק בדבר ולמימר דיחלוקו אע"כ מוכח‬
‫דהחמדה שבימי שטותה מועיל ג"כ לזמ פקחת‬
‫אי חילוק‪.‬‬ ‫ודוחק לומר שהשיאה באיסור דהרי ה"ל לשנות‬

‫‪ ÈχÂ‬י"ל הא דש"ס נדה ס"ו ע"א רבינא איעסק‬ ‫שאירסה‪.‬‬

‫לבריה בי רב חביבא א"ל אימר דאמר רבא‬ ‫‪ Ï" Â‬ראיה מקטנה גופה דכבר ביארתי במקו אחר‪Ê‬‬
‫בגדולה וכו' וי"ל דג ר"ח ידע דע"י חימוד אפשר‬
‫שתראה אפי' קטנה א הא הו"ל ס"ס שמא לא‬ ‫דקטנה גופה אי כל הזמני שווי והרי אפי'‬
‫חמדה‪ ,‬כיו דקטנה היא‪ ,‬ואת"ל חמדה דלמא לא‬ ‫במופלא סמו לאיש נדריו נבדקי כל השנה לפעמי‬
‫ראתה‪ ,È‬א אי הוי קטנה עלולה לראות בעלמא אע"ג‬ ‫יודע ולפעמי אינו יודע לש מי נדר‪ .‬וכתבתי‬
‫דהשתא לא הוי שעת וסתה לא הוי זה ס"ס דאי כא‬ ‫דלרמב" )הל' סוטה פ"ב ה"ד( דס"ל קטנה שנבעלה‬
‫אלא ספק אחד שמא ראתה שמא לא ראתה‪ ,‬א‬ ‫תחת בעלה אסורה לו‪ ,‬לאו משו דפיתוי קטנה לאו‬
‫קטנה שא"א להסתפק בראיה אלא ע"י חמוד‪,‬‬ ‫אונס הוא לחלוטי ‪ ,‬אלא אי כל הזמני והשעות‬
‫ובחמוד נמי כולי האי ואולי‪ ,‬והחמוד בקטנה ספק‬ ‫שווי ולא כל הקטנות שוות וחייש דלמא היתה‬
‫הוא וי"ל שפיר ס"ס‪ ,‬כעי דאר"א ספק ביאה טהור‬ ‫בעלת דעת ופתוי רצו הי'‪ .‬ובזה ישבתי דל"ק‬
‫ספק מגע טמא‪ ,‬ובארתי זה במקו אחר‪ .‬ומ"מ רבינא‬ ‫אהרמב" מיבמות ס"א ע"ב דאר"א כה לא ישא‬
‫פליג נמי אהא ולא משוי חילוק בי גדולה לקטנה‪.‬‬ ‫קטנה שמא תתפתה עליו משא"כ ישראל דפיתוי‬
‫ועכ"פ מוכח דקטנה אי חמדתה שוה ומ"מ מועיל‬
‫קטנה אונס‪.‬‬
‫ספירתה ונפשט ספיקא של ב"ש לקולא‪.‬‬
‫‪ ¯·ÎÂ‬עוררני חכ אחד‪ Á‬לפמ"ש הרא"ש בתשובה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בטע בדיקה זו והמתנת ז' ימי נקיי ס"ל‬
‫)כלל טז סי' א( דב י"ג לגדלות הוא ככל‬
‫להרשב"א )תוה"ב ב"ז ש"ב ד ה‪ ,‬ב( משו‬ ‫השיעורי הלכה למשה מסיני‪ ,‬ולפמ"ש הרמב"‬
‫דברגע התביעה יגרו החמוד טפת ד כחרדל ע"כ‬ ‫פ"ט ממלכי הל' יו"ד לא נאמרו השיעורי לב"נ‬
‫א"כ ממילא אי די גדולות וקטנות לב"נ ותקשי‬
‫צריכ' ז' ימי נקיי כרואה ודאית‪.‬‬ ‫אהרמב" שכ' ש פ"י הל' ב' ולעול אי עונשי‬
‫מה לא קט ולא חרש ולא שוטה וכו' ע"ש‪.‬‬
‫]˘‪[„ÂÓÈÁ Ì„· ˘"‡¯‰ ˙ËÈ‬‬ ‫והשבתי לו דוודאי הא דבעינ שני וסימני הוא‬
‫שיעורא הל"מ אפי' יהי' משכיל וב דעת לא יתחייב‬
‫‪) ˘"‡¯‰Â‬נדה פ"י סי' ד( הקשה בימי רבא עדיי לא‬ ‫עד שהגיע לשיעורא דמרע"ה בשני ובסימני וזה‬
‫לא נית לב"נ‪ .‬אבל עכ"פ קט שאינו בר דעת אשר‬
‫נתפשט חומרא דר' זירא והוה סגי בששה‬ ‫פיתויו ורצונו אונס כחרש ושוטה ג ב"נ פטור‪,‬‬
‫והוא‪ ,‬ע"כ ס"ל להרא"ש דבכל יו שמתקרבת‬
‫לנשואי ניתוס תאותה וצריכה בדיקה ליומא שמא‬ ‫ופשוט לפענ"ד‪.Ë‬‬
‫תראה היו ואז באמת תספור ז' ימי מאותו היו‬
‫שתמצא טפה ד ודבריו צע"ג כבר נתעוררו‬ ‫‪ ˙ÂȉÂ‬כ הלא ידוע דקטנה מבת ג' שני ויו א'‬

