Page 115 - HATAM-1
P. 115
Ì˙Áתשובה טו )א( ËÓ ¯ÙÂÒ
שלאחריו הוא גדלי' ב אחיק וא"כ לא היו לה דאסרו חז"ל יו שלפניו ושל אחריו בכה"ג לאו
לתק כלל יו"ט זה ביו גדלי' כיו שלא יהיה משו חיזוק הוא רק משו הזכרת הנס דהי'
זכר למו רק ע"י היו שלפניו וא"כ יתקנו יו נשכח ע"י שיש ביו זה יו"ט דאורייתא .א"כ
שלפניו גופי' ליו"ט ולא יצטרכו לתק כא לא היה לה לתק יו שלפניו ליו"ט ואז שפיר הוה
זכר טפי .כיו דבלא"ה עיקר הזכירה לא יהיה
ללפניו ולא ללאחריו. ביו"ט עצמו רק ע"י היו שלפניו או היו
‡ Íבאמת נראה לנו דבש"ס דר"ה בלאו הכי שלאחריו .וכ הרגישו בזה המפרשי ש .
א"ש ולא צריכי כלל לדוחק של המפרשי ‡ Íזה אינו ,דא היו עושי יו שלפניו ליו"ט
הנ"ל ,ונעתיק כא לשו הש"ס ש ,בתלתא
בתשרי בטילת אדכרתא וכו' הכא במאי עסקינ אזי היה צריכי לעשות חיזוק לדבריה
בזמ שבית המקדש קיי .ותיפוק ליה דהוה לי' ולאסור ג היו שלפני פניו ,דהא דברי סופרי
יו שנהרג בו גדלי' ב אחיק אמר רב לא צריכי חיזוק ,ולכ לא רצו לתק שני ימי
נצרכה אלא לאסור יו שלפניו ,שלפניו נמי ותיקנו אותו ביו הנס ושמו לו זכר ביו שלפניו.
תיפוק לי' דהוה יו שלאח' ר"ח ,ר"ח דאורייתא ולפ"ז דוקא ש בש"ס דתענית דאמרינ ש למה
ודאורייתא לא בעי חיזוק דתניא וכו' ,ותיפוק ליה לי מריש ירחא לימא מתרי בניס ור"ח גופי' יו"ט
דהוה ליה יו שלפני יו שנהרג בו גדלי' ב הוא ואסור אמר רב לא נצרכה אלא לאסור יו
אחיק ,אמר רב אשי גדלי' ב אחיק דברי שלפניו ,שלפניו נמי תיפוק ליה דהוה יו שלפני
קבלה הוא ודברי קבלה כדברי תורה דמי ע"כ. ר"ח ,ר"ח דאורייתא הוא ודאורייתא לא בעי
והנה רבו כא הקושיות והדקדוקי כאשר נבאר. חיזוק וכו' ,אתי שפיר ,דכיו דאי אפשר לה
לתקוני לא ביו שלפניו דא"כ היה צריכי תיקו
)‡( קושיית השאגת ארי' סי' ק"א על הא לשני ימי כמ"ש ולא ליו שלאחריו א דאליבא
דר"י אזלינ ש דס"ל לפניו אסור לאחריו מותר
דמבואר ברא"ש ובטור דעת גדולי ולא בעי חיזוק לאחריו וא"כ היינו יכולי לתק
הפוסקי דמותר להתענות בר"ה ,ולא עוד אלא יו"ט זה ביו שלאחר ר"ח ולא היינו צריכי
אפילו מצוה להתענות בר"ה .א"כ היא יפרנסו לתק שני ימי כיו דלפניו בלא"ה אסור משו
הש"ס דכא דמקשה תיפוק ליה דהוה ליה יו ר"ח דאורייתא ולאחריו לא צריכי חיזוק לר"י.
שלאחר ר"ח ,הא שאני האי ר"ח משאר ר"ח
דאפילו בדידי' מותר להתענות ,עיי"ש כי הגדיל ‡ Íזה אינו ,דהא ש לאחריו בלא"ה אסור
התימה מאד בעיניו .ג גו דברי הש"ס אי לה
ביאור כלל דמאי משני ליה אלא לאסור יו בהספד עד תמניא בי' ועד סו חגא
שלפניו ותיפוק ליה דהוה ליה יו שלאחר ר"ח, דשבועו' ,ולכ הוצרכו לתק ביו ר"ח והציבו
ויש לתמוה טובא ,דלמאי דלא ס"ד לחלק בי ציוני ביו שלפני ר"ח לאסור אותו בהספד .וכ
דברי תורה לדברי סופרי ודברי קבלה ,א"כ מאי בהא דאמרינ ש מתמניא בי' עד סו מועדא
צרי לאקושיי מר"ח ותיפוק ליה דלא שני רב אתותב חגא דשבועי' דלא למיספד ,ומקשה למה
מידי על עיקר הקושיא דתיפוק ליה דה"ל יו לי עד סו מועד לימא עד המועד ומועד גופי'
שלפני גדלי' ב אחיק .ועוד קושיות רבות עיי יו"ט הוא ואסור ואמר רב פפא כדאמר רב לא
נצרכה אלא לאסור יו שלפניו הכא נמי לא
במפרשי .·Î נצרכה אלא לאסור יו שלאחריו .ש נמי לא
היה אפשר בעני אחר כיו דש אזלינ אליבא
‡ Íהנראה לנו ביאור דברי הסוגיא דהנה בתוס' דר' יוסי ,דאל"ה לאחריו מותר וכיו שכ לא היו
יכולי לתק אותו י"ט אחר המועד משו דאז
כתבו דהא דבד"ס אסורי לפניה ולאחריה היה בעי חיזוק עוד יו אחד לאחריו .ולפניו היה
הוא דוקא בתענית אסורי אבל לא בהספד בי מועד בלא זה .אבל בר"ה שפיר היו לה לתק
לאחריו בי לפניו .והוא מ הש"ס דתענית ליו"ט אותו יו שלפניו וכא לא היו צריכי
דקאמר רב אשי כל שלאחריו בתענית אסור חיזוק כלל דיו שלפני פניו הוא ר"ח ויו
ובהספד מותר ולאו דוקא לאחריו דה"ה לפניו
ועיי"ש .ומעתה יש לומר דהכי משני הש"ס
לאסור יו שלפניו ,היינו לאסור אותו בהספד,
.("ËÙ˘Ó‰ ¯Ú˘" ÔÂÎÓ) Ì˘ ‡"‚‡˘Ï ˙¯ډ· Î"˘Ó '¯ .·Î
