Page 65 - 2
P. 65
˙·¢˙ יורה דעה ˘‡˙ÂÏ Ï
לפוסלו משו כ ,כי רוב הדברי ששמעתי ה חדושו דכשאותו הרשע לא נפסל בב"ד אע"פ שהוא
פטומי מילי בעלמא מש"ה תבנא לדינא שאי למחות מכיר ברשעו של זה יכול הוא להצטר עמו להעיד
ביד .ומכל מקו א מעלת כ"ת נ"י יודע ב אנשי במה שהוא יודע שהוא אמת נכו משא"כ נדו דיד
חיל יראי אלקי ידבר על לב שיבואו ויעידו ויגידו נהי דהבהמה בחזקת כשרות בבדיקה עומדת מ"מ
להציל רבי ממכשול אבל אנשי שאינ ]מהוגני [ השתא דתקינו חכמי בדיקת הריאה ואסור לאכול
אל יזיזו ממקומ זיז כל שהוא כי אי בעדות ממש. ממנה בלא עדות עד שבדקה וא"כ י"ל היודע
בחבירו שעשה מעשה שראוי הוא שיופסל לעדות
ÔȇÂלהשיב על דברינו הנ"ל א"כ אי אמרינ דהעד דבר זה נהי שלא נפסל בב"ד ,מ"מ כל מה שמעיד
על הבהמה ה"ל לגבי היודע דבר זה כמא דליתא
יכול לחזור תו כ"ד אחר שכבר נשבע על שקר והבהמה כלא נבדקה ואסורה לו לאכול מתקנת
הא לפעמי נשבע כ בפני ב"ד שעיקר שבועת חכמי שלא לאכול מבהמה שלא נבדקה וסברא זו
העדות הוא בב"ד וה שמעו שבועתו ואי יאמינו
לו כשחוזר תו כ"ד הא נשבע לשקר .יש לומר אמיתית בלי ספק להתלמד במקו אחר.
דיכול להתנצל שטעה כשנשבע ואח"כ נזכר בתו
כ"ד ואז אינו נפסל בשבועתו לשקר וכיו שכ אפי' Ó"Óבנדו זה לא הוצרכתי לכל זה אלא לרווחא
נמי יאמר נשבעתי במזיד לשקר ועכשיו אומר האמת
א הוא תו כ"ד מקבלי ממנו משו שאי אד דמלתא ,באשר דבלא"ה כבר כתבתי לעיל
נעשה פסול עפ"י עצמו דאי אד משי עצמו רשע. כשאי העדי באי לשאול אי צריכי למחות אפי'
וכ"כ הר" להדיא ד שט"ו ע"א יעיי ש ,ולא בפסול שחיטה דבהמה בחזקת שאינה זבוח מכ"ש
בפסול בדיקה דקיל טובא .ועוד מא לימא להו להני
כתבתי אלא נגד המתעקש. סהדי שע"פ הדברי יודעי על השוחט שראוי
˙˘·È ‰·Â
][Ì"·Ó¯‰ ȯ·„Ï ·Â˘È - ˜ÙÒ‰ ÏÚ ‰‡·‰ ÛÂÚ‰ ˙‡ËÁ
שאינו אלא במרדות כמה שכ' בפ"ב מהלכות שחיטה ˜· È˙Ïנוע מכתבו זה חדש ימי ביו עש"ק
)ה"ג(‡.
סמו להכנסת כלה וטרידנא בטרדא דמצות
‰ ‰לדבריו עדיפא ה"ל למימר דמליקת חולי ש"ק ולא עיינתי בו והנחתיו בבגד של מלבוש שבת
שלי ולא הגיע לידי עד עתה ,ולהיות כבר אחרתי עד
שהוא נבלה האוכלו בעזרה ומתטמא בבית עתה לא רציתי לעכבו יותר ונזדרזתי להשיב כיד ה'
הבליעה חייב כרת על שטימא עצמו במקדש .ואולי הטובה עלי בלי שאארי בפרטי הדברי וא רק
יאמר דבלע ולא שהה כשיעור השתחויה .אבל האמת ליתובי דעתיה להראותו שהוא ספו וחשוב בעיני
יורה דרכו כי הרמב" הוצר להשמיענו שהוא וג כי נהניתי מאוד בראותו שוקד על התורה יורד
בשריפה מפני חולי בעזרה וממילא נדע שהוא נבלה לעומקה של ההלכה ונעשה שואל כעני שנתקשה
משא"כ אי הוה כ' שהוא נבלה ואכילתו אסור עדיי
לא נדע שהוא אסור בהנאה משו חולי בעזרה בשלשה דברי ואערכ לפניו אחת לאחת.
דסד"א דליכא בעו משו חולי בעזרה דמשו
הקרבת חולי ע"ג המזבח כיו דליכא אלא דמו לית ˙ ˙ÏÁדברי פיהו שיכל את ידיו על הרמב" פ"א
ל בה וכמ"ש רש"י בכריתות ז' ע"ב )ד"ה מביאה(·,
ומ"ש רמב" פ"ב מהל' שחיטה דעו בעזרה ממחוסרי כפרה ]סו [ הלכה ז' שכ' חטאת
בקבורה ג"כ היינו שוחט אבל מולק ה"א דלא שיי העו הבא על הספק אינו נאכל מפני שהוא חולי
בעזרה ,והקשה מעלתו שהניח את העיקר שהוא לאו
דנבלה דמליקת חולי נבלה היא ותפס חולי בעזרה
˙˘·È ‰·Â
‡,ÂÎ ˙Â˙ȯΠ„ÈÓ˙ ¯ ‡È ÏÏÎ ÌȘÓÚ‰ ˙ ˘Â˘ 'ÈÚ .ÂÊ ‰È˘Â˜ ·Â˘ÈÈ· Î"˘Ó ÂË 'ÈÒ „"ÂÈÁ ¯Ù¢ ·˙Î ˙"¢·  ȷ¯„ ‰È¯· ¯ÓÏ Ì‚ ‰‡¯ .
· .„ 'ÈÒ Ú˘Â‰È ˙ÏÁ Â
·.ËÎ 'ÈÒ ‚"Á ‡"ÓÙ ˙"¢ · ,‡Ù ÔÈÏÂÁ 'ÈÚ .