Page 56 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה ט ‪‡Î ¯ÙÂÒ‬‬

‫וכרשב"א‪ Ê‬דלבשה בגדי נדה והוחזקה נדה‬ ‫שאינו דאל"ה לא הי' נות לו כתב תעודתו ולעני‬
‫בשכונותיה אי אמתלא אחר מעשה רב‪ ,‬ואי ל‬ ‫שבינו לבי המקו באיסור שבועה מועיל אמתלא‪,‬‬
‫מעשה רב ]יותר[ מכותב וחות בשטר‪ ,‬ואי פסק‬ ‫מ"מ היינו קוד שעבר‪ ,‬אלו הי' בא ושואל קוד‬
‫מעשה אבל אחר שכבר עבר לא יועיל אמתלא כמ"ש‬
‫בש"ע י"ד סי' רל"ב הנ"ל כתה"ד‪.‬‬
‫רשב"א הנ"ל‪.‬‬
‫‪ ¯‡·Ï‬זה אארי קצת‪ ,‬וא אינני מוסי אלא מבאר‬
‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל דהכא דברמאות ועולה נהג ר' דוב ע ר'‬
‫למאס דברי הגאוני בזה די כמ"ש רמב"‬
‫בפתיחת קונטרס דיני דגרמי שלו‪.‬‬ ‫חיי אמרי' השתא הוא דאיתרע ובשעת‬
‫מעשה הי' צדיק ודעתו לקיי תנאו ולא הי' שו‬
‫‪ ‰ ‰‬הטור סימ קפ"ה הקשה עליה מ"ש מאומרת‬ ‫אונס וברצונו הודה מה שהודה ועכשיו איתרע‬
‫וביקש לעשוק שכר עני אבל אי נאמי לאמתלא‬
‫טמאה אני ל דמהני אמתלא ולא ס"ל לחלק‬ ‫צריכי לומר מיד בשעת מעשה הי' ערמימותו בלבו‬
‫בי דיבור למעשה וכתב רמ"א בתשובה סי' ב'‬ ‫להטעות את ר' חיי והודה באונס וזה לא אמרינ ‪,‬‬
‫דלהטור צ"ל הא דאמרי' פ' עשרה יוחסי )פ‪ ,‬א(‬ ‫דאמרינ אוקי אחזקת צדקת עד השתא והשתא הוא‬
‫סוקלי ושורפי על החזקות‪ ,‬הת לא הוחזקה‬ ‫דאיתרע‪ .‬ולא דמי לתה"ד‪ ,‬דהת בשעת מעשה ידע‬
‫מעול שאי זה בעלה ואי זה בנה ומיד שבאו לכא‬ ‫האסיר שזה המשתדל עבורו נוהג עמו ברמאות וזיו‬
‫הוחזקו אצל כל שזה בעלה וזה בנה הכרו אחריה‬ ‫ע"כ בהיתר התפתל ע עיקש וכתב לו הודאה‬
‫ע"כ לא מהני אמתלא‪ .‬אבל באשה כל הנשי בחזקת‬ ‫שנשבע א ע"פ שדעתו היה לטעו אונס הייתי‪ ,‬מה‬
‫טהרה לבעליה עד שלבשה בגדי נדתה והיא החזיקה‬ ‫שא"כ הכא שר' חיי נהג בתמימותו ור' דוב אורב‬
‫עצמה‪ ,‬והפה שאסר הוא הפה שהתיר באמתלא‪.‬‬ ‫ורמאי הוא‪ ,‬יש לומר דמוקמי' אחזקתי' והשתא‬
‫והגאו פלתי בספרו המכונה תפארת ישראל סי'‬ ‫איתרע ע"כ נלע"ד לדו את ר' דוב כעובר על שבועה‬
‫קפ"ה רוצה להחליט שרמב" גופיה לא קאמר אלא‬
‫באשה שראתה ד א אומרת טבלתי ולא החליפה‬ ‫וחר ‪.‬‬
‫שמלותיה‪ ,‬אז לא מהני אמתלא כי לבישת בגדי‬
‫סותרת אמירת טבלתי ונשארה בנדתה‪ .‬וא"כ אי כא‬ ‫‡‪ Ì Ó‬אי היה ר' חיי מודה לו שלא נשבע בפניו‬

