Page 68 - 2
P. 68
Ì˙Áתשובה יג ‚Ï ¯ÙÂÒ
היד )כ ,ב( עובדא דילתא וכו' דמטע אגמריה סמו ]·' ˘[˙˜„· ÌÈËÁÂ
לחוד לא היה יכול להתיר מפני כבודו של רבב"ח
מש"ה הוצר לומר השתא כאיבא ליה עינא ואינו Ì Ó‡Âעיקר הטע שלא הנהיגו חומרא זו של ב'
פחיתות כבוד .ועיי כל זה ש בר" ובש" י"ד סי'
שוחטי ג בדקות נעל ממני ,הג דמקרה
רמ"ב סקנ"ה ועוד ש בס"ק נ"ז. הריאה וסרכות לא שכיחי בהו ,מ"מ לעני בדיקות
הסכי אי חילוק בי דקות לגסות ואני הנחתיו לה
Ì Ó‡Âיש"ש פ"ג דחולי סי' ח' כתב בש מרדכי
מנהג בזה.
וז"ל חכ שטימא אי חבירו רשאי לטהר
דוקא משו חומר איסור ובקעה מצא וגדר בה גדר ‡ÏÈÓÓÂיוב מר כי אתריה שהנהיג ג בדקות כ ,
אבל בלא מעשה יכול לחלוק עליו כדאיתא בפרק
אי מעמידי )מ ,א( נפיק שיפורי דרב ואסר ונפיק יאושר כחו וחילו ,ואחר שתיק כ
שיפורי דרב הונא ושריא עיי ש .והנה המהרש"ל מתחילה לבני עירו וקבלוהו ופשט מנהגו כ כמה
נדחק ש בכוונת המרדכי ,ולפי עניות דעתי פשוט שני שוב אפי' ב"ד אחר אינו יכול לבטל דהוי ליה
דהמרדכי לא סגי ליה בהא דלעיל דאמר דכאיבא ליה כדבר שפשט איסורו בכל ישראל כיו שמתחילה לא
עינא משו דחיישינ לכבודו של חכ דא"כ תיקשי התקי אלא לעירו וש פשטה תקנה זו וסברא זו
הא דנפיק שיפורי דר"ה ושרי' אפי' אי סמי אגמריה כתבו תוס' בגיטי ד ל"ו ע"ב סד"ה אלא וכו' ומיהו
מ"מ איה כבודו של האוסר אע"כ לכבודו לא
חיישינ דהא דאמרי' ס"פ כל היד כאיב לי' עינא ולא בדבר שלא תקנו שיתפשט וכו' עיי ש ‚.
אמר בקיצור אגמרי' סמי משו דאכתי ה"ל למיחש
דמסתמא רבב"ח נמי ידע גמרא דידיה רק בקעה מצא ‡ Ì Óב"ד גדול בחכמה ובמני יכול לבטלו א
בילתא וגדר בה בעדה ,ואי אד יודע מטמוניות של
חבירו ,ומש"ה משני דאה"נ אי לא הי' לו שו תי' אינ נעשות לסייג וגדר ,א א נעשות
אחר בטעמא דטמא לה היה תולה בבקעה וגדר ,א לסייג וגדר ועדיי צרי לאותו סייג אפי' ב"ד גדול
אינו יכול לבטלו ,כמ"ש רמב" פרק ב' מממרי
הכא האמי דכאיב לי' עינא לא חשש לבקעה. הלכה ג' ומ"ש כ"מ ש הלכה ב' מפרוזבול דפרק
השולח ל"ו ע"ב דהוה למיגדר שלא יבואו לעבור על
ÔÎÂנמי בפ"ג דחולי )מד ,ב( דרב גופיה לא אסר השמר ל פ יהיה דבר ע לבב בליעל ואפי' הכי
אי לדרי עלמא תיק ב"ד הגדול יכול לבטלו עיי
מיסר וליכא גדר והת במס' ע"ז פרק אי שנדחק בכ"מ ש ריש הלכה ב' ולפע"ד נעלמו ממנו
מעמידי כיו דנפיק שיפורא ואסר לכל בני העיר דברי רש"י ש ד"ה לבטולי ולהושיב ב"ד אי אכשיר
וכיו שג ר"ה הי' דר ג"כ באותה העיר ולא נודע דרי ולא נמנעו מלהלות וכו' עכ"ל ,הרי דמיירי
לו שו בקעה הצריכה גדר ,וא"כ רב מדינא אסר כשבטל טע הסייג ובהא הרמב" מודה דמהני גדול
לדעתו ע"כ סמי איהו אגמרי' ואפיק שיפורא והתיר לבטולי ובהא מיירי נמי תוס' הנ"ל סד"ה אלא וכו'
ע"ש אבל כל זמ שטע הגדר והסייג קיי צדקו
כנלע"ד נכו בעז"ה.
