Page 152 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫‪ÂÙ‬‬

‫הכלי בעצמו‪ ,‬והוא נשאר בשלמות תוארו‬ ‫וסותר ממחובר‪ ,‬ולא דבר המטלטל‪ ,‬ומייתי ליה‬
‫ומתכונתו‪ .‬וזה דומה למי שמטלטל ומסלק עצי‬ ‫בש מהר"מ פאדואה )סי' סה(‪ .‬אלא שדבריו‬
‫הקדש ומוציא מהמקדש‪ .‬או כל כלי הקדש‪ ,‬אי‬ ‫תמוהי מאד שהוא נגד ש"ס ערו מכות כ"ב‬
‫שו איסור בהוצאה‪ ,‬רק בשריפת או בשבירת‬ ‫ע"א שבשלו בעצי הקדש ואזהרתי' מהכא‬
‫איכא איסורא ולא זולת‪ .‬והנה כעת אי אתי ספר‬
‫מהרמ"פ לעיי בו בפני רק נהירנא דבהכי מיירי‪,‬‬ ‫ואשריה תשרפו באש לא תעשו כ לה'‬
‫אלקיכ ‪ .‬הרי מבואר דאפילו בשור עצי‬
‫יעיי מעלתו בפני בס' ההוא‪.‰‬‬
‫תלושי עובר משו לא תעשו כ ‚‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬ראי' ברורה להיתר זה מדוד הע"ה שהעלה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬בלאו אחד נכללו שלשת דהיינו נתיצות‬
‫ארו הקודש מבית שמש לבית עובד אדו‬
‫ומבית עובד אדו לעיר דוד )שמואל ב' ו(‪ ,‬ומי‬ ‫מזבחות ושריפות אשריה ומחיקות ש‬
‫התיר לו הטלטול הזה‪ ,‬הלא עדיי לא נבנה‬ ‫ע"ז‪ .‬ועל שלשת נאמר לא תעשו כ לה'‬
‫בהמ"ק‪ ,‬ומה לי הכא ומה לי הת ‪ .‬ואי ספק כי‬
‫לא גרע קדושת הבמה מקדושת בהכ"נ שלנו‪ .‬כי‬ ‫אלקיכ ‪ .‬והשתא ומה אשריה תשרפו דהוה‬
‫היכי שטלטל הכלי הת מאתר לאתר‪ .‬ואי בו‬ ‫מחובר ממש המושרש בקרקע‪ ,‬אפ"ה אמרינ‬
‫משו נתיצה והריסה‪ ,‬ה"ה נמי הכא בבהכ"נ‪,‬‬ ‫דהשור עצי תלושי מהקדש עובר על לא‬
‫דאי ספק אצלי שאסור לנתו אב מבמה‪ ,‬לא‬ ‫תעשו ‪ .‬מכ"ש נתיצות מזבחות דהוה רק תלוש‬
‫מיבעיא בשעת היתר הבמות אלא אפילו בשעת‬
‫איסור במות משנבנה בהמ"ק‪ ,‬מ"מ אות הבמות‬ ‫ולבסו חברו בבני ‪ ,‬שאיננו מחובר גמור כמו‬
‫שנבנו בשעת היתר‪ ,‬נ"ל שאסור לנתו מה שו‬ ‫המושרש בקרקע‪ ,‬מכ"ש שנאמר שכולל ג‬
‫התלוש ומטלטל ממש‪ ,‬להיות עובר בלאו הנות‬
‫דבר ושלמה הע"ה השאיר ולא הרס כלל‪.Â‬‬
‫דבר מכלי הקדש המטלטלי ‪.‬‬
‫‪ ‰Ê·Â‬יוב מה שצע"ג על מלכי יהודה החסידי‬
‫‪ ÈχÂ‬יש לדחוק דוקא בשור חייב אפילו דבר‬
‫אשר נאמר בדור רק הבמות לא סרו עוד‬
‫הע מזבחי ומקטרי בבמות והיה נוהג מנהג‬ ‫המטלטל אבל בנות ומהרס לא‪.‬‬
‫זה עד שבא חזקי' מל יהודה הוא הסיר כל‬
‫הבמות להציל הע מחיוב כרת דקדשי בחו ‪.‬‬ ‫דמדאיצטרי קרא גבי מעיל ולא יקרע לחייב לאו‬
‫וק' מ"ט לא עבדו כ קמאי דקמאי‪ .‬ועל נחש‬ ‫על הקורע בגדי כהונה יעיי בס' המצות לרמב"‬
‫הנחשת אחז"ל )חולי ו‪ ,‬ב( מקו הניחו לו‬ ‫)ל"ת פח( ובס' החינו להרא"ה סי' ק"א‪ ,‬א"כ‬
‫להתגדר בו‪ .‬והראשוני פירשו טע של מלכי‬ ‫ש"מ דבתלוש בעלמא ליכא משו השתחת‬
‫יהודה משו שלא רצו לשלוח יד במעשי ידיו‬ ‫ונתיצה‪ .‬אלא שזה דוחק‪ ,‬דא"כ ניל מיני' שריפת‬
‫של מרע"ה‪ ,‬אבל על הבמות קשיא‪ .‬אע"כ היינו‬
‫טעמא כי מדינא היה אסור לנתו אות שנבנו‬ ‫עצי הקדש נמי דלא לחייב אלא במחובר‪ ,‬דהא‬
‫לש ה' בשעת היתר במות‪ .‬וכיו שעמדו על‬ ‫בחדא מחתא מחתינהו קרא„‪.‬‬

