Page 105 - HATAM-1

‫‪ËÏ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה יד‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫בדי חדש יותר‪ ,‬לעות אד בריבו ה' לא ראה‪ ,‬אלא‬ ‫לומר דאד"ר כמא דליתא ושני עיקר‪ ,‬והרי כל‬
‫יא"צ שלו בראשו וכ לעול ‪ .‬ואי משו אקדומי‬ ‫העיבורי שהיו בתו י"ג שנותיו לא חשיבנ ב'‬
‫פורענותא לא מקדימי‪ ,‬הכא כיו דמשו כפרה‬ ‫החדשי אלא לחדש א'‪ ,‬א"כ מה לי שנה אחרונה מה‬
‫ותשובה הוא לא שיי אקדומי פורענותא‪ .‬ומ"מ‬ ‫לי האמצעית ולאל גומר עלי סתמא כתיב‪ .‬וזו היא‬
‫עכשיו שראה דברי מהרי"ו הוא אומר לשואלי יש‬ ‫דעת מג"א סי' נ"ה )סק"י(‪ .‬אבל במהר"י מינ פשיטא‬
‫ליה מסברא דסו דינא כתחלת דינא‪ ,‬כיו שנולד‬
‫פלוגתא בזה וה יבררו כרצונ ע"ש‪.‬‬ ‫באד"ר מחשבי לו בשנה האחרונה אד"ר לחדשו‪,‬‬
‫ונעשה בו בר מצוה ולא כתב שו סברא וראי' אלא‬
‫‪ ‰ ‰‬מ"ש היכא דלכפרה אתי לא שיי אקדומי‬ ‫סו דינא כתחלת דינא‪ .‬והסכימו עמו כל גדולי‬
‫האחרוני ‚* ואי שו א' מפרש דבריו לבר מספר‬
‫פורענותא לא מקדמי‪ ,‬לא ראה דברי הרמב"‬ ‫מעיל צדקה )סי' כא( מייתי ראי' דרושיית ממדרש מה‬
‫רפ"ה מהל' תענית שכתב כל ד' תעניתי אינ אלא‬ ‫שאי דרכו ז"ל והוא רק פלפול וחריפות ודרוש יע"ש‪.‬‬
‫לתשובה וכפרה לקיי והתודו את עונ ואת עו‬
‫אבות ‪ ,‬ואפ"ה מאחרי ולא מקדימי משו‬ ‫‪ ÈχÂ‬י"ל טעמו של הגאו ז"ל‪ ,‬דהרי זה כשנולד‬
‫אקדומי פורענותא לא מקדמי„‪ ,‬כמבואר פ"ק‬
‫דמגלה )ה' ע"א(‪ .‬ומ"ש לעות אד בריבו ה' לא צוה‪,‬‬ ‫באדר הראשו היו דני אותו לפי אותו‬
‫לכאורה צרי לומר דס"ל דוקא גבי הטבעיי שיי‬ ‫החדש‪ ,‬לכשמלאו לו שלשי יו מאותו החדש היו‬
‫לומר לאל גומר עלי‪ ,‬אבל לא במשפט ה'‪ .‬וצ"ע הא‬ ‫דני אותו לבר קיימא‪ ,‬ה לעני בכור ה לעני‬
‫אי ב"ד מעברי השנה נדחי' ר"ה ויה"כ ומתעכב‬ ‫אבילות או ההורגו‪ ,‬וכתיב מב חדש תפדה‪ .‬דמזה‬
‫כפרת כל ישראל‪ ,‬ועל זה אמרו במדרש רבה פ'‬ ‫ילפינ דלאחר חדש יצא מספיקות הנ"ל‪ ,‬ולא‬
‫אמור הקב"ה משיב למלאכי ששואלי אימת ר"ה‬ ‫אמרינ דבאדר בעי' ב' החדשי כי החדש הראשו‬
‫ויה"כ‪ ,‬ומשיב אני ואת נרד לב"ד של מטה‪ .‬כלומר‬ ‫לא יחשב בכלל חדש דקרא‪ ,‬זה לא יעלה על הדעת‬
‫אפילו הכינו כסאות למשפט כל יושבי תבל ונמלכו‬ ‫לאמור כ ‪ .‬וכיו שכבר החלטנו לגבי האי ילד‬
‫ב"ד לעבר החדש‪ ,‬הרי נדחה יו הדי ממקומו‪,‬‬ ‫דשלשי יו דאדר הראשו לחדש יחשב לו‪ ,‬ע"כ‬
‫בפגוע בשנת י"ג לדו על החדש אי אפשר לאחוז‬
‫וב"ד של מעלה תלוי בבחירת ב"ד שלמטה‪.‬‬ ‫החבל בתרי ראשי ‪ ,‬אע"ג דהעיבורי שבנתיי לא‬
‫חשבנו לו לפי שלא היינו דני עליה בפרוטרוט‪,‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬כמה בני אד מתי קוד יה"כ ולא זכו‬ ‫אבל החדש של שנת י"ג שאנו דני עליו‪ ,‬ע"כ‬
‫אמרינ סו דינא כתחלת דינא ונגמר שעתו בזמ‬
‫לכפרה‪ ,‬ואילו לא עיברו היו חיי עד אחר‬ ‫ההוא‪ ,‬דכיו דסברא זו סברא דאורייתא היא‪ ,‬הדרינ‬
‫יה"כ וזכו לכפרה בעה"ז‪ .‬וצ"ל דס"ל למהר"י‬ ‫לאל גומר עלי שיהיה גדולו של זה נגמר קוד זמ‬
‫מינ דזהו דוקא בכללות האומה בכלל וכל אפי‬ ‫הראוי לילדי כגילו‪ .‬כנלע"ד ליישב סברא הנ"ל‪.‬‬

