Page 455 - 2

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫יורה דעה‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙‪Î‬‬

‫נאמר על די חמדה אלא בשראתה אותו פע אחת‬ ‫לאיש ראתה טיפה ד אחת ולא ארגשה וכו'‪ .‬וכתב‬
‫ולא זולת‪ ,‬א"כ הנולדת סומא לא צריכה ז' נקיי‬ ‫בהשגות כל ראתה שהוא מזכיר בכא הוא טעות‬
‫מתביעה ואיל כלל ולא לשתמיט שו פוסק‬ ‫גדול מ הסופר שאפי' בלא הרגשה היא טמאה ודאי‬
‫להשמיענו קולא זו באשה סומא‪ .‬ואי נימא עכ"פ יש‬ ‫והאי ראתה רצתה היא עכ"ל‪ .‬פי' שהיה לפני‬
‫חמדה בשעת פיוס אלא שבשעת ראיה נתחדש חימוד‬ ‫הראב"ד ספרי שכתוב בו ראתה במקו רצתה‬
‫יותר וצריכה ז' נקיי מחדש‪ ,‬וא"כ ג סומא צריכה‬ ‫ומשמע דמיירי שראתה ד ודלא נימא ד חימוד הוא‬
‫נקיי מפיוס ואיל ‪ .‬הנה עכ"פ לא יכחיש אד‬ ‫וטהורה קמ"ל שטמאה שמא נתערב בו טיפה ד‬
‫בעול שבשעת קירוב גופי לא גרע מראיית פני‬ ‫נדה‪] .‬וסברא זו כ' בחידושי הר" ספ"ב דנדה·[ אבל‬
‫הבעל וא"כ סומא שלא ראתה אותו עדיי תהיה‬ ‫לא א לא ראתה ד טהורה קמ"ל הראב"ד שהוא‬
‫חידוש החימוד בשעת קריבה ותיאסר לעול ‪ .‬בודאי‬ ‫ט"ס‪ .‬וכ' הכ"מ‚ שמוכח כ מדברי רמב" עצמו‬
‫לתי' ב' של הט"ז סימ קצ"ב )סק"א( דכשהיא עמו‬ ‫שהרי סיי וכ' שמא מחמדה לאיש ראתה ד טיפה‬
‫במטה ליכא משו חימוד‪ ,‬וזה נוטה דעת התוס'‬ ‫א' ולא ארגשה אלמא בלא ראיי' והרגשה טמאה„‪.‬‬
‫ביבמות ל"ז ע"ב )ד"ה יחודי( וביומא י"ח ע"ב ובתוס'‬
‫ישני ש לק"מ‪ ,‬אבל לתי' קמא של הט"ז דלית ליה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬לפמ"ש והסברתי היה אפשר ליישב אותה‬
‫ה סברא קשה סומא לית לה תקנה כלל‪ ,‬בשלמא‬
‫פקחת י"ל משראתה אותו פ"א כבר שבעה לה חימוד‬ ‫הגירסא ולומר דמיירי שראתה ד חימוד‬
‫ולא יוסי ‪ ,‬אבל סומא שלא ראתה עדיי אי ס"ד‬ ‫בודאי וחיישינ שמא מחמדה לאיש ראתה ג"כ טיפה‬
‫חימוד שבשעת תביעה ופיוס לא השביעה אותה ולא‬ ‫ד נדה ולא הרגישה מחמת טרדות בפתיחת פי‬
‫תרווה צמאה‪ ,‬א"כ כשתבוא לידי קירוב בשר תחמוד‬ ‫המקור‪ .‬אבל מ"מ לא נראה אותה הגי' דאי שביק‬
‫הרמב" הדי דנתפייסה דאיתא בגמ' וכתב סת‬
‫ותראה לית לה תקנתא כלל אע"כ הא ליתא‪.‬‬ ‫תבעוה לינשא והשמיט ונתפייסה אע"כ רצתה גרסינ‬

‫]„‪[‰Ë¢ ÌÈ˙Ú ‰ÓÂÏÁ ÌÈ˙ÈÚ· „ÂÓÈÁ Ì‬‬ ‫והיינו נתפייסה שבש"ס‪.‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬הרב ב"ש סי' קי"ט ס"ק י"ג מסתפק בעתי‬ ‫‪ Ó"ÓÂ‬אי ס"ד דבעינ שתראה הבעל פע אחת‪ ,‬א"כ‬

‫שוטה ועתי חלומה ותבעוה בשעת שטותה‬ ‫מה לנו להטעות כל )רצתה( ]ראתה[‪ ‰‬דאיכפל‬
‫ובדקוה בקיאות אי מותרת להבעל בחלימותה דלמא‬ ‫הרמב" ד' פעמי וטעה הסופר כולי האי נימא ה"פ‬
‫לא הי' חמדה בשטיותה‪ ,‬ופשוט ליה להקל בקצת‬ ‫כל אשה שתבעוה לינשא ורצתה פי' נתפייסה שיהה‬
‫ראיה מדלא אמר בפ' חרש קי"ג ע"ב לר"א אי‬ ‫ז' ימי נקיי מאחר שראתה הבעל דבלא ראיי' לא‬
‫חרשת יכולה להנשא עתי שוטית עתי חלי ‪.‬‬ ‫יועילו ז' נקיי ‪ ,‬וטעו הסופרי יש שכתבו בשני‬
‫ולענ"ד ראיה גדולה היא דהוא ז"ל כ' דה"ל לש"ס‬ ‫הבבות ראתה ויש שכ' בשני הבבות רצתה וכ‬
‫למימר האי נ"מ‪ .‬וזה באמת אינו ראיה כ"כ‪ ,Â‬אבל‬ ‫בשארי רצתה הנאמרי ש ומנ"ל לראב"ד והה"מ‬
‫הראיה מגו הדי א"כ לר"א אי תקנה לחרשת‬ ‫שכל ראתה שבכא הוא ט"ס אע"כ לא עלה על דעת‬
‫להנשא כלל וג לשמואל דס"ל הת כר"א בהא‬
‫ואי יפרנס עדותו של ר"י ב גודגדא פ"ה דגיטי‬ ‫שו פוסק דבעינ ראתה אותו‪.‬‬