‫‡·‪ Ï‬המעיי בפני במהרמ"פ )ש ( יראה כי‬

‫האמת יורה דרכו‪ ,‬דמיירי הת ברוצה‬
‫לסלק כלי המטלטלי מבהכ"נ כנידו שלפנינו‬
‫שרוצה לפנות כל הכלי מבהכ"נ‪ .‬ובזה אמר‬

‫דאי כא בית מיחוש‪ ,‬כיו שאינו מהרס ושובר‬

‫‚‪Â˙ÂÓÏ˘· ¯‡˘ ¯·„‰˘ ı˙ ÔÈ· ˜ÏÁÓ˘ ·Î ˙‡ ‡ 'ÈÒ ‡"Á ˘‡Ó ψÂÓ ˙"¢ 'ÈÚ .‚"˜Ò Ê"·˘Ó· ‡ ˜ 'ÈÒ ‚"Ó¯Ù‰ ‰˘˜‰ ÔΠ.‬‬
‫„‪,‚"Ï 'ÈÒ ÔÏ‰Ï 'ÈÚ .· 'ÈÒ Ì"ȯ‰ ˙"¢· ı¯È˙ ÔΠ.˘ÂÏ˙· Û‡ ‚‰Â „ ¯·„‰ Ì˘ ÏË·˘ „·‡ÓÂ Û¯Â˘Ï ,¯·ÂÁÓ· ˜¯ ȉ ‡Ï‬‬

‫‪.Â"Ë ÏÏÎ Ì˘ Á"„˘· „ÂÚ '¯Â ,'Á 'ÈÒ ' 'ÈÒ Â"Á·Â ‰"ˆ 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ò"¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ‬‬

‫„‪ÔÏ‰Ï ÂÊ ‡È‚ÂÒ ‡È·‰  ȷ¯Â ,Ô¢Ú˙ ‡Ï„ ‡ω ‚‰Â ÏËÏËÓ‰ ¯·„· 'ÈÙ‡„ · ,‚È Ê"Ú„ ‡È‚ÂÒÓ ‰˘˜‰˘ ·"È ÏÏÎ Ì˘ Á"„˘ ‰‡¯ .‬‬
‫‪.„Ò¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ÔÏ‰Ï '¯Â .‚Ï 'ÈÒ‬‬

