Page 452 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה קפג ‪ÊÈ˙ ¯ÙÂÒ‬‬

‫אימת דהוה סלקא מטבילת מצוה הוה חזי דמא ולא‬ ‫הוה חזיא דמא‪ ,‬אמר )שמואל(‡ דימת עיר עלתה ב‬
‫ביו ידוע‪ .‬ועוד שאפשר שאפי' בא ביו ידוע אינו‬ ‫לכי והבעלי ]לו[· ע"ג הנהר‪ .‬וכ' ראב"ד בשער‬
‫קובע שדימת עירה אינו דבר של קביעות כקפיצה‬ ‫הוסתות והיכא דקביעא לה וסת לשעה ולא ליומא‬
‫ודאי קביעותא דשעה מהני לה וכו'‪ ,‬איכא למגמר‬
‫וכיוצא בה אלא אקראי בעלמא הוא עכ"ל‪.‬‬ ‫הא מלתא מההיא איתתא דכל אימת דהוה סלקא‬
‫מטבילת מצוה וכו'‪ ,‬והא הת יו טבילתה לא היתה‬
‫‪ ȯ„Ò·Â‬טהרה )סי' קפז סקכ"ג( הקשה על תירו‬ ‫קביעות פעמי מקדמת פעמי מאחרת וביו‬
‫טבילתה היה לה שעה קבועה לראי' שבכל עת‬
‫אמצעי מה בכ שאינו נקבע אלא בימי‬ ‫שהיתה נכנסת לעיר וחברותיה מרגישות בה מיד‬
‫וקפיצות מ"מ כיו שראתה כמה פעמי חוששת‬ ‫היתה רואה‪ ,‬ואעפ"כ לא חשש ר"י אלא לשעתה‬
‫לקפיצות פ"א עכ"פ כוסת שאינו קבוע כדאיתא‬ ‫בלבד דהיינו שעת כניסתה לעיר אבל קוד שנכנסה‬
‫בהג"ה מימוניות )הלכות איסורי ביאה פ"ח אות ג( ופסקו‬ ‫לעיר התירה‪ ,‬ש"מ שא קבעה וסת לשעות ולא‬
‫רמ"א בש"ע סי' קפ"ט )סי"ז( ובש" ש סקמ"ח‬ ‫לימי אינה חוששת אלא לשעתה בלבד עכ"ל‪.‬‬
‫ע"ש‪ .‬ומזה הוליד דר" פליג אהגהת מיי' וס"ל דוסת‬ ‫והרז"ה ש אות ו' השיב וז"ל ומה שהביא ראיה‬
‫שע"י מעשה אפי' בכמה פעמי לא ניחוש ל ולפ"ז‬ ‫מההיא איתתא דסלקא מטבילת מצוה הויא חזיא‪ ,‬זה‬
‫מה דחוששי לרואה מ"ת ע"כ לאו משו דראתה‬ ‫במעשה הי' תלוי ולא בשעה שא אי לה יו קבוע‬
‫ג"פ איקבע וסת אלא משו דוסת ריאה מחמת‬ ‫אי לה שעה קבועה ואי בזה שו ראייה עכ"ל‪.‬‬

‫תשמיש לא מיקרי ע"י מעשה אונס אלו דבריו‪.‬‬ ‫‪ Ô·ÂÓ‰Â‬דס"ל לראב"ד דמעשה הטבילה הוה מעשה‬