‫האחרוני במקצת‪.‬‬ ‫אי לה חמדה ואחז"ל שלהי קדושי )פא‪ ,‬ב(‬
‫קטנה היודעת טע ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה‬

‫‪.„ 'ÈÒ ·"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔωÏ „Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ê‬‬
‫‪È"ÒÂÒ ·"Á „"¯ÂÈ ˜ 'ÈÒ Ì˘ ‰ÏÚÈ ‰„Â‰È ˙"¢· ‰Ê ÔÈ Ú· Ú"Ú .ÊÈ˘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯Â .‡ 'ÈÒ ‡"Á „"¯ÂÈÁ '¢˙· „‡Ò‡ È"¯‰Ó „ÈÓÏ˙ "‰ .Á‬‬
‫¯‪.‡ ,‡È ˙·Â˙Î „"ȯ 'ÒÂ˙ 'ÈÚ .ÊÏ 'ÈÒ ˙¢„Á‰ ˙"¢·Â .‡ ,ËϘ ˙·˘ Ò"Á 'ÈÁ·Â ‰Ù˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ „Î 'ÈÒ Á 'ÈÒ Â"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‚Ï‬‬
‫‪'ÈÁ·Â ·"‰ ‚"Ù ·"ÂÒ‡ 'ω ˘"‡ ‡ 'ÈÒ Á"‡ ·‡ÂÈ ˙˜ÏÁ 'ÈÚ .ÊΘ˙ ‰ÂˆÓ Á ˙‡ ˆ˜ ‰ÂˆÓ „Ï ‰ÂˆÓ ,ÊÈ ˙‡ ÂÎ ‰ÂˆÓ Á" Ó‰ Î"Π.Ë‬‬
‫¯‪ÂÏÈ„‚‰ ˘¯ÈÙ˘ ‡ ,‡È ˙·Â˙Î „"ȯ 'ÒÂ˙· ÔÈÂÚÈ ,ÌÈ ˘· ‡Ï ˙Ú„ Ô·· ˜¯ ¯·„‰ ÈÂÏ˙ "· ψ‡˘ ¯·„‰ ¯˜ÈÚ·Â .„ÂÚ ‡ ,·Ò ¯ÈÊ ˘"Ó‬‬
‫‪χ¯˘È·Î ÌÈ ˘Â ˙Â¯Ú˘· ‡ÈÏ˙„ ¯‡Â·Ó Âȯ·„ ˙ÏÈÁ˙·˘ ‡Ï‡ .ÔÈ˘ ÂÚ ÏÏÎÏ Â‡· ‡Ï˘ Û‡ ˙Ú„Ï ‡Ï‡ ÌÈ ˘Ï ‰ ÂΉ Ôȇ„ ,˙ÂÁÓÏ ÔÈÏÂÎÈ‬‬

‫‪.˙ÂÙÒ‰ ˙ÂÓÏ˘‰· '¯Â .χ¯˘È·Î ÌÈ ˘· ‡ÈÏ˙ "‰ ˙ÂÏ„‚ Ì‚˘ ȯȇӉ „"·‡¯‰ Ì˘· Ì˘ ˙·Â˙Î ˜"Óˢ 'ÈÚ .·"ˆÂ‬‬
‫‪‡ ,‰˙‡¯ ‡Ï· Û‡ ¯ʂ ̇ ÌÈ Â˘‡¯‰ ˜ÏÁ „ÂÓÈÁ Ì„ ˙¯ÈÊ‚· ȇÓ .‰˙‡¯ ‡Ï„ „Á‡ Ì˘Ó Â‡ ˙ÂÓ˘ È ˘Ó Ò"Ò È‰ ȇ ÔÂ„Ï ˘È .È‬‬

‫˘‪.Ú¯‚ Ò"Ò Ì‚ È ‰Ó ‰¯‰Ë ˙ˆ˜Ó ‰ÈÏ ˙ȇ„ ÔÂÈ΄ ·Ó˜ 'ÈÒ „Ó˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â ,˙Â„È Ì„ Ì‚ ‡ˆÈ „ÂÓÈÁ‰ Ì„ ÌÚ˘ ¢˘Á‬‬