Page 108 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪·Ó‬‬

‫כתב תר"י וז"ל‪ ,‬ס"ל לשמואל שלא אמרה תורה‬ ‫נעשית ע"י שליח‪ ,‬אפילו שלא בפניו ויוצא י"ח‪.‬‬
‫דוקא ק"ש‪ ,‬אלא שיקרא בתורה בכל מקו‬ ‫ומצוה תלויה בדיבור אי שמע הוה כעונה ויוצא‬
‫שירצה‪ ,‬ומה שאנו קורי זאת הפרשה דוקא אינו‬
‫אלא מדרבנ ולפיכ ס"ל אינו חוזר וקורא עכ"ל‪.‬‬ ‫י"ח‪ ,‬ובלבד שישמע מבר חיובא‪.‬‬
‫מבואר מלשונו דס"ל לשמואל נמי דאורייתא‬
‫לקרות בשכבו ובקומו שו דבר מדברי תורה‬ ‫‪ ‡ˆÓ‬לפ"ז אמירת הגדה בליל פסח דנפקא‬
‫ובכל שהוא יוצא‪ .‬ואתו חז"ל וקבעו ג' פרשיות‬
‫אלו ולכ ספיקו להקל‪ ,‬ובלבד שכבר קרא או עוד‬ ‫מוהגדת לבנ שצרי אמירה בפה‪ ,‬אינו‬
‫יקרא פסוק אחד מד"ת‪ .‬וכמדומה לי שתוס'‬ ‫יוצא י"ח אלא בשומע מבר חיובא‪ ,‬אבל למע‬
‫בסוטה ל"ב ע"ב הרגישו בשיטה זו ובאו‬ ‫תזכור דבכל יו ויו דפליגי ביה ב זומא ורבנ‬
‫לדחותה שכ' וז"ל‪ ,‬מדקאמר ההו"א בדבר"י‬ ‫בזכירה בלילה‪ .‬בהא י"ל כהס"ד דפר"ח דבזכירה‬
‫תור"ה מכל"ל ודבר"ת ב" דוק"א בק"ש וכו'‬ ‫בעלמא סגי‪ ,‬ולא בעי אמירה בפה מ התורה‪,‬‬
‫ע"ש‪ .‬והאריכות הזה אינו אלא לשלול שיטה‬ ‫מדלא כתיב לא תשכח כבפ' עמלק‪ .‬ואע"ג דכתב‬
‫הנ"ל‪ ,‬שלא נאמר ודברת ב נמי בד"ת איזה פ'‬ ‫מג"א סימ ס' )סק"ב( דכל הזכירות מצוה בפה‪.‬‬
‫שיהיה‪ ,‬וקביעות פרשיות אלו דרבנ ‪ .‬ולשלול זה‬ ‫מ"מ איננו עיקר בקרא דלא כתיב אלא זכירה‪.‬‬
‫כ' ודברת ב בק"ש ממש קאמר‪ .‬ומיהו אי‬ ‫ונהי דנ"ל דלא סגי בהרהור בעלמא ביציאת‬
‫הכרח בדחיה זו‪ .‬די"ל לדבר ב בעסק התורה‬ ‫מצרי ‪ ,Ê‬דא"כ למה אמרינ חוזר ואומר אמת‬
‫כתיב‪ ,‬לגרוס ע הבני ‪ ,‬ולא למ"ע קבוע בשכב‬ ‫ויציב ומשמע לומר נוסחת אמת ויציב כתיקו‬
‫ובקומ ‪ .‬משא"כ ודברת ב שהוא מ"ע שאפילו‬ ‫חכמי ‪ .‬ובתר"י מסופק א יסיי ג בא"י גאל‬
‫מי שתורתו אומנותו כל היו לא יי"ח עד שיקרא‬ ‫ישראל‪ ,‬ואמאי הא לעני דאורייתא סגי בהרהור‬
‫שו פ' א' בזמ שכיבה וקימה לש מ"ע זו‪.‬‬ ‫וזכירה בעלמא‪ ,‬ולעני הוצאת ש"ש לבטלה ליכא‬
‫למיחש בהרהור‪ .‬אע"כ בהרהור בעלמא לא נקרא‬
‫˘‪ ·Â‬הראוני שזכיתי לכוי בזה דעת שאגת אריה‬ ‫זכירה אלא בשומע מ א' הקורא העני ‪ ,‬אלא‬
‫דלא בעי שיהיה הקורא בר חיובא בזה‪ ,‬כיו‬
‫סימ א' והארי והסביר הדבר שזהו דעת‬ ‫שעיקר המצוה זכירה ולא קריאה‪ ,‬ועמ"ש תוס'‬
‫שמואל והארי להוכיח זה ע"ש‪ .‬ולפ"ז ר"א‬ ‫ברכות כ' ע"ב ד"ה כדאשכח וכו'‪ .‬ומיושב‬

‫דפליג ס"ל דפרשיות אלו דוקא מה"ת‪.Ë‬‬ ‫קושי' ג' דפר"ח לכאורה‪.‬‬

‫‡‪ Ì Ó‬מצאתי ראיתי בתומת ישרי סימ י"ג דכ'‬ ‫‡‪ ‡Ï‬שעדיי עומד נגדי תקיעת שופר‪ ,‬דלרוב‬