‫‪ „" ÚÙÏÂ‬לק"מ אהר" ‪ ,‬דהרי ר" ס"ל כהרז"ה‬ ‫רבה כעי קפיצה‚ ויותר מזה ויש לתלות‬
‫הוסת בזה אבל דימת עיר אקראי בעלמא הוא‬
‫הנ"ל דתלינ המעשה בדימת עירה לא‬ ‫כמ"ש לקמ אי"ה בש הר" ולא תלינ ביה‪ ,‬וא"כ‬
‫בטבילה‪ ,‬שהרי כתב בתירו הראשו כיו שוסת זו‬ ‫מיד שעלתה מטבילת מצוה הרי יומה מסוי‬
‫דימת עירה גורמת וכו' וכ"כ בתירו האחרו שדימת‬ ‫שעתידה לראות ע"י מעשה זו‪ ,‬ותיאסר כל העונה‬
‫עירה אינו קביעות כוסת של קפיצה וכו' ע"ש‪ .‬נמצא‬ ‫מיד ואי התירה ר"י על גבי הנהר אלא משו דהיה‬
‫לפ"ז מאי דהוה ס"ד דהר" לומר דתאסר מיד אפי'‬ ‫קבועה לה שעתה בעונת הטבילה אחר שתכנס לעיר‬
‫קוד שנכנסת לעירה עד שהוצר לג' תירוצי הנ"ל‪,‬‬ ‫ולא נאסרה אלא משעתה ואיל ומוכח דינו של‬
‫צ"ל דהוה סברא דהקפיצה שיש לו יו קבוע תיאסר‬ ‫הראב"ד ז"ל‪ .‬א הרז"ה ס"ל אע"ג דדימת עירה‬
‫מיד בהנ החמה של אותו היו ‪ ,‬כיו שהיו עלולה‬ ‫איננו מעשה רבה כטבילה מ"מ תלינ אונס המעשה‬
‫לראות ע"י קפיצה עכ"פ ה"א ניחוש ותפרוש מיד‬ ‫בהרכבת שניה טבילה ודימת עירה ונמצא לא הגיע‬
‫אפי' בלא קפיצה וה"נ הוה ליה לפרוש מיד אחר‬ ‫זמנה עד אחר כניסתה לעיר משו שעדיי לא נעשה‬
‫טבילה כיו שמעתה עלולה לראות ע"י דימת עירה‪.‬‬ ‫מעשה הגור אבל זולת זה אי מקו לקביעות‬
‫וע"ז תיר ג' תירוצי ‪ :‬א( בקפיצה גופיה אפילו‬
‫יהיה לה יו קבוע אינה נאסרת אלא מקפיצה ואיל‬ ‫שעות בוסתות כנלע"ד טע פלוגתת ‪.‬‬
‫ולא מנ החמה ב( אפי' תאמר בקפיצה המורכב‬
‫ליו ידוע חוששי לו מהנ החמה כיו דיומא נמי‬ ‫]‪[‰˘ÚÓ È"Ú˘ ˙ÒÂ‬‬
‫גר מ"מ הא הכא אי לה יו ידוע אלא אחר סילוק‬
‫טבילת מצוה כשתכנס לעירה‪ ,‬לא נימא שתיאסר בי‬ ‫‪ 'ÈÁ·Â‬ר" דנדה ס"ו ש כתב וז"ל לכי והבעלי על‬
‫טבילה לכניסה לעיר אע"פ שכבר קבעה כמה פעמי‬
‫דקיי"ל דחוששי לה כהגהת מיימוניות היינו‬ ‫גבי הנהר פי' כיו שוסת זו דימת עירה הי'‬
‫לאחרי אבל לא לפניו‪ ,‬ואפי' תאמר שבוסת המורכב‬ ‫גורמת אינו אוסר יומו אלא לשעתה כוסת של‬
‫חוששי ג לפניו היינו במורכב לימי ידועי אבל‬ ‫קפיצות ושל אכילת שו ‪ ,‬ועוד שוסת של קפיצה‬
‫לא במורכב מטבילה ודימת עיר‪ ,‬ושוב כתב לו יהי'‬ ‫וכיוצא בו אינו נעשה אלא בימי וקפיצות וזו כל‬
‫טבילה כיו ידוע מ"מ דימת עיר אינה כקפיצה‬
‫ומכ"ש הכא דשלשה סברות אמתיות דטבילה אינה‬

‫˙˘‪‚Ù˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.Ì˘ 'Ó‚· ‰"Î Y ‡Ó˘ ‰Ï ¯Ó‡ Ï"Ê .‬‬
‫·‪.Ì˘ ‰„ ‡È‚ÂÒ‰ È"ÙÚ ÌÏ˘‰ .‬‬

‫‚‪.Ô·‰Â ËÓ˜ 'ÈÒ ˘È¯ Ë"„Ò 'ÈÚ .Ê"È˜Ò ÊÙ˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ Ì˘ Î"Π.‰ˆÈ٘Π‰ÏÈ·Ë„ „"·‡¯‰ ˙Ú„· Ï"Ò ËÙ˜ 'ÈÒ ˘È¯ ˙Ú„ ˙ÂÂÁ‰ Ì‚ .‬‬