‫‪.„Î 'ÈÒ ‡"Á ‡"ÊÁÓ Ê"˜Ò · ˜ 'ÈÒ ÌÈÈÁ ˙¯Â˙ ,„È-‚È 'ÈÒ Á"‡ ·"Á ÌÈÈÁ ȯ·„ 'ÈÚ .· ˜ 'ÈÒ Ï"‰·· ·" ˘Ó‰ ‰ÊÏ ÔÂÂÈΠ.‰‬‬

‫‪ÏÎ ˙‡ ˙‡ÏÓ Î"‡ Á"¯ Ï"Ó‡ :Ï"Ê ԇΠÂÏ˘ Ò"˙Á‰ ÔÂÈÏ‚· Î"˘Ó Ï"ˆÊ ÔÈÈË˘Ù‡ Ù"¯‚‰ ˜È˙Ú‰ · ,‰Ï ‰ËÂÒ ‰·È¯Á ‰Á Ó· .Â‬‬
‫‡"‪¯‡˘‰Ï ÌÈÎȯˆ Âȉ ,'ÂΠÎ"‡ Á"¯ ‰ÈÏ Íȯ٠ÔÎÏ 'ÂΠ·Ï 'ÈÒ Ò"˙Á‰ Î"˘Ó È"ÙÚ Á"¯ ˙‰ÈÓ˙ ¯È·Ò‰Ï ˘È .'ÂΠ˙ÂÓ· È‬‬
‫·˜·‪·¯‰ Ú"È„È ‰"‰ „Á‡ È„¯ÙÒ ÌÎÁÓ È˙χ˘ ˘ ‰Ó ÏÚ È‡˘Ù „Ó È ‡ È˙¯Ó‡ Ô΄ ÔÏ È˙È˙„ È˙·˙Î Ï" ‰ Ò"Á‰ ÔÂÈÏ‚·Â .˙ÂÚÈ‬‬
‫‪ÍÈ˙Á·ÊÓ ˙‡ È" · Í˙ȯ· ·ÊÚ ÈÎ („"È Ë"È '‡ ÌÈÎÏÓ) ‰Èχ ¯Ó‡„ ‡‰· χ˘Â ,‡"ËÈÏ˘ Ë"Ò ‡Èȇ„‰ ÌÂÏ˘ '¯ Ó"‡¯È ÌÏ˘‰ ÌÎÁ‰‬‬
‫‪‡Ï Î"‡ ‡‰Â È"˘¯ Ï"ÎÚ ‰Â‰ ÌÏ˘Â¯È· ‰¯ÈÁ·‰ ˙È· Á·ÊÓ È¯‰˘ ÌÈÓ˘ Ì˘Ï ˙Â˘Ú ‰ „ÈÁÈ ˙ÂÓ·‰ ȇ˜„ Ì˘ È"˘¯Ù '‚ ÂÒ¯‰‬‬
‫‪‡˙ÓÈχ ‰È‡¯ ÂÊ ,‰Èχ Ô Â‡˙‰ ¯ÈÙ˘Â Ò¯‰Ï ıÂ˙ Ï ¯ÂÒ‡ ˙ÂÓ·‰ Ì‚„ Ï" ‰ Ò"Á‰Î ÔÎ ÂÏ È˙·˘‰Â .ÔÎ Ô¢Ú˙ ‡Ï„ ¯ÂÒȇ‡ ¯·Ú‬‬

‫‪.ʈ¯ 'ÓÚ ‰ÏÈ‚Ó ÈÂω ¯Ó˘Ó· ‰Ê· Íȯ‡‰˘ È˙ȇ¯ ‰‰‚‰‰ ˙Ú˘· ‰˙Ú .Ï"Ê Ò"Á‰ ‰Ê· ˘È‚¯‰ ‡Ï˘ Ú"ˆÂ ,Ò"Á‰ ÔÈ„Â ˙¯·ÒÏ‬‬