Page 65 - 2
P. 65

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫יורה דעה‬                              ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬  ‫‪Ï‬‬

 ‫לפוסלו משו כ ‪ ,‬כי רוב הדברי ששמעתי ה‬          ‫חדושו דכשאותו הרשע לא נפסל בב"ד אע"פ שהוא‬
‫פטומי מילי בעלמא מש"ה תבנא לדינא שאי למחות‬     ‫מכיר ברשעו של זה יכול הוא להצטר עמו להעיד‬
‫ביד ‪ .‬ומכל מקו א מעלת כ"ת נ"י יודע ב אנשי‬      ‫במה שהוא יודע שהוא אמת נכו משא"כ נדו דיד‬
‫חיל יראי אלקי ידבר על לב שיבואו ויעידו ויגידו‬  ‫נהי דהבהמה בחזקת כשרות בבדיקה עומדת מ"מ‬
‫להציל רבי ממכשול אבל אנשי שאינ ]מהוגני [‬       ‫השתא דתקינו חכמי בדיקת הריאה ואסור לאכול‬
‫אל יזיזו ממקומ זיז כל שהוא כי אי בעדות ממש‪.‬‬    ‫ממנה בלא עדות עד שבדקה וא"כ י"ל היודע‬
                                               ‫בחבירו שעשה מעשה שראוי הוא שיופסל לעדות‬
‫‪ ÔȇÂ‬להשיב על דברינו הנ"ל א"כ אי אמרינ דהעד‬    ‫דבר זה נהי שלא נפסל בב"ד‪ ,‬מ"מ כל מה שמעיד‬
                                               ‫על הבהמה ה"ל לגבי היודע דבר זה כמא דליתא‬
‫יכול לחזור תו כ"ד אחר שכבר נשבע על שקר‬         ‫והבהמה כלא נבדקה ואסורה לו לאכול מתקנת‬
‫הא לפעמי נשבע כ בפני ב"ד שעיקר שבועת‬           ‫חכמי שלא לאכול מבהמה שלא נבדקה וסברא זו‬
‫העדות הוא בב"ד וה שמעו שבועתו ואי יאמינו‬
‫לו כשחוזר תו כ"ד הא נשבע לשקר‪ .‬יש לומר‬              ‫אמיתית בלי ספק להתלמד במקו אחר‪.‬‬
 ‫דיכול להתנצל שטעה כשנשבע ואח"כ נזכר בתו‬
‫כ"ד ואז אינו נפסל בשבועתו לשקר וכיו שכ אפי'‬    ‫‪ Ó"Ó‬בנדו זה לא הוצרכתי לכל זה אלא לרווחא‬
‫נמי יאמר נשבעתי במזיד לשקר ועכשיו אומר האמת‬
 ‫א הוא תו כ"ד מקבלי ממנו משו שאי אד‬            ‫דמלתא‪ ,‬באשר דבלא"ה כבר כתבתי לעיל‬
‫נעשה פסול עפ"י עצמו דאי אד משי עצמו רשע‪.‬‬       ‫כשאי העדי באי לשאול אי צריכי למחות אפי'‬
‫וכ"כ הר" להדיא ד שט"ו ע"א יעיי ש ‪ ,‬ולא‬         ‫בפסול שחיטה דבהמה בחזקת שאינה זבוח מכ"ש‬
                                               ‫בפסול בדיקה דקיל טובא‪ .‬ועוד מא לימא להו להני‬
            ‫כתבתי אלא נגד המתעקש‪.‬‬              ‫סהדי שע"פ הדברי יודעי על השוחט שראוי‬

         ‫˙˘‪·È ‰·Â‬‬

‫]‪[Ì"·Ó¯‰ ȯ·„Ï ·Â˘È - ˜ÙÒ‰ ÏÚ ‰‡·‰ ÛÂÚ‰ ˙‡ËÁ‬‬

‫שאינו אלא במרדות כמה שכ' בפ"ב מהלכות שחיטה‬     ‫˜·‪ È˙Ï‬נוע מכתבו זה חדש ימי ביו עש"ק‬
                     ‫)ה"ג(‡‪.‬‬
                                               ‫סמו להכנסת כלה וטרידנא בטרדא דמצות‬
‫‪ ‰ ‰‬לדבריו עדיפא ה"ל למימר דמליקת חולי‬         ‫ש"ק ולא עיינתי בו והנחתיו בבגד של מלבוש שבת‬
                                               ‫שלי ולא הגיע לידי עד עתה‪ ,‬ולהיות כבר אחרתי עד‬
‫שהוא נבלה האוכלו בעזרה ומתטמא בבית‬             ‫עתה לא רציתי לעכבו יותר ונזדרזתי להשיב כיד ה'‬
‫הבליעה חייב כרת על שטימא עצמו במקדש‪ .‬ואולי‬     ‫הטובה עלי בלי שאארי בפרטי הדברי וא רק‬
‫יאמר דבלע ולא שהה כשיעור השתחויה‪ .‬אבל האמת‬     ‫ליתובי דעתיה להראותו שהוא ספו וחשוב בעיני‬
‫יורה דרכו כי הרמב" הוצר להשמיענו שהוא‬          ‫וג כי נהניתי מאוד בראותו שוקד על התורה יורד‬
‫בשריפה מפני חולי בעזרה וממילא נדע שהוא נבלה‬    ‫לעומקה של ההלכה ונעשה שואל כעני שנתקשה‬
‫משא"כ אי הוה כ' שהוא נבלה ואכילתו אסור עדיי‬
‫לא נדע שהוא אסור בהנאה משו חולי בעזרה‬              ‫בשלשה דברי ואערכ לפניו אחת לאחת‪.‬‬
 ‫דסד"א דליכא בעו משו חולי בעזרה דמשו‬
‫הקרבת חולי ע"ג המזבח כיו דליכא אלא דמו לית‬     ‫˙‪ ˙ÏÁ‬דברי פיהו שיכל את ידיו על הרמב" פ"א‬
‫ל בה וכמ"ש רש"י בכריתות ז' ע"ב )ד"ה מביאה(·‪,‬‬
‫ומ"ש רמב" פ"ב מהל' שחיטה דעו בעזרה‬             ‫ממחוסרי כפרה ]סו [ הלכה ז' שכ' חטאת‬
 ‫בקבורה ג"כ היינו שוחט אבל מולק ה"א דלא שיי‬    ‫העו הבא על הספק אינו נאכל מפני שהוא חולי‬
                                               ‫בעזרה‪ ,‬והקשה מעלתו שהניח את העיקר שהוא לאו‬
                                               ‫דנבלה דמליקת חולי נבלה היא ותפס חולי בעזרה‬

                                                   ‫˙˘‪·È ‰·Â‬‬

‫‡‪,ÂÎ ˙Â˙ȯΠ„ÈÓ˙ ¯ ‡È ÏÏÎ ÌȘÓÚ‰ ˙ ˘Â˘ 'ÈÚ .ÂÊ ‰È˘Â˜ ·Â˘ÈÈ· Î"˘Ó ÂË 'ÈÒ „"ÂÈÁ ¯Ù¢ ·˙Î ˙"¢·  ȷ¯„ ‰È¯· ¯ÓÏ Ì‚ ‰‡¯ .‬‬
                                                                                                   ‫· ‪.„ 'ÈÒ Ú˘Â‰È ˙ÏÁ Â‬‬

                                                                           ‫·‪.ËÎ 'ÈÒ ‚"Á ‡"ÓÙ ˙"¢ · ,‡Ù ÔÈÏÂÁ 'ÈÚ .‬‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70