‫מחלוקת בי רמב" לטור ע"ש‪.‬‬ ‫היה מקו להקל הכא טפי מבתה"ד דהת‬
‫אמרינ נהי שלא נשבע בפני התובע מ"מ כיו‬
‫‡‪ Ì Ó‬הרמ"א לא הבי כ אלא שאפי' בחזקת‬ ‫שהודה על עצמו שוויא נפשיה חד"א ודלמא נשבע‬
‫במקו אחר בינו לבינו‪ ,‬אבל הכא הרי לא הודה‬
‫טהורה פליג רמב" ‪ ,‬ומסיי רמ"א דעכ"פ‬ ‫שנשבע בסת אלא כתב הריני נשבע )בסת ( בחומש‬
‫מודה רמב" בא א"א בעני אחר ונותנת אמתלא‬ ‫זה שבידי ובכל מה שכתוב בתוכו הרי לא הודה אלא‬
‫המוספקת ג למעשה מהני אמתלא וכ הסכי ב"ח‬ ‫שנשבע פה בחומש הלז וכיו שהודאה זו שקר היא‬
‫וש" )סק"ה( ובספר שמלה חדשה סעי' א' ס"ק ע"ו‬ ‫שוב אי לומר שנשבע במקו אחר מה שלא הודה‬
‫מייתי ראיות רבות מדוכתא טובא שא"א לסתור‬
‫בפנינו‪.‬‬
‫אות שהדי די אמת‪.‬‬
‫]‡‪[‰˘ÚÓ ˙¯˙ÂÒ‰ ‡Ï˙Ó‬‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬עוד הומ"ל ראיה מעדי שאמרו אנוסי‬
‫‪ Ô‡˙‡„Â‬עלה דפסיק תה"ד דמהני אמתלא אחר‬
‫היינו )כתובות יח‪ ,‬ב( דלולי שאינו חוזר‬
‫ומגיד היו נאמני אפילו כתב יד יוצא ממקו אחר‬ ‫שכבר כתב ועשה מעשה והוא לכאורה‬
‫הי' נאמני באמתלא שאנוסי היו א על גב דעבדי‬ ‫נגד מה שפסק בש"ע י"ד סי' קפ"ה )ס"ג( כרמב" ‪Â‬‬
‫עובדא וחתמו אלא על כרח כיו שלפי האמתלא‬
‫שנאנסו על החתימה לא הי' באפשר בעני אחר מהני‬
‫אמתלא‪ .Á‬וכ הסכימו כל האחרוני ‪ .‬והד"מ )יו"ד‬

‫‪.Ϙ ¯Ù ˙¯Â„‰Ó· ˙‡ÁÒ ÈÈ ˘ ˘ÏÈ· Ì˘ ‰‡¯Â È"‰ „"Ù ‰‡È· ȯÂÒȇ 'ω ‰ ˘Ó „È‚Ó· ‡·Â‰ .Â‬‬
‫‪'ÈÚ .· ,ÁÈ ˙ÂÚ·˘ ÏÈ ÂÏÓ È"¯‰Ï ‰ÈÏ ‡ËÈ˘Ù ÔΠ.„·Ú ‡Ï ‰"„ · ,Ë ˙·Â˙Î Ô"¯· Ì‚ ‡·Â‰Â '· ¯Ú˘ ÛÂÒ 'Ê ˙È· ¯ˆ˜‰ ˙È·‰ ˙¯Â˙ .Ê‬‬

‫˘‪.Á Ë¯Ù Ê ÏÏÎ ˙"Ú˘·Â ‡ 'ÈÒ Ú"‰‡ È" Ù ˙"Â‬‬
‫‪ÌÈ„ÈÚÓ‰ ÌÈ„Ú È ˘Ó È˙ÈÈÓ È‡Ó„ ÔÈ·‰Ï È˙ÈÎÊ ‡Ï ÈÈ Ú· È ‡Â :ÔωτΠÍÎ ÏÚ ·È˘Ó  ȷ¯Ï Â˙·Â˘˙ ·˙ÎÓ· ËÒ 'ÈÒ Ì˘ ‡"ÏÒÁ ˙"¢· .Á‬‬
‫‪Ê"ÙÚ ,'ȉ Ò ‡˘ ¯ȷÁ ÏÚ Ì‚ „ÈÚÓ ‡"Πȯ‰Â ˙Â„Ú ÔÈ„Ó Â¯Ó‡È˘ ‰Ó Ïη Ì˙„ڷ È ÓÈ‰Ó È‰ „È‚Ó Á"‡„ Â‡Ï È‡„ ‡ËÈ˘Ù ‡‰‬‬
‫‪‰Ê· ¢˜‰Â .Â‚Ó ‡"Ï ÌÈ„Ú È ˘·„ ÌÂ˘Ó "Ó„ ‚ӷ ÔÂÓÓ ˙ÓÁÓ Â Èȉ ÌÈÒ ‡ ¯ÓÂÏ Ó"Ï„ Ë"‰„ '˙΢ "Ó ‰"„ Ì˘ 'ÒÂ˙‰ ȯ·„ ¯‡Â·È‬‬
‫„‪¯ȷÁ ·Ï· ‰Ó Ú„ÂÈ Ì„‡ Ôȇ ¯ÓÂÏ ˘"Ï„ ÌÈ ˘· Â‚Ó 'ȯӇ ¯ÈÙ˘ ¯Ë˘‰ ÏË·˙È ˙Â˘Ù ˙ÓÁÓ È˙Èȉ Ò ‡ ¯Ó‡È '‡ ̇ Û‡„ ‚"‰Î ‡‰‬‬