‫]„‪[‡ÓÂÒ· „ÂÓÈÁ Ì‬‬

‫‪ Ú‚‰Â‬עצמ סומא מה יהיה דינה א נאמר שלא‬

‫˙·‪Ô‡‚‰ ȯÂÓ ,Â˙‡ ‰‡¯˙˘Î „ÂÓÈÁ‰ ¯˜ÈÚ Èχ„ Ô˙Á‰ ˙‡ ÌÏÂÚÓ ‰˙‡¯ ‡Ï ‰ÏΉ˘ Ù"Ú‡ ÌÈȘ ‰Ú·˘ ¯ÂÙÒÏ ÏÎÂ˙˘ ‡˘ ‰Ï ‰ÚÈ‬‬
‫·‪Íȯˆ˘ ÔÈ„‰ ‰È‰ ̇ ‡¯„˘Ó ‡ÁÈÏ˘ Ô ·¯„ ¯Ó‡˜„ (· ,ÁÈ) ‡ÓÂÈ„ ‰ËÂ˘Ù ‡È‚ÂÒ Â ÓÓ ÌÏÚ „ ‚"¯„‰ ·˙Π¯È˙‰Ï Íȯ‡‰ ¯ÙÂÒ Ì˙Á ¯ÙÒ‬‬
‫‪‡È‚ÂÒ „ÂÓÏ˙‰ ÈÏÈ·˘ ‰ÈÏ Ôȯȉ „ Ï"ˆÊ Ô‡‚‰ ȯÂÓ ÔÓ ÌÏÚ ˘ ËÈÏÁ‰ Íȇ È ‡ ‰Ó˙ .ÌÏÂÚÓ Â˙‡ ‰˙‡¯ ‡Ï ‰˘‡‰ ¯ÈΉ ‡Ï Èχ Â˙‡¯Ï‬‬
‫‪„ÓÏ˘ ÈÓÓ ÂÊ ‡È‚ÂÒ ÌÏÚ˙È ÍÈ‡Â Â‰Ï È„ÁÈÓ Â„ÂÁÈ ˘Â¯ÈÙ· ‡"·˘¯‰Â Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„ ‡È·‰Â ÂÊ ‡È‚ÂÒ· ÏÙÏÙ ·"ˆ˜ ÔÓÈÒ· È"·‰˘ ˯ٷ ÂÊ‬‬
‫‪‰ÓˆÚ ‰¯ÈÎʉ˘ ‰˘‡Ï Âχ˘Â „Ȃ‰ Ô ·¯„ ÈÁÂÏ˘ Ó"Ó ‰Ê ÔÈ„ ˙ÂÚ„ÂÈ ÌÈ˘ ‰ Ôȇ ̇ Ì‚„ ,Ì˘Ó ‰È‡¯ Ôȇ˘ ËÂ˘Ù Ìχ .‰„ ˙ÂÎω‬‬

‫‪.ÊÈ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˘‡ ȯӇ ˙"¢· Ú"Ú .Ì˘Ó ‰È‡¯ Ôȇ˘ ËÂ˘Ù (·ˆ˜ 'ÈÒ ˘È¯) Ê"ˉ ˙Ú„Ï ÔΠ,‡ÓÂÈÏ ˙ÂȉÏ‬‬
‫·‪.Ì˘ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Ì˘ ȯȇӉ Î"Π.ÂÓÚ ˙„ Ì„ Û‡ Í˘Ó ˘ ¯˘Ù‡ ,¯Â‰Ë „ÂÓÈÁ Ì„˘ Ù"ڇ :Ì˘ Ô"¯‰ Ï"Ê .‬‬

‫‚‪.Ó"Ó Ï"ˆÂ ‡˙ÈÏ Ì˘ Ó"Òη .‬‬
‫„‪.· ,ÁÈ ‡ÓÂÈ ÌÈ ˘È 'ÒÂ˙· Ï"Ê ÛÒÂÈ ¯"¯‰ Î"Π.Ô ·¯„Ó ‡¯ÓÂÁ ‰· ȉ„  Èȉ .‬‬
‫‪.Ì˘ Ò"‰ÂÒ· "˘ ˘ÏÈ·Â "˘· Ì˘ Ϙ ¯Ù Ì"·Ó¯ ‰‡¯Â .ÔÈ Ú‰ È"ÙÚ Ï"ˆÎ˘ ¯Â¯· .‰‬‬
‫‪‰Ë˜ 'Ó‚‰„ ËÂ˘Ù Ï"È Î"‡Â .˜È˙ 'ÂΠ˂· Â˙˘‡ ‡ÈˆÂ‰Ï Ó" ȇÓÏ ‰Ë¢ ÌÈ˙Ú ‰ÓÂÏÁ ÌÈ˙Ú„ ÔÂÈÎ ‡ÓÚË Â Èȉ ‡Î‰Â :Ì˘ ˙ÂÓ·È· .Â‬‬

‫‪.‡˙Èȯ‡„· Ó"Ù‬‬