Page 109 - HATAM-1

‫‪ Ì˙Á‬תשובה טו )א( ‪‚Ó ¯ÙÂÒ‬‬

‫תקפ"ט‪ .‬ואע"ג שכבר למד כיו שלא נתכוו‬ ‫לאו דאורייתא‪ ,‬אלא דמיירי בשלא אמר עדיי‬
‫לצאת הוה ק"ש דאורייתא‪ .‬ומיושבי הוכחותיו‬ ‫שו פסוק מדברי תורה ע"כ מספק חוזר וקורא‬
‫של שאגת אריה בכוונת שמואל והוכחותיו של‬ ‫כתקנה‪ .‬ושמואל פליג נמי אהא ודלא כרבינו יונה‬
‫תומת ישרי בכוונת ר"א‪ .‬וכ משמע‪ ,‬שהרי‬
‫שמואל הזכיר להדיא ק"ש דרבנ ‪ ,‬ור"א דפליג לא‬ ‫הנ"ל ונשארו ק' השאגת אריה יע"ש‪.‬‬
‫הזכיר ק"ש דאורייתא אלא חוזר וקורא ק"ש‪.‬‬
‫והיינו כנ"ל דבגו הדי לא פליגי דד"ת‬ ‫‪ „"ÚÏÂ‬נ"ל דלא פליגי שמואל ור"א כלל בגו‬

‫דאורייתא וק"ש דרבנ אלא פליגי בהנ"ל‪.‬‬ ‫הדבר ולכ"ע דאורייתא שיקרא שו‬
‫פרשה‪ .‬וחכמי ונביאי תקנו פרשיות אלו‪,‬‬
‫‪ ‰ÊÂ‬י"ל דעת רש"י באית דגרסי דמייתי ש‬ ‫ומיירי בודאי שאמר כבר שו דברי תורה‪ .‬א‬
‫למ"ד מצות צריכות כוונה‪ ,‬א"כ השתא דתקינו‬
‫ברכות כ"א ע"א‪ ,‬ואית דגרסי הכא בלשו‬ ‫רבנ פרשיות אלו ע ברכותיה לפניה‬
‫קושי' וכו' למא דגרסי הכי מפרשי' לקמ‬ ‫ולאחריה אי שו אד מישראל מכוי לצאת‬
‫בשכב ובקומ בדברי תורה כתיב עכ"ל‪ .‬וצ"ע‬ ‫ידי חובתו בקריאת שו פסוק‪ ,‬ואפילו בקריאת‬
‫לשו זה‪ ,‬והכי הוי ליה למימר‪ ,‬למא דגרסי הכי‬ ‫פסוק שמע ישראל שרגילי לומר בברכת השחר‬
‫אזלא סתמא דסוגיא כשמואל דק"ש דרבנ ‪ ,‬והאי‬ ‫כדאיתא סימ מ"ו ובפסוקי דזמרה קוד ישתבח‪.‬‬
‫ובשכב ובקומ היא קושי' ר' יוס ‪ ,‬ותי' אביי‬ ‫כי כל אד רוצה לצאת ידי חובתו כתיקו‬
‫לקמ ומה בעי רש"י בזה‪ .‬אע"כ כוונת רש"י דלא‬ ‫חכמי ‪ .‬ומ"ש ב"י סימ מ"ו אות הפוסקי ס"ל‬
‫נימא לאית דגרסי שמעתי אזלא לשמואל‪ ,‬דז"א‪,‬‬ ‫מצות א"צ כוונה‪ ,‬ומה"ט נמי פשוט דקידוש היו‬
‫דהא שמעתי אזלא לר"א ור"א ב"א כמ"ש תוס'‬ ‫שלנו על היי דאורייתא וספיקו להחמיר‪ .‬אע"ג‬
‫כ' ע"ב ד"ה ורב חסדא‪ ,‬ור"א הא ס"ל חוזר‬ ‫דמ התורה לא בעי יי ולא מקו סעודה ויצא‬
‫וקורא ק"ש‪ ,‬ע"כ כתב רש"י דס"ל אפילו לר"א‬ ‫ידי חובתו במקדש השבת שבתפלת ש"ע כמ"ש‬
‫ובשכב ובקומ בדברי תורה‪ .‬וא כ הכא בבעל‬ ‫ג"כ מג"א רס"י רע"א‪ .‬מ"מ כל אד רוצה לצאת‬
‫קרי היה ל למימר שיהרהר רק פ' ציצית ואית‬ ‫ידי חובתו כתיקו חכמי על היי ובמקו‬
‫ביה תרתי דאורייתא‪ ,‬חדא עוסק בפ' שבתורה‪,‬‬
‫ועוד יש בה יציאת מצרי ‪ ,‬ולמה לו פ'‬ ‫סעודה‪.È‬‬
‫הראשוני שה מדרבנ ‪ ,‬ומשני משו דאית בהו‬
‫‪ ÔÎÏ‬נ"ל מ"ש מג"א סס"י ס"ז דא אמר שירת‬
‫מלכות שמי ‪.‬‬
‫הי יצא ידי חובת הזכרת יציאת מצרי ‪,‬‬
‫‪ ‰˙ÚÓÂ‬לא נפלאת ]היא[ ליישב סתירת הרא"ש‬ ‫היינו א נתכוי בה לצאת ידי חובתו אבל‬
‫מסתמא דעת כל אד שלא לצאת ידי חובתו אלא‬
‫שבתשובה ע שבפסקיו‪ .‬דבפסקיו פסק‬ ‫כתיקו חז"ל בגאולה הסמוכה לתפלה‪ .‬ומיהו‬
‫ק"ש דאורייתא‪ ,‬ר"ל כר"א דחוזר ואומר ק"ש יע‬ ‫בלאו הכי נמי לא ידעתי מנ"ל למג"א שיוצא‬
‫לא נתכוו לצאת ידי חובתו בכל הני פסוקי דגרס‬ ‫בשירת הי ידי חובת יציאת מצרי ‪ ,‬כי רחמנא‬
‫מקד ‪ .‬וככוונת ר"א כ כוונת הרא"ש אלא‬ ‫קפיד תזכור יו צאת ולא ]יו [ קריעת י סו ‪,‬‬
‫שהעלימו ולא פרסמו דבר זה להדיא הסוברי‬ ‫והמה שני עניני מופרדי ואי כא מקומו‪.‡È‬‬
‫כ ‪ .‬ובתשובה שכ' העתק מתוס' אשר כבר כתבתי‬
‫לעיל שהעיד בעל תומת ישרי על התוס' שס"ל‬ ‫‪ Ó"Ó‬הדר להנ"ל‪ ,‬די"ל דבהא פליגי שמואל‬
‫שיטה זו‪ .‬א"כ יפה כתב דלא תקשי אדר' יהודה‬
‫אי יפרוס על שמע‪ ,‬דק"ש דרבנ ‪ .‬וא כוונת‬ ‫ור"א‪ ,‬ומיירי שמסתמא כבר אמר דברי‬
‫דס"ל כשמואל‪ ,‬והיינו שמצות אי צריכות כוונה‪,‬‬ ‫תורה ופסוקי ‪ .‬ושמואל ס"ל מצות א"צ כונה‬
‫מ"מ לא תקשי אאיד מ"ד כמו שהקשה הפר"ח‪,‬‬ ‫וכדשלחו ליה לאבוה במס' ר"ה )כח‪ ,‬א( כפאו‬
‫ואכל מצה‪ ,‬מש"ה הוה תו ק"ש דרבנ ‪ .‬ור"א ס"ל‬
‫כהלכתא דמצות צריכות כוונה‪ ,‬עיי א"ח סימ‬

