Page 111 - HATAM-1

‫‪ Ì˙Á‬תשובה טו )א( ‪‰Ó ¯ÙÂÒ‬‬

‫דאתי לזלזולי בפרשה‪ ,‬יותר איכא למיחש א‬ ‫ממלאכת בפרק ראשו ‪ ,‬ורבא ס"ל רק פסוק‬
‫יקראו פרשה ראשונה אעפ"י שהיא מדרבנ ‪,‬‬ ‫ראשו בעי כוונה‪ .‬וכ' הנ"ל דלשיטת הרשב"א‬
‫ושוב ישבקו השני' יאמרו לא חשו לה רבנ לה‬ ‫דס"ל רק פסוק א' הוא דאורייתא‪ ,‬י"ל דמחמרינ‬
‫פרשה כלל ואינה עיקרית )דאותה( ]דאי לאו‬ ‫ג בכל הפרק ראשו דלא ליתי לזלזולא ביה‪,‬‬
‫הכי[‪ „È‬הוה חשו לה כמו שחשו לראשונה שהיא‬ ‫ומדהראו דעת דלא מזלזלי בדרבנ בפרק‬
‫דרבנ כמותה‪ ,‬אבל בלאו הכי אי נראה לי‬ ‫ראשו ‪ ,‬שוב לא צריכי להראות חיבת בשארי‬
‫הכוונה שחששו שהעול יזלזלו בה‪ ,‬אלא שהוא‬
‫זלזול ובזיו למצות דרבנ ורואה בשתה‬ ‫פרקי ק"ש‪.‬‬
‫שמברכי על מצה ולא על מרור וקורי פרשה‬
‫א' ולא שני' או קורי בלי ברכותיה וכדומה‪ ,‬זהו‬ ‫‪ È ‡Â‬אומר לא זו הדר ולא זו העיר‪ ,‬חלילה לנו‬

‫זלזול לדרבנ ‪.‬‬ ‫להוכיח די מחודש ע"י ישוב קו' תוס'‪ .‬וכי‬
‫חבריה וריעיה של תוס' ה ‪ ,‬וא תוס' הקשו‬
‫‪ ‰ ‰Â‬במ"ש הרמב" שכל שחוזר וקורא ק"ש‬ ‫ק' זו ש"מ ]ד[אי סברת אמת‪ ,‬דאי לאו הכי לא‬
‫הוו מקשי התוס' מידי‪ .‬ודעת כל ]ה[אחרוני‬
‫הרי הוא קורא בברכותיה‪ ,‬והפר"ח כתב‬ ‫בטלי נגד צפורנ של ראשוני ‪ .‬אלא דיש לומר‬
‫שהעיקר כמ"ש כנה"ג דרמב" מחלק בי אתחזק‬ ‫דלשיטת הרשב"א דס"ל פסוק ראשו לבד‬
‫חיובא ללא אתחזק‪ ,‬וסברא נכונה היא ק"ו מממו‬ ‫דאורייתא‪ ,‬י"ל ק' תוס' כנ"ל‪ ,‬והתוס' הקשו למאי‬
‫הקל בהדיוט‪ ,‬כשהחמירה עליו תורה במתנתו‬ ‫)דצר ( ]דס"ל[‪ „È‬כל פרק א' הוא דאורייתא רק‬
‫לעניי ‪ ,‬צדק משל ות לו להחמיר בספיקו‪ ,‬מ"מ‬ ‫לא בעי כוונה אלא בפסוק ראשו כדעת תר"י‪,‬‬
‫מסקינ בחולי קל"ד ע"א לחלק בי חזקת חיוב‬ ‫ודלא כהב"י ססי' ס"ג‪ ,‬אבל כל הפרק הוה‬
‫לחזקת פטור‪ .‬הוא הדי נמי וכ"ש לעני ברכה‬ ‫דאורייתא‪ ,‬או כדעת רמב" להסכמת פר"ח דכל‬
‫כשיש להחמיר בספיקו עכ"פ יש לחלק בכנ"ל‬ ‫ב' פרשיות הוא דאורייתא ותוס' שפיר הקשו‪,‬‬
‫משו חשש לא תשא כמ"ש ב"י )או"ח סי' סז(‬ ‫ומקושיית יש ראיה לשיטת רשב"א דפסוק‬
‫בש הר"ר מנוח )הל' ק"ש פ"ב הי"ג(‪ ,‬אע"ג דהאי‬ ‫ראשו לבד דאורייתא עפ"י סברת הרבני‬
‫לא תשא בברכה שאינה צריכה דרבנ היא‪ ,‬וה‬ ‫מהר"ש חיו והר"י הלוי דחיישינ לזילותא‪,‬‬
‫יכולי לוותר עליו וה אמרו וה אמרו‪ ,‬מ"מ‬ ‫ועפ"י מה שחידשו הרבני נ"י דכיו שהראו‬
‫יתכ לחלק כנ"ל‪ ,‬ובדרבנ אפילו היכא דאתחזק‬ ‫האומני דלא מזלזלי בדרבנ שוב מותרי‬
‫חיובא לא וויתרו על לא תשא‪ ,‬שהרי הרא"ש‬
‫)ברכות פ"ג סי' טו( כתב דשאלתות )שאילתא נג( ילי‬ ‫לקרות שארי הפרשיות ע מלאכת ‪.‬‬
‫ספק ברכות להקל מדשמואל )ברכות כא‪ ,‬א( דאמר‬
‫אינו חוזר וקורא מ"ט ק"ש דרבנ והת אתחזק‬ ‫‪ ·Â˘Â‬כ' עוד שבזה נתיישב נמי ק' הפר"ח‬