‫שוי ‪ ,‬אבל לעות אד בריבו לא נ"ל ודוחק‪.‰‬‬ ‫]‡„¯ ¯‡˘‪[ËÈȈ¯‡È ÔÈ ÚÏ È ˘ ¯„‡Â ÔÂ‬‬

‫‪ „ÂÚÂ‬אני אומר הרי הגאו ז"ל כתב "וכ לעול "‬ ‫‪ „Ú‬כא דברנו מבר מצוה‪ .‬והנה בסו התשובה‬

‫פירוש לעול כשיארע יא"צ של זה בעיבור‬ ‫ההיא כתב דלעני יא"צ דעת מהרי"ו להתענות‬
‫יתענה בראשו מטע הנ"ל שלא לעות בריבו‪ .‬וצרי‬ ‫בשני‪ ,‬והוא ז"ל כתב שלא ידע מתחלה דעת מהרי"ו‬
‫להסביר עפ"י המקובל כש שמשפט רשעי בגיהנ‬ ‫והיה מורה ובא להתענות בראשו ‪ ,‬דכיו דשלמו‬
‫יב"ח‪ ,‬כ כל הצדיקי הזוכי לחזות בנוע ה'‪ ,‬מ"מ‬ ‫למת יב"ח וכי מפני שנת עבור השנה יהיה זה נתו‬
‫משתנה ומתעלה ממדרגה למדרגה למעלה‬
‫מהראשונה ויושב ג ש יב"ח‪ .Â‬ושוב ביא"צ‬
‫מעייני בדינו ומתעלה וכ לעול ‪ .‬ע"כ כתב הגאו‬
‫וכ לעול לא יעותו בריבו שלא להעלותו למקו‬
‫משכ כבודו מפני עיבור החדש כ צרי לומר‪ .‬ועתה‬

‫‚*‪˙‡ ‰·Â˘˙‰ ÛÂÒ· ‚Ò˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‡"‚ÓÎ ‡Ï„ ‚‰ Ó‰ ‡Â‰ Í΢ Ë 'ÈÒ ‡"Á È"·˘Ó ‡È·‰ ‡"È˜Ò ‰ 'ÈÒ ·Ëȉ ¯‡·· .‬‬
‫‚ ˘‪.ËÙ 'ÈÒ ¯ÙÂÒ Ô˙Á ˙"¢ „"È˜Ò ‰ 'ÈÒ (¯ÙÂÒ) ÌÈÈÁ ˙¯Â˙ 'ÈÚ .Ì˘ Î"˘ÓÓ Â· ¯ÊÁ ԇ΢ ‡ˆÓ  ,‡"‚Ó‰Ï ÌÈÎÒ‰‬‬
‫„‪.Ó"Ó ‰"„ Á"¯ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫‪ÌËÙ˘Ó ˙¯·ÂÚÓ ‰ ˘· Ï·‡ ,‰ÏÈ‚¯ ‰ ˘· „"‰ ˘„ÂÁ ·"È Ì ‰È‚· ÌÈÚ˘¯ ËÙ˘Ó„ È"Ó ·"Ù ˙ÂÈ„Ú· Ô È¯Ó‡„ ‡‰„ Ê"ÈÙÏ ‡ˆÓ .‰‬‬
‫‪˙"¢·Â .˘„ÂÁ ·"È ‡Ï‡ ˙ÂÏÈ·‡ Ôȇ ˙¯·ÂÚÓ ‰ ˘· Ì‚˘ · 'ÚÒ ‡ˆ˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ú"¢· Ï"ÓÈȘ ˙ÂÏÈ·‡ ÔÈ ÚÏ Ìχ .˘„ÂÁ ‚"È‬‬

‫‪.˘"Ú ı ÈÓ È"¯‰Ó ȯ·„ ·˘ÈÈÓ · 'ÈÒ „"¯ÂÈ ‡"Á Ô˙ ˙¯‰Ï‬‬
‫‪Ì˙‡ ‰˘ÂÚ Ôȇ„ ,Âȯ‰ · Â˙Ó˘ ÌÂÈ· ‰ ˘ Ïη ˘È„˜ ˙¯ÈÓ‡ ÔÈ ÚÏ ÔÎ ·˙΢ Ï"Ê È"¯‡‰ Ì˘· (‰Ú) ÁÒ˜˙ 'ÈÒ ÌÈÈÁ‰ ÛÎ ‰‡¯ .Â‬‬

‫‪.˘„ÂÁ ·"È Â¯·Ú ¯·Î˘ Û‡ ÌÈÚ˘¯Î‬‬