Page 118 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫·‬

‫‪ ‰Ê·Â‬נפתח לנו שערי בינה בדברי התוס' ש‬ ‫תשובה מול דעת הפוסקי שהביא הרא"ש בסו‬
‫מסכת ר"ה דמצוה להתענות בר"ה‪ .‬והארכנו בזה‬
‫וז"ל ש אחר זה והרי מאורלייני"ש הורה‬ ‫הרבה ש ואכ"מ‪ .‬וכאשר הוצענו הראיה הזו לפני‬
‫מטע זה באחד שקידש מינקת חברו שלא‬ ‫מר כבוד דודנו הגאו רשכב"ה מוהר"י נ"י האב"ד‬
‫להצרי גט אלא הפרשה בעלמא אפילו לר"מ‪,‬‬ ‫דק' נתיישב הרבה בדבר ולא פרכי' והסכי על‬
‫כיו דבלא"ה אסורה עליו דכלה בלא ברכה‬
‫אסורה לבעלה כנדה וכו'‪ .‬וכבר הרב המהרש"א‬ ‫ידינו שזהו ראיה נצחת ועליו אי להשיב‪.‚Î‬‬
‫וז"ל‪ :‬וצ"ע דהא לר"מ אינו יכול להפרישו הת‬
‫במעוברת חברו שקינא לה אע"ג דבלא"ה אסורה‬ ‫‪ ¯ÂÊÁ‬לענינינו עכ"פ ת"ל כבר יצא כנוגה לאור‬
‫ליה מדאורייתא וראיתי ברא"ש כו'‪ .‬ועי"ז מחק‬
‫צדקת סברת דודנו הגאו הנ"ל וישבנו כל‬
‫מדברי התוס' אפילו לר"מ‪.‬‬ ‫התלונות אשר יקשו עליו‪ .‬ואחרי אשר זכינו לזה‬
‫יש להביא עוד ראיה ברורה לזה דכל היכא‬
‫‡‪ Ì Ó‬לפי מ"ש א"ש‪ ,‬דהנה סברת הר"י‬ ‫דאיכא דאורייתא ודרבנ יחדיו‪ ,‬כיו שלא יפרצו‬
‫בו לעבור על איסור דאורייתא דאית ביה‪ ,‬ממילא‬
‫מאולייני"ש הנ"ל הוא דכיו דאיכא עוד‬
‫איסור דרבנ ‪ ,‬א"כ ממילא לא יפרצו העול ולא‬ ‫לא עשו חז"ל חיזוק בזה‪.‬‬
‫עשו חז"ל חיזוק בזה כמו בסוטה דהוה איסור‬
‫דאורייתא‪ ,‬כמו כ כא כיו דכלה בלא ברכה‬ ‫„‪ ‰ ‰‬בש"ס דיבמות ד ל"ו ע"ב לא ישא אד‬
‫אסורה כנדה‪ ,‬בזה לא הוצרכו חז"ל לחיזוק‪ .‬וא"כ‬
‫לכ א לר"מ נמי מותר בהפרשה לבד‪ ,‬דא‬ ‫מעוברת חברו ומינקת חברו וא נשא‬
‫דלר"מ קנסו אותו דלא יחזירנה עולמית‪ ,‬וא"כ‬ ‫יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר"מ‪ ,‬וחכ"א יוציא‬
‫לא שיי לומר כיו דלא יבעול אותה כעת מותר‬ ‫ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס‪ ,‬א"ל אביי וכו'‪ ,‬אי‬
‫להפרישה‪ ,‬ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס‪ ,‬כיו‬ ‫נמי עד כא לא קאמר ר"מ הת משו דרבנ‬
‫דלדידיה קנסו אותו עולמית‪ ,‬מ"מ סובר דכיו‬ ‫וחכמי עשו חיזוק לדבריה יותר משל תורה‪,‬‬
‫דעיקר טעמו של ר"מ הוא משו חיזוק וכיו‬ ‫אבל הכא וכו'‪ ,‬אמר רבא לדברי חכמי יוציאה‬