‫חיובא אפ"ה פטור‪.‬‬ ‫ושאגת אריה להפוסקי דפסוק ראשו‬
‫לבד דאורייתא‪ .‬א"כ במשנת לא ישב לפני הספר‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬תיקשי על סברא זו דברי רמב" פ"ג‬ ‫)שבת ט‪ ,‬ב( הו"ל לאיפלוגי בק"ש עצמו בי פסוק‬
‫א' לשארי פסוקי אע"כ משו זילותא‪ .‬והנה זה‬
‫מה' חנוכה )ה"ה( שכתב טע שמברכי‬ ‫סותר למ"ש בקדמיתא דק' עכ"פ די שיפסיקו‬
‫על י"ט ב' דלא ליתי לזלזולי ביה‪ .‬ותיפוק ליה‬ ‫בפרשה ראשונה‪ ,‬וכבר הראה שאינו מזלזל‬
‫שהוא ספק דאורייתא‪ ,ÂË‬וגברא בחזקת חיובא‬ ‫בדרבנ ‪ ,‬דהרי רק פ' א' דאורייתא ויחזור ללמודו‬
‫קיימא ואנו מנהג אבותינו בידינו‪ ,‬אבל לאבותינו‬ ‫בפ' ב'‪ .‬אלא ע"כ ליתי' לסברא הנ"ל‪ .‬ואי נחוש‬

‫‪.·"Ú „Ú Û„ „ÂÓÏ˙‰ ÌÈ 'Ò·˘ Ò"˙Á‰ ˙·Â˘˙ È"ÙÚ ÌÏ˘‰Â ‰‚‰ .„È‬‬

‫‪ÈÙÎÂ Ô ·¯„ ˜ÙÒ ‡Â‰˘ Â˙ ÂÎ ˙ÂË˘Ù· Ï·‡ .˜ÙÒ‰ È ÙÓ ‡Ï‡ ‰ ˜˙ ‡Ï Ô ·¯˘ È ˘ Ë"ÂÈ ÏÚ Ì˘ Ì"·Ó¯‰ ·˙Î ÍÎ Ì Ó‡ .ÂË‬‬
‫˘‪'ÈÚ .‡ ,‚Î ˙·˘ Ô"¯‰Â Ô"·Ó¯‰ Î"Π(‚Θ 'ÈÒ ÔÓÈȯÙ) ‰·Â˘˙· Ì"·Ó¯‰ Î"΢ Â"‰ ‚"Ù ‰ÏÈÓ 'ω Ó"Òη ÂÓ˘· ‡·ÂÓ‬‬
‫‪˜¯ ¯ÂÙÎ ÌÂÈ· ÌÈ Ú˙Ó Í‡È‰ ʇ ˙"‰Ó ˜ÙÒ Ì‡˘ ,Ô ·¯„ ˜¯ ȉ„ Î"Ú .‡˘ ‰ÂˆÓ Á" Ó ‡Î¯ 'ÈÒ ˘"·È¯ ˙"¢ Ì˘ ˙·˘ ȯȇÓ‬‬
‫‪̈ÚÏ .Ô·‰Â ‡Ï‡ ‰"„ ‡ 'ÈÒ ‡"Á Á"‡ χٯ ˙¯Â˙ 'ÈÚ .¯·ÂÚÓ ÏÂχ Ôȇ ÌÈ ˘ ·Â¯·Â ÏÂχ· ÈÂÏ˙„ Ù"ΉÂÈ È ‡˘„ Ï"ˆÂ .„Á‡ ÌÂÈ‬‬
‫‪‰‡¯ ÔΠ.Ë"ÂÈ Ì‰Ó ‰Êȇ ˙"‰Ó ¯ÂÓ‚ ˜ÙÒ Ì‰ ȯ‰ ˙ÂÈÏ‚ Ï˘ ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈ '·„ Ï"Ò„ ‡ ,ÊÓ ‰ÎÂÒ ‡"·Ëȯ‰ 'ÈÁ· ‰‡¯ ¯·„‰‬‬
‫·‡‚¯‪Ì"¯‰Ó ˙"¢·Â (Ê 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜"È·Â ) ‡ , ‰ˆÈ· Á"ψ ,ʈ¯ 'ÓÚ ‡"Á ‡" ˙ ÈÒÂÁÈ 'ÈÚ .‰"˘Ú „Ș 'ÓÚ ‡ 'ÓÚ ‰"Ó¯‰ ˙Â‬‬
‫˘‪Ë"ÂÈ ÔÈ· ˜ÏÁÏ ·˙Î (‡"΢˙ Ô„ ÂÏ) · ,„ ‰ˆÈ· ÂÓˆÚ· Ò"˙Á‰ Ìχ .Ï" ‰ ‰·Â˘˙·˘ Ì"·Ó¯‰ ˙Ú„· Î"˘Ó ‡Ú¯ 'ÈÒ Á"‡ ˜È‬‬
‫˘ ‪·Â¯ ¯˙· Ô ÈÏʇ„ ÌÂ˘Ó Ô ·¯„Ó ‡Â‰ ÌÈ·ÂË ÌÈÓÈ ¯‡˘·Â ,˜ÙÒ ÌÂ˘Ó ˙"‰Ó ‡Â‰ ÁÒÙ·˘ ,ÌÈ„ÚÂÓ‰ ¯‡˘ Ï˘ Ë"ÂÈÏ ÁÒÙ Ï˘ È‬‬