Page 60 - 2

‫‪ Ì˙Á‬תשובה י ‪‰Î ¯ÙÂÒ‬‬

‫‪ Ï"ÊÂ‬על הגליו חולי פ"א ע"א‪ „È‬דאמר רבא היא‬ ‫בהכה השני תחילה ואחר כ הראשו ה"ל ]התראת[‬
‫ודאי דרוב נשי לט' יולדות אלא על כרח בעי נמי‬
‫חולי ובנה שלמי וכו' אע"ג דרבא ס"ל‬ ‫איגלאי מלתא למפרע‪ .‬ובאיגלאי נמי לא סגי דבר"פ‬
‫במכות )טו‪ ,‬א( גבי אונס שגירש שמיה התראה‬ ‫ב סורר )סט‪ ,‬ב( בעי למיל דאזלינ בתר רובא‬
‫לשיטת רש"י ולריטב"א ש ג רי" ורמב" ש‬ ‫משמא תמצא איילונית ]וקשה[ דלמא חובשי אותו‬
‫ס"ל הכי ע"ש י"ל כמו שכ' הרמב" בהלכ' שבועות‬ ‫ולכשיתגלה שלא היתה איילונית נדו אותו‪ ,‬אלא על‬
‫)פ"ה ה"ב( היכי דהלאו מפורש בתורה וזה עובר עליו‬ ‫כרח דבעי נמי רוב וה"נ רוב המתאחרי להביא‬
‫אע"ג דאפשר שיתק אח"כ ולא יהיה לאו כגו אונס‬ ‫שערות אחר זמ הראוי רוב סריסי ה וסברא זו‬
‫שגירש בשעת מעשה עבר על לאו מפורש אע"ג‬ ‫כתב ב"ש סי' קנ"ה ס"ק י"ט ועמ"ש פני יהושע‬
‫דאפשר שיתקנו מ"מ התראת ספק הלז שמיה התראה‬
‫אבל הכא נהפ הוא דאינו עובר על לאו שהרי אי‬ ‫בקונטרס אחרו לקידושי סי' צ"ג‪.‬‬
‫שחיטה ראויה עד אח"כ כשיזרק יהי' הלאו למפרע‪,‬‬
‫נמצא אינו עובר על לאו מפורש בזה התראת ספק‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬נ"ל דוקא רוב דאתיא ממילא‪ ,‬אבל רוב שע"י‬

‫לא שמיה התראה עכ"ל‪.‬‬ ‫מעשה אד לא הוה התראת ודאי‪ ,‬דאל"כ‬
‫תקשה בחולי פ"א ע"א ע"ש הא סופו לזרוק האד‬
‫‪.˜"ÙÏ Á"ˆ˜˙ ÏÂχ Á"¯„ '‡ '‚ ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫ורב נזרקי' אלא כיו דתלה במעשה אד ה"ל ספק‬