‫שבכה"ג לא הוצרכו חז"ל לחיזוק‪ ,‬דהא כל עיקר‬ ‫בגט‪ .‬אמר מר זוטרא דיקא נמי דקתני יוציא ולא‬
‫הטע דהוצרכו לחיזוק הוא משו דכיו דהוא‬ ‫קתני יפריש ש"מ‪ .‬וכתבו בתוס' ש ד"ה ולא‬
‫מלתא דרבנ יפרצו בה ויקחנה ויבעלנה‪ .‬וכא‬ ‫קתני יפריש‪ ,‬והא דקתני בסוטה פרק ארוסה גבי‬
‫כיו דלא שיי חשש זה דהיא עליו כנדה לכ‬ ‫מעוברת חבירו יכול הוא להפרישה ולהחזירה‬
‫לא עשו חז"ל חיזוק בזה וסגי בהפרשה לבד כמו‬ ‫לאחר זמ לשו הפרשה וכו'‪ ,‬אי נמי הת שקינא‬
‫לה ונסתרה לא חיישי' שיבא עליה כיו דאסורה‬
‫לרבנ הכא‪.‬‬ ‫עליו מדאורייתא ולא בעיא גט‪ .‬והרי אמרינ‬
‫בש"ס כא דע"כ לא קאמר ר"מ וכו' אלא משו‬
‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬שפיר כתב ר"י מאורלייני"ש דהכא‬ ‫דעשו חז"ל חיזוק לדבריה ‪ .‬וא"כ כיו שהטע‬
‫הוא משו חיזוק אמאי לא תיבעי גט א ש‬
‫אפילו לר"מ סגי בהפרשה משא"כ ש‬ ‫בסוטה א דקינא לה ונסתרה‪ ,‬כיו דחכמי עשו‬
‫בסוטה שפיר ס"ל לר"מ דלא שותות ולא נוטלת‬ ‫חיזוק לדבריה יותר משל תורה‪ ,‬דהא לעני‬
‫כתובה משו דכיו דבשעה שכנסה היה עליו‬ ‫שיצטר להוציאה בגט בעי חיזוק‪ ,‬דהא‬
‫חשש זה שמא יבעלנה וא"כ אסרו חז"ל עליו‬ ‫מדאורייתא סגי בפרישה בלבד‪ .‬וע"כ הטע‬
‫וקנסו אותו שלא יחזירנה עולמית‪ .‬וא"כ א‬ ‫משו חיזוק לעני גט רק לעני שיקנסו שלא‬
‫שאח"כ קינא לה ונסתרה לא פקע איסור זה‬ ‫יחזור אותה עולמית‪ ,‬לעני זה לא קנסו משו‬
‫מעליו שהיא אסורה עליו עולמית ואינה ראוייה‬ ‫דלא שכיח הוא כמבואר בתוס' ש ‪ .‬ואפילו הכי‬
‫לאישות‪ .‬משא"כ לרבנ כיו דחז"ל לא קנסוהו‬ ‫כיו דש בסוטה איכא איסור דאורייתא ג"כ‪,‬‬
‫עולמית א"כ ראוי' היא לאישות ולכ אחר‬ ‫שהרי קינא לה ונסתרה‪ ,‬לכ לא עשו חיזוק ולא‬
‫שקינא לה ונסתרה סגי בהפרשה‪ ,‬כיו שעכשיו‬ ‫בעיא גט‪ .‬הרי מבואר להדיא סברא זו דכיו דלא‬
‫הוא מדאוריית' וכמ"ש התוס' לא שיי בזה‬ ‫יפרצו לעבור על איסור דאורייתא‪ ,‬ממילא לא‬
‫החיזוק‪ .‬משא"כ בה מעשה דר"י מאורלייני"ש‬ ‫עשו חיזוק בזה‪ .‬וזהו ראיה ברורה ונצחת ודו"ק‪.‬‬
‫תיכ כשקידשה היה כא איסור זה שהיא עליו‬

‫‪.‰Ê·  „˘ ‰Ó Ê"ȉ Â"Ù Ë"ÂÈ 'ω ˘"‡ ËÓ-ÁÓ 'ÈÒ Á"‡ ·"Á ‰ÓÏ˘ ÔÈ · ˙"¢· ,·˜ 'ÈÒ ‡"‚‡˘ '¯ .‚Î‬‬