Page 457 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙‪·Î‬‬

‫גו זה אי יצה"ר שולט להתגרות עי"ז בגו אחר‬ ‫‪ ˜È˙Ú‡Â‬מ"ש אני בחי' וז"ל‪ ‡È‬דברי הרא"ש צע"ג‬
‫וא מתגרה ג"כ בגו אחר אי ההרהור שבגו זה‬
‫גור אלא מעלמא קאתי ליה ואלו לא היה רואה גו‬ ‫ממ"נ מאי ס"ל אי מהני בדיקה לד חמוד‬
‫זה נמי היה חומד על אותו הגו ואי רוב עול‬ ‫א"כ אמאי צריכה ז' נקיי תבדוק עצמה בשעת‬
‫ניצולי מהרהור עבירה ר"ל‪ .‬אבל לומר שלא תסקל‬ ‫תביעה וא לא תמצא ד תהיה טהורה כדעת‬
‫ערומה מחשש עי"ז יתגרה באחרת אי היצה"ר שע"י‬ ‫הראב"ד בתשובת מיימוניות )איסורי ביאה סי' א( ואי‬
‫גו זה גור גירוי באחר‪ .‬זהו כוונת הש"ס וכ‬ ‫ס"ל ככל הפוסקי דלא מהני בדיקה א"כ מאי מועיל‬
‫משמע בסיו לשו התוס' ש )ד"ה גמירי(‪ .‬אלא ממה‬ ‫בדיקתה בכל יו כיו שכל יו מוסי לה חמדה‪.‬‬
‫שכ' התוס' מהא דר"פ אי דורשי )יא‪ ,‬ב( כתבו להדי'‬ ‫אמנ בס"ט )ש סק"ו( משמע דמודה הרא"ש דביו‬
‫כיו שראה אותה פ"א יהרהר בה משמע דתליא‬ ‫התביעה לא מהני בדיקה שא תראה טיפה תאבד‬
‫בראיית אותה פ"א‪ .‬ג זה אינו דהת קאמר הש"ס‬ ‫ובשארי ימי עכ"פ מועיל בדיקה וזה צ"ע יציבא‬
‫א ישאו ויתנו בעריות יבואו להקל בערוה מפני‬ ‫בארעא דהרי חמדה אחרונה קשה מהראשונה‬
‫שנפשו מחמדתה אפי' שלא בפניה‪ ,‬עד"מ שישאו‬ ‫להרא"ש‪ ,‬ותו קשה נהי בימי רבא לא נתפשטה‬
‫ויתנו בהלכות )בת אשתו( ]בתו מאנוסתו[‪ ‚È‬וע"י‬ ‫חומרת ר"ז ולא הצריכה רבינא הפסק טהר' מ"מ‬
‫מ"ש בזה המו"מ של הלכה יזכור אותה שכבר ראה‬ ‫למאי דקבלו עכשיו חומרת ר"ז למה לא נצטר הפסק‬
‫אותה פ"א ויהרהר ויתאוה לה ויהי' דעתו נוטה‬ ‫טהרה ליו ראשו יו התביעה דלא יועיל בדיקה‬
‫לחפש קולות בזה ויבוא להקל בערוה‪ ,‬דאלו לא ראה‬ ‫לאותו יו ומשווינ לה רואה ולמה לא תצטר הפסק‬
‫מעול את )בת אשתו( ]בתו מאנוסתו[ ל"ש הרהור‬ ‫טהרה ג בזה"ז תו קשה מה יועיל בדיקה כל ז' הלא‬
‫בה ע"י פלפול הלכה זו‪ .‬זהו פי' אותה הסוגיא מיהו‬ ‫כל שעה ורגע מחמדת וכי ידיה בי עיניה כל ז' ימי‬
‫מלשו תוס' סנהדרי מ"ה ע"א )ד"ה אלא( שהקשו‬ ‫עיי לקמ ס"ח ע"ב ג אי אמר רבא ז' נקיי ואי‬
‫מכל האומר רחב מיד נקרי ע"ש‪ ,‬משמע קצת דס"ל‬ ‫רק ששה דיו התביעה היה אז מ המני להרא"ש‬
‫דאי הרהור אלא במה שראה כבר‪ ,‬מ"מ אי הכרח‪.‬‬ ‫שהי' קוד חומרת ר"ז ע"כ שיטת הרא"ש קשה לי‬

