Page 59 - 2
P. 59
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ „Î
דהא ילפי' חזקה מבית מנוגע )חולי י ,ב( והת ברגע ˘"ÓÂמכ"ת דלהס"ד דהאב אי לו יד לקדש בתו
ראשו שראה הכה והיפ פניו מוקמי' אחזקה כמו
שהי' באותו הרגע כ יהי' ולא ישתנה לעול ,וכ הנערה א"כ בנערותה אי לו יד לקדשה
זה שנשבע הנה באותו רגע שנשבע לא התחרט אוקמינ אחקת פנויה ,לא הבנתי כיו דעומד
ואעפ"י שברגע כמימרא אח"כ ישתנה דעתו מ"מ כל בנערותה וטוע את בתי נתתי בקטנותה ,א"כ ע"כ
שלא נתחרט לפנינו אמרי' ומוקמי' אחזקת אותו מיירי דאינה מוחזקת פנויי' לפנינו משהגיע לנערות
הרגע כ יהי' לעול דעתו אלא שלכאורה זה שעובר שהרי טוע שקדשה בקטנותה וא"כ אי נאמר כיו
על נדרו הרי קמ שמתחרט לפנינו ועל זה אמרי' הרי ]שלא נתנה[ להאב רשות )נתנה( לקבל קידושיה
כשהיו מתרי אל תשתה לא שאל על נדרו ומהיכי נעמידה בחזקת פנויה ,מאי לה חזקת פנוייה הלא
תיתי לומר שישאל אח"כ לעקור למפרע כיו דהשתא א קידושיה בקטנותה הרי היא ארוסה ג עתה מאי
בשעת עבירה לא אמר שרוצה לישאל אוקמינ
אחזקת שלא יתחרט ולא ישאל וה"ל התראת ודאי לה חזקת פנויה.
וזה שיי בנדר קט כמו בגדול .ומהתימה שמכ"ת
רצה להעמיס בתוס' גיטי סברת השיטה מקובצת ˘ ·Âכ' לפי דברי אסיפת זקני )שטמ"ק כתובות ג ,א(
הנ"ל א"כ מאי מקשו מיחפה על בת אחותו ולא
דמה שתלה בדעת אחרי לא מקרי התראת
תירצו כשיטה מקבצת הנ"ל. ספק ה"נ לוקה בעלה ולא מקרי התראות ס' כיו
דהאמתלא תלויה בה .דבריו מאוד תמוהי הלא
˘"Óדילמא לא מזדקק ליה חכ .אשתמיטתי' תוס' האמתלא הוא דבר העבר ,והתראת ספק אולי אינה
נדה כי אפשר שיש שו אמתלא ,והספק א אשה
פ' כירה מ"ו ע"ב )ד"ה הת ( ודוקא בגר אמרי' זו נדה או לאו תאמר אמתלא או לא תאמר עכ"פ א
דקשי' גרי משא"כ בנדרי .מ"ש תוס' יבמות פי' יש שו סברה ואפשרות בעול שאשה תלבש בגדי
דהיכי דאיגלאי מילתא למפרע לא הוה התראת ספק נדה ולא תהיה נדה א"כ הדבר ספק א זו נדה היא
וג מ"ש רמב" בלאו המפורש לוקי' על ס' אעתיק או לאו ,אלא על כרח מדלוקה שמע מיניה אי שו
אפשרות ומציאות ,ולפי מה שכתבתי אני לעיל עכ"פ
הקונטרס מ"ש בגליו ש"ס שלי. מציאות רחוק הוא שחוששת לעי הרע והו"ל
התראת ספק מה שאי כ הת במזנה תחת בעלה
˘"Óבדברי ר" בנדרי כ"ד ע"א )ד"ה הריני( דג נימא שמא יעמוד הבעל ויעשה דבר לבטל הקידושי
למפרע זה תולה בדעת אחרי להבא ,אבל הכא הוה
בשב ואל תעשה יכול להתיר שלא עפ"י חכ בלשעבר שמא היא נדה שמא אינה נדה וכמו וכבר
לומר לה והרי הוא כאלו לא הלכת .סבר מעלתו
דאלשעבר קאי א עברה והלכה שלא ברשות יאמר בא חכ בפרק בכל מערבי )לו ,ב(.
שוב הרי היא כאלו לא הלכת ישתקע הדבר ולא
יאמר א אלהבא קאי משעה שנת לה רשות הותר ˘"Óאכלו כולו אי נשאלי כיו דליכא מלקות
הנדר אבל מה שכבר עברה אי לו תקנה .ויש לתמוה
אי טעה בזה ,ע"כ ראיתי בקונטריסו .ויע כי לפסק בהתראת ספק ,תימה הלא אפי' בזה"ז דליכא
הלכה לא זה הדר ולא זה העיר רק לפלפולא והחלק התראה מ"מ נשאלי ,עיי' סי' רל"ג סעי' ב' וברא"ש
יעיד על הכל ואינו צרי יותר ואסתגר בקמייתא.
דשבועות ש )פ"ג סימ יז(.
][˜ÙÒ ˙‡¯˙‰
˘"Óדיש להפליא דודאי ישאל ,נעלמו ממנו דברי
‰ ‰ההעתק מ"ש בגליו אצלי אתוס' יבמות פ'
תומי סימ ע"ג סק"ו.
ע"א ‚Èשתי' דהשתא מיהת איגלאי מלתא וכו'.
בירושלמי ספי"א דיבמות פליגי ר"י ור"ל בעושה ]˘‡[‡"ÏÒ‰ ‡ÏÙÂÓ· ‰Ï
מלאכה בב' י"ט של גליות דלריש לקיש הואיל וסופו
לאיגלאי הוה התראה ונתבאר בפני משה במראה ˘"ÓÂדקט מופלא שנודר ואינו יכול לישאל ונתלה
הפני פ"ג דשבועות הלכה ד' ומ"מ נ"ל דתוס'
דשמעתי ודנדה מ"ו ע"ב )ד"ה ר"י( דבעי רוב בלשו תוס' כיו דעד השתא לא שאל וכו'
תרווייהו אהדדי אתמר ,דברובא לחוד לא סגי דא"כ וכ' קט לא יכול לישאל .א"כ לפ"ז תינח ברגע
שנעשה גדול ,מ"מ א אכל אחר שנעשה גדול חדש
או שנה אכתי ילקה דלא שאל עד השתא .ובאמת
בתוס' פ' השולח )לג ,א ד"ה ואפקעינהו( לא איתא האי
לישנא רק במכות ט"ו ע"ב )ד"ה במאי( .ועיקר העני
.Ì˘Ó ÂÁ˜Ï Ôωτ ÌÈ Â˜È˙‰ ,Ò"˘‰ ÛÂÒ· ÒÙ„ .‚È