דברי הרמב" שאפי' גדול אינו יכול לבטלו„.
 ȈÓלמדי ,פר"מ דמילי דבני מאתיה עליו רמיא,
Ì‚Âמי יכול לדו ע רב בעירו אולי בקעה מצא
ומי יחוש חו ממנו ומסתמא בקעה מצא
וגדר בה גדר כל זמ שלא בטל טע לא הוא ולא בה וגדר בה גדר ואי כל המקומות והאנשי
אחר גדול ממנו יכול לבטל ,וכל העובר על תקנתו שוי ואי לרב אלא מה שעיניו רואות ובלבד שיהי'
אחר התראה יש לדו א לא יפסל משחיטה מכא כל מעשיו לש"ש .ואמרי' בפ"ק דע"ז )ז ,א( חכ
ולהבא כמשמעות תשו' הרא"ש דמייתי ש" י"ד סי' שאסר אי חבירו רשאי להתיר ופליגי הראשוני
בטע הדברי ] ,יש אומרי [ משו דהאוסר כבר
ב' סקל"ח. שוויא חתיכה דאיסורא ומש"ה אי המתיר אגמריה
סמי שקיבל ההיתר מרבותיו לא הוה חתיכה
ÏÚÂאקרו"ט ומנהיגי העיר נטורי קרתא שארית דאיסורא ויכול להתיר מה שאסר חבירו ויש סוברי
הטע משו כבודו של חכ האוסר ולפי זה לא
ישראל הקדושי מוטל לגדור ולעמוד בפר מהני אפי' סמו אגמריה ,ובהכי א"ש סו פרק כל
נגד הפור העולה .וז"ל פסקי מהרא"י סי' קע"ד
‚.„Ù 'ÈÒ Â"Á ÔωÏ ·Î˜ 'ÈÒ Á"‡ ˜ÏÁ· ÏÈÚÏ ‰‡¯ .
„‡ 'ÈÒ ‰ÓÈ Í¯„ 'ÈÚ .‡ ,ÂÏ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯Â .ÛÒÂÈ ·¯Â ‰"„ Ì‚ Ì˘ ÔÈÈÚ Ó"Ή ‰"„ ‡ ,‰ Û„ ‰ˆÈ· ˙ÎÒÓÏ ÌÈ˘Â„ÈÁ·  ȷ¯ Î"Π.
]·'ÈÚ .‰ ˜˙‰ ÏË·Ï Â¯È·ÁÓ Ï„‚‰ „"È· „È· ÁÎ ˘È ‚ÈÈÒ‰ ÏË··„ Ì"·Ó¯‰ ˙ËÈ˘·  ȷ¯Î ·˙Î Ì‚˘ [„"¯ÂÈ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ ÛÂÒ
˙·.˜ˆÂÏÒÓ È"¯‰Ó ˙"¢ ÛÂÒ· Ë"ÂÈ „·Π' ˜·Â ‚Ï 'ÈÒ ‰‡Â·˙ ȯ٠,‰ Û„ ‰„˘‰ ˙‡Â