‫]‚„¯ „‪[„ÂÓÈÁ Ì‬‬ ‫להלו עד כא לשוני בחידושי‪.·È‬‬

‫‪ ÏÏΉÂ‬המהרהר על גו זה לא יבוא עי"ז להרהר‬ ‫]·‪[‡"·˘¯‰ ˙ËÈ˘ ¯Â¯È‬‬

‫על אחר‪ ,‬אבל אשה המחמדת סת על חיבת‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬הרשב"א לא יכחיש הטבע שהיא מוספת‬
‫ביאה סת לא על גו ידוע אי שו הכרח לומר‬
‫לכשתראה אותו יתחדש לה חמדה יתירה‪ ,‬אדרבה‬ ‫תאוה וחימוד בכל שעה ורגע מ"מ לא חייש‬
‫לפעמי יתגנה בעיניה וא יהי' קצת חימוד יותר‬ ‫ליה משו דשבעה לה חימוד מיו התביעה ואפי'‬
‫כבר מבואר מהראיות דלעיל דליכא למיחש ומ"ש‬ ‫חימוד קל דשוטית וקטנה ואפי' תבעוה בקטנותה‬
‫הט"ז סי' קצ"ב )סק"ו( והסכימו עמו כל האחרוני‬ ‫ונתגדלה בנתיי משעה דרמי שערי באסינתא עד‬
‫בנתחל החת צריכה נקיי מחדש הנה ש לא‬ ‫כניסה לחופה מ"מ החמדה היותר קלה שבשעת‬
‫מיירי אלא בנתיאשה מ הראשו שוב אפי' באותו‬ ‫תביעה משביע לה ומרווה צמאונה עכ"פ‪ ,‬וה"נ‬
‫מעמד מיד נתחל ונתרצה לחת אחר היינו טעמא‬
‫משו שנתיאשה מ הראשו אפי' בראשו גופה‬ ‫דכוותה‪.‬‬
‫בנתיאשה וחזרה ונתרצה באותו מעמד איכא פני‬
‫חדשות אלא שהש" )סק"ו( והט"ז ס"ל מסתמא אי‬ ‫]‡‪ÂÈ ÈÚ˘ ‰Ó· ‡Ï‡ ËÏ¢ Ú¯‰ ¯ˆÈ ÔÈ‬‬
‫כא יאוש כי עיניה תולות ומיחלות שעוד יתרצו‬ ‫¯‪[˙‡Â‬‬
‫משא"כ כשלא נתרצו אע"ג דמיד ולאלתר נתרצית‬
‫לחת אחר מ"מ הראשו חל הל לו ושני פני'‬ ‫‪ ‰˙ÚÂ‬נבוא ע"ד הש"ס דסוטה ח' ע"א דמייתי‬

‫חדשות הוא‪.‬‬ ‫מעלתו דאי יצר הרע שולט אלא במה‬
‫שעיניו רואות‪ .‬הנה פשטות פי' הש"ס הוא דע"י‬
‫שרואה בגו זה ומהרהר עליו אי זה גור להרהר‬
‫על גו אחר כיו שכל ההרהור לא נולד לו אלא על‬

‫‪.ÌÈϘ Ô ‚Ò ÔÂ˘Ï ÈÈ ˘· ÔÎ ‡ˆÓ ‡ ,ÂÒ ‰„ Ò"˙Á 'ÈÁ· .‡È‬‬
‫‪. ȷ¯ ˙ÂÈ˘Â˜Ó ˘"‡¯‰ ·˘ÈÈÏ Î"˘Ó Â"˜Ò ‰ÏӢ ÌÁÏ· ‰‡¯ .·È‬‬
‫‪.ÌÈ˘Â„˜ ˙˘¯Ù·Â ȯÁ‡ ˙˘¯Ù· ‰¯Â˙· ÔÎ ˘¯ÂÙÓ ‡˙Èȯ‡„ ‰Â¯Ú ȉ Â˙·„ Ï"ˆÎ„ ¯Â¯· .‚È‬‬