Page 153 - HATAM-1

‫‪ÊÙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה לב‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫דשבות‪ ,‬ואפילו במקו מצוה יש אוסרי ‪ .‬מ"מ‬ ‫עמד לא עצרו כח המלכי להשבית הע‬
‫היינו כשעושה על דעת ישראל‪ .‬אבל הכא‬ ‫מלהקריב בתוכ קדשי בחו ‪ .‬וחזקי' מל‬
‫שעושה על אפו וחמתו של ישראל‪ ,‬פשוט דאי‬ ‫יהודה סבר למיגדר מילתא שאני כמו גבי נחש‬
‫כא בית מיחוש משו איסור גוי העושה לצור‬ ‫הנחשת‪ .‬או ס"ל נהי דשלמה הע"ה כדי עביד‬
‫ישראל‪ .‬ואי משו שהישראל גור להביא את‬
‫הגוי לידי כ ‪ .‬הנה מבואר פ' כל כתבי )קכ‪ ,‬ב(‬ ‫שלא הסיר בשעת בני בהמ"ק‪ ,‬מ"מ אח"כ אחר‬
‫אפילו למא דאוסר גר כיבוי בשבת‪ ,‬מ"מ גר‬ ‫שנכשלו ב רבי והקריבו בחו נעבדו בהו‬
‫מחיקת הש שרי‪ ,‬דלא תעשו כתיב אבל גרמא‬ ‫עבירה‪ ,‬ממילא הורה הנתיצה ונתחללו‬
‫מותר ע"ש ק"כ ע"ב‪ .È‬ולמסקנא ש לא פליגי‬ ‫מקדושת ‪ .‬ותי' זה צ"ע קצת מכלי שהזניח אחז‬
‫רבנ אר' יוסי אהא‪ ,‬וא"כ כי היכי דמותר גר‬
‫מחיקה‪ ,‬הוא הדי גר נתיצה דבחדא מחתא‬ ‫וגנז חזקי' וסיעתו‪ ,‬ועיי בע"ז נ"ב ע"ב‪ .‬ולמה‬
‫מחתינהו קרא לא תעשו כ ‪ .‬ואע"ג דמייתי רש"י‬ ‫לא התיכ ועשה מה כלי אחרי ‪ .‬אע"כ נשארו‬
‫בחומש )דברי יב‪ ,‬ד( בש ספרי לא יגרמו‬ ‫באיסור נתיצה‪ .‬וע"ש במזבח ששקצו אנשי יו‬
‫עוונותיכ להחריב בית המקדש משמע דקרא‬ ‫והחשמונאי נתצו אותו הת משו שבאו בה‬
‫מזהיר אגרמא‪ ,‬ההיא דרש אגדה הוא ואי למדי‬
‫פריצי חללוהו ונעשה חולי ממש‪ .‬ועיי מ"ש‬
‫מ האגדה‪.‡È‬‬ ‫ב"י בי"ד סימ רע"ו בסופו בש ר"י אסכנדרני‬
‫דמייתי מהנ אבני מזבח וכדומה‪ ,‬כאלו נעל‬
‫‪ ÏÚÂ‬הרביעית שאולי בסו יהי' סבה שהקהל‬
‫ממנו ה טעמא דבאו בה פריצי ע"ש‪.Ê‬‬
‫יבנו בני אחר ויהרסו זה הבני ‪ .‬אומר אני‬
‫ראשו תחלה כי לדעתי אי איסור‪ ,‬ואדרבא מצוה‬ ‫‪ Ó"Ó‬נחזור להנ"ל‪ ,‬דפשיטא לי דלאו דנתיצה‬
‫רבה נמי איכא להציל מיד שלא להרבות עול‬
‫ומסי דלא לדחקא ציבורא‪ .‬והרי פדיו שבויי‬ ‫שיי א בבמה אפילו בשעת איסור במות‪,‬‬
‫עדי מבית הכנסת‪ ,‬ולחד דיעה אפילו בהכ"נ‬ ‫שאסור לנתו אותה במה הנבנה בהיתר‪ ,‬ומכ"ש‬
‫שבנו כבר והתפללו בו נמכר לצור פדיו‬
‫שבויי ‪ .‬ואפ"ה אי פודי השבויי יותר מכדי‬ ‫בשעת היתר במות‪ .‬וא"כ מי התיר לדוד הע"ה‬
‫דמיה ‪ ,‬כי היכי דלא לגרבא וליתי )גיטי מה‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫לסלק ארו הקדש ולטלטלו ממקו למקו ‪.‬‬
‫וקדושת ס"ת חמור מקדושת בהכ"נ כמבואר ר"פ‬ ‫אע"כ אי הסרת הכלי מהבית וג סגירת‬
‫בני העיר )כו‪ ,‬א(‪ ,‬ואפ"ה אי פודי אות יותר‬ ‫דלתיי בכלל נתיצה והירוס כלל‪ .‬וזה נ"ל ברור‬
‫מכדי דמיה ‪ .‬מכ"ש הכא שאי להרגיל השרי‬
‫להכביד המשא על עדת ה'‪ .‬ונתיצה זו צרו בני‬ ‫בעזה"י‪.‬‬
‫הוא ולא גרע מבי סיתוא וקייטא דהוה כעי‬
‫תיוהא כמ"ש תוס' ב"ב ג' ע"ב )ד"ה הג"ה(‪,‬‬ ‫‪ ÏÚÂ‬השלישית שיגרמו לבסו שיתקצ ויהרוס‬
‫ומכ"ש שהרי הישראל לא ינתו בידי רק ישכרו‬
‫פועלי נכרי ‪ ,‬ואמירה לנכרי איסורא דרבנ‬ ‫הבני ויאמר טלו עציכ ואבינכ ‪ .‬הנה זה‬
‫אשר בקשנו לפטור מהשר הזה ואי כא אלא‬
‫משו איסור הסתירה‪ .‬הנה בודאי א היה עושה‬
‫על דעת ישראל הוה בכלל איסור אמירה לנכרי‪,‬‬