‫‪‡Ï˘ ÔÈÂÎÓÎ ·˘Á ˘ ÔÂÈÎ ,‡ˆÈ ‡Ï ‰ ÂÂÎ ˆ"‡ ˙ÂÂˆÓ „"ÓÏ Û‡˘ ¯‡Â·Ó Ì˘ ‡Ï‡ ,‚Ó˜ 'ÈÒ ‡Î 'ÈÒ ÊÈ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.È‬‬
‫‪.˙"‰Ó ˘Â„˜ Á"„È ‰Ê·„ ˙·˘ ¯ÈÎÊ‰Ï ÔÈÂÎÓ˘ ‰Ê· È‚Ò„ ·"˜Ò ‡Ú¯ 'ÈÒ Ï˜˘‰ ˙ȈÁÓ 'ÈÚ .‰ÏË·Ï ‰Î¯· ȉ Î"‡„ ·"ˆÂ ,˙‡ˆÏ‬‬

‫‪.‡Ú¯ 'ÈÒ Ï"‰· '¯Â .‚Ù ˙‡ ‰Ó˜ 'ÈÒ ÌÈ˙Ú‰ ¯ÙÒ ÏÚ ÌÈ˙ÚÏ ‰ È· '¯Â .˘Â„˜ È„È ‰ÏÙ˙ Á"„È ‡ˆÂÈ„ Ë 'ÈÒ Â‰Èχ ˙¯„‡ 'ÈÚÂ‬‬
‫‪ÒÙ„ ‰ Â˙·Â˘˙· ‚¯Â·ÒÚ¯Ù ˜"˜„ „"·‡ È" ‰˘Ó ‰"ÂÓ Ô‡‚‰ È ˙Á :Ì˘ ‡"Ú¯ 'ÈÁ·Â .ÊÒ 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Á ˙‰‚‰· Ì‚ ÔÎ ‡ˆÓ  .‡È‬‬
‫·‪˘¯„Ó· ‡˙ȇ ‡È„‰Ï„ ÂÈÙ· ˙Ó‡ „" ÚÏ .ÛÂÒ ÌÈ ˙Úȯ˜ ÌÂÈ ‡Ï Í˙‡ˆ ÌÂÈ ¯ÂÎÊ˙ „ÈÙ˜ ‡ ÓÁ¯„ Ê"Ú ‚È˘‰ „ÂÓÏ˙‰ ÌÈ 'Ò‬‬
‫¯·‪˙¯Âη ˙ÎÓ ¯Ó‡ ‡Ï ̇ ,·ÈˆÈ ˙Ó‡· ˙¯Âη ˙ÎÓ Ò"ȯ˜ ¯ÈÎÊ‰Ï Íȯˆ ÚÓ˘ ˙‡ ‡¯Â˜‰ , È˙·¯  ˘ Ï"Ê ·"ÎÙ ˙ÂÓ˘ ‰‬‬

‫‪.Ì˘ ·¯‰ Ú"¢ 'ÈÚ .Ï"ÎÚ ‡ˆÈ ‡Ï ÌȯˆÓ ˙‡ÈˆÈ ¯Ó‡ ‡Ï Ï·‡ ‡ˆÈ‬‬