‫בש תוס' ופוסקי דס"ל בכוונת ר"א‬ ‫הפוסקי אי מצוה בתקיעה אלא‬
‫ק"ש דאורייתא‪ ,‬היינו באופ הנ"ל‪ .‬והביא ראיות‬ ‫בשמיעה ועיי רא"ש שלהי ר"ה‪ ,‬ועיי ה"ה פ"א‬
‫ברורות עצומות‪ ,‬והדעת נוטה אליה שכ הוא‬ ‫משופר הלכה ג' ד"ה שופר הגזול וכו'‪ .‬ואעפ"כ‬
‫האמת‪ .‬ולבסו כתב שהירושלמי דמייתי תוס'‬ ‫אינו יוצא אלא א כ שומע מבר חיובא‪ .Á‬וה"נ‬
‫ספ"ק דברכות )יב‪ ,‬ב( ד"ה בקשו וכו' סובר כ ‪,‬‬ ‫אי נימא דזכירת יציאת מצרי לא סגי בהרהור‬
‫וסיי וז"ל‪ ,‬הנה ל בהדיא שא התוס' סוברי‬ ‫אלא בשומע מפיו‪ ,‬הדר צ"ל בר חיובא ולא‬
‫שפרשיות אלו קבועות מהמתקני ‪ ,‬ודוחק לומר‬ ‫הועלנו כלו ‪ ,‬אלא דנ"ל א יענו אמ על בא"י‬
‫דכל אלו המימרות מהירושלמי אליבא דמ"ד‬ ‫גאל ישראל כבר אמרו בפיה יציאת מצרי‬
‫ק"ש דרבנ דלא כהלכתא עכ"ל ע"ש‪ .‬ורמז עליו‬
‫מג"א סימ ס"ז ע"ש‪ .‬ולפ"ז לר"א פרשיות אלו‬ ‫ויצאו ידי חובת ‪.‬‬

‫‪ ·˘ÈÈÏÂ‬ב' קושי' הראשוני של הפר"ח אקדי ‪,‬‬

‫דהנה בהא דאמר שמואל ק"ש דרבנ‬

‫‪‚ȯ 'ÈÒ Á"‡ ·¯‰ Ú"¢· ËȘ ÔΠ.‚ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ·‡ÂÈ ˙˜ÏÁ '¯ ˙ÂÁÈÏ˘ ÔÈ„Ó ‰ ÂÚÎ ÚÓ¢„ ÚÓ˘Ó „Ï˙ 'ÈÒ Á"‡ Á"·· Ìχ .‡Î‬‬
‫‪Ó 'ÈÒ Á"‡ "·‡ ,Á"Î˜Ò ‚"Á ˙ÏÏÂÎ ‰ÁÈ˙Ù· Á"‡ ‚"Ó¯Ù·Â ÊÈ 'ÈÒ Á"‡ ‰ÓÏ˘ ˙È· ˙"¢ 'ÈÚ .Â"˜Ò ‡"Ú¯ 'ÈÒÏ ‡"˜·Â  'ÚÒ‬‬

‫‡‪.‚"˜Ò ËÎ 'ÈÒ Á"‡ ‡"ÂÊÁ·Â ,„ˆ˜ 'ÈÒ ‚"Á ÛÒÂ‰È ¯ÎÊ ·Ò 'ÈÒ „Â„Ï ‰Ï‰˙ ,Ê 'ÈÒ (Á"ˆ¯‰ÓÏ) È·ˆ ˙¯ËÚ ˙"¢ ,Ê ˙Â‬‬

‫‪Ì˘ „Â„Ï ÌÈ ˘Â˘Â ˘"·ÏÓ ˙Âί·„ ˜"ÙÂÒ Ò"˘‰ ˙„‚‰· ‡"·˘¯ Ï˘ ‰ÂˆÓ Í ÈÁ 'ÈÚ .„"ÎÓ ÔÎ ÁÈΉ˘ ‚È 'ÈÒ ‡"‚‡˘· ‰‡¯ .Ê‬‬
‫„·‪.‰Ù· ‰¯ÈÎÊ Ô ÈÚ‬‬

‫‪Ï˘ ‰ÚȘ˙ ‰ ȇ ‡·ÂÈÁ ¯·  ȇ ȇ„ ,‡·ÂÈÁ ¯· Ï˘ ‰ÚȘ˙Ó ‰ÚÈÓ˘ Ô ÈÚ·„ ,¯Ù¢ Ï˘ ‰ÚÈÓ˘Ï ‰¯ÈÎÊ ÔÈ· ˜ÏÁÏ ˘È˘ ‰‡¯ .Á‬‬
‫‪.Ì˘ È˙¯ډ· Î"˘ÓÂ Ì˘ Á"¯ 'ÈÙ ‰‡¯Â .ÚÈÓ˘Ó ˙ ÂÎ Ô ÈÚ·„ ‡ ,ËÎ ‰"¯ 'ÈÚ ,‰ÂˆÓ‬‬

‫‪."ËÙ˘Ó‰ ¯Ú˘" ÔÂÎÓ ˙¯Â„‰Ó Ì˘ ‡"‚‡˘ ˙"Â˘Ï ˙¯ډ· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .Ë‬‬