‫דאיבעיא להו בב"מ צ' ע"א ולא איפשטא‪.‬‬
‫ופסקו הפוסקי לחומרא דבשאר איסורי אמירה‬
‫לנכרי נמי שבות‪ .Á‬ואפילו נאמר איסור נתיצת‬
‫בהכ"נ שלנו אינו אלא מדרבנ ‪ ,Ë‬מ"מ ה"ל שבות‬

‫‪.‚Ï 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .Ê‬‬
‫‪˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ ,Ô ·¯„ ÌȯÂÒȇ ¯‡˘· È¯Î Ï ‰¯ÈÓ‡ ÔÈ Ú·Â .Î 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ 'Á· ÔÏ‰Ï „ÂÚ '¯ ,‡Ó¯‚Â È¯Î Ï ‰¯ÈÓ‡ ÔÈ Ú· .Á‬‬

‫‪.„Î 'ÈÒ Â"Á ‰˜ 'ÈÒ ‚˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ‬‬

‫‪.ÂÎ˙˙ 'ÈÒ „"Ù ‰ÏÈ‚Ó È΄¯ÓÓ Â¯Â˜Ó ‡È·‰ „"˜Ò ‡ ˜ 'ÈÒ Ó"ί„·Â .˙Ò Î‰ ˙È·Ó Ô·‡ ¯Â˙ÒÏ ¯Â҇ :· ˜ È"ÒÂÒ ‡"Ó¯‰ 'Î .Ë‬‬
‫‪˘‡¯·˘ ˙ˆӉ ÔÈ Ó· Ì"·Ó¯‰Â ˘ 'ÈÒ ·˜ 'ÈÒ Ìȇ¯È‰ ˙Ú„ ÔΠ.ÔÎ Ô¢Ú˙ ‡Ï Ï˘ ‡ω ÏÏη ‰¯Â˙‰ ÔÓ ‡Â‰˘ Ì˙‰ ÚÓ˘ÓÂ‬‬
‫‪¯Â¯·Â ,‰ÂˆÓ È˘ÈÓ˘˙Πȉ „·ΠÌÂ˘Ó ‡Ï‡ ‰ ȇ ˙Ò Î‰ ˙È· ˙˘Â„˜˘ ËȘ · ,‰Î ‰ÏÈ‚Ó Ô"·Ó¯‰ Ìχ .‰Ó ˙"Ï ˙"Ó ¯ÙÒ‬‬
‫˘‡‪Ì"Ó‰ ˙ίÚÓ Á"„˘ ,‰Ï 'ÈÒ Á"‡ "·‡Â ÊÏ˙ ‰ÂˆÓ Á" Ó ,Â"˜Ò ‡"‡· · ˜ 'ÈÒ ‚"Ó¯Ù 'ÈÚ .‰¯Â˙‰ ÔÓ ‰ˆÈ˙ ¯ÂÒȇ · ‚‰Â ÔÈ‬‬

‫‪.‚ 'ÚÒ ·È ÏÏÎ‬‬

‫‪‡Ó¯‚„ ¯‡Â·Ó ÊÓ 'ÈÒ ‰"Á Ê"·„¯ ˙"¢· Ìχ .'Á 'ÈÒ Â"Á ÂÎ 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ ,‡"Ú¯ ,Ê"Ò¯ ,Â"Ò¯ 'ÈÒ „"ÂÈÁ ÔÏ‰Ï Ò"˙Á ˙"¢ '¯ .È‬‬
‫˘¯‪Ï"Ò ÊÈ 'ÈÒ Á"‡ ˙"„‰Ó ‡"ÏÒ˙ ˙"¢·Â .ÊÈ 'ÈÒ Á"‡ ˙"‰Ó· È"·Â ‰ Ô· ˙Ú„ ÔΠ.˙¢¯‰ ¯·„Ï ‡Ï ‰ÂˆÓ Í¯ÂˆÏ ˜¯ È‬‬

‫‪. ȷ¯Î‬‬
‫‪.Ê"Ò¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ ÔÏ‰Ï '¯ .‡È‬‬