‫עכ"ל ש ביבמות על הגליו ‪.‬‬

‫˙˘‪È ‰·Â‬‬
‫] ‪[‰¯ˆ ˙Ú· ¯„Â‬‬

‫צרה ויש חולקי דהוי כבונה במה‪ ,‬וצ"ל יעקב אבינו‬ ‫˘‪ı¯Á‰ ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫קוד מ"ת הוי‪ .‬ובסו התשובה כ' עוד דמא ינת‬ ‫·‪.ıÈ ÓÚÒ ˜"˜„ „"·‡ È" ‰„Â‰È ‰"ÂÓ ˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ‬‬
‫הע הזה בידי והחרמתי עריה )במדבר כא‪ ,‬ב(‪ ,‬אי‬
‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני‡ ניד שוחט אחד אשר זה שנתי‬
‫ראיה‪ ,‬דב"ד שאני‪ ,‬אבל יחיד הוי כבונה במה‪ ,‬נמצא‬
‫לדידהו מצוה להתיר דהמקיימו כאלו הקריב עליו‬ ‫בחליו אמר שלא יהיה עוד שוחט‪ ,‬ומזה‬
‫קרב והשתא אי לנו לחדש פלוגתא רחוקה דלה‬ ‫הדיבור נתפרס שגדר בעדו בנדר שלא להיות עוד‬
‫דיעה מצוה לישאל ולהתוס' אסור לשאול עליו זהו‬ ‫שוחט וכעת הציבור צריכי לשוחט שני מפני‬
‫פלוגתא רחוקה‪ .‬ומה שנמצא בש מהר"י החסיד·‬ ‫תקנת קבועה שלא לאכול משחיטתו של שוחט‬
‫אחד ולא נמצא שוחט להיות עומד על גביו אלא זה‪,‬‬
‫שאסור לישאל עליו ומסיי שיש ש סכנה בדבר‪,‬‬ ‫ונפשו היפה בשאלתו היש היתר לנדרו בעת צרת‬
‫הלא אי טע לאיסור אלא מפני סכנה שכתב‬
‫החסיד‪ ,‬אי לחוש לזה כי לא נתפשטו צוואתיו‬ ‫חליו‪ ,‬והארי מעלתו כדרכו‪.‬‬
‫ורוב נתבטלו‪ .‬ועל זה עשה מעשה ע גאוני‬
‫‪ ¯‡·‡Â‬בעזה"י מקור ושורש הדי וממילא רווחא‬
‫שעמו והתירו נדר שנדר בעת צרה‪ .‬ושוב מייתי ש‬
‫שיש להפליא על מ"ש רבינו חננאל בס' המקצועות‚‬ ‫שמעתא ברצותו ית"ש‪.‬‬
‫אחד נדר לצרתו להתענות ב' וה' כל השנה ולא‬
‫התנה חו )בשבת( ]משבת[ וי"ט והורה להתיר לו‬ ‫‪ ‰ ‰‬בתשו' מהר" מינ סי' ע"ט אשר רמז עליו‬

‫ש" יו"ד סי' רכ"ח ס"ק ק"ח כתב כיו דפליגי‬
‫להתוס' ריש חולי )ב‪ ,‬ב ד"ה אבל( מצוה לנדור בעת‬

‫‪.·Ò 'ÈÒ Â"Á ÔÏ‰Ï ÔÈÈÚ ÌÈÈÂ È˘· Ò"˘‰ ˙‰‚‰· ÒÙ„ ‰Ê Ú˘ Ì‚ .„È‬‬
‫˙˘‪È ‰·Â‬‬

‫‡‪.Ï‡Â˘‰ ·¯‰Ï ,Ë 'ÈÒ „"¯ÂÈ „‡Ò‡ È"¯‰Ó ˙"¢· ÔÈÂÚÈ .‬‬
‫·‪.¯·„· ‰ ÎÒ ˘È˘ ·Â˙Î ‡Ï Â È ÙÏ Ìχ .‰ˆ¯˙˙ ˙‡ ÌÈ„ÈÒÁ ¯ÙÒ ÔÈÈÚ .‬‬
‫‚‪ÏÎ ˙ Ú˙‰Ï Â˙¯ˆ ˙Ú· ¯„ ‰ ,Á"¯ Ï˘ ˙ÂÚˆ˜Ó ¯ÙÒ Ì˘· È˙‡ˆÓ :Ï"Ê Â ˘˙ 'ÈÒ ˙ÂÚ·˘ È΄¯Ó· ‡˙ȇ :˙ÂÚˆ˜Ó‰ 'ÈÒ· Á"¯ Ï"Ê .‬‬
‫˘ ‪ÌÈÈ˜Ï ÏÂÎÈ Â È‡˘ ÔÂÈΠ,ÏÁÈ ‡Ï„ Â‡Ï ¯„ ‰ ˙ˆÓ ,‰˘Ú Ë"È ˙ÂˆÓ Ï"‰ ,Ô‰· ‡·È˘ Ë"ÈÓ ıÂÁ ¯ÓÂÏ Â¯„ ˙Ú· ¯ÎÊ ‡Ï ,È˘ÈÓÁ È‬‬
‫˘ ‪¯Â·ÚÏ Ú·˘ ˘ ÏÚ Ì‰È Ù· Á˜ÏÈ ,ÂÓ˜ӷ˘ „"· ψ‡ ÍÏÈ ÍÎω ,‰ÂˆÓ‰ ÏË·Ï ÔÈÚ·˘ Ôȇ ‡È ˙ .'ÂÎ ‰˘Ú˙ ‡Ï ‰Á„È ‰˘Ú ‡·È ,̉È‬‬