Page 159 - HATAM-1

‫‪‚ˆ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה לז‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫נהגו כ ‪ .‬אלא משו דבארצות אדו ג האומות‬ ‫‡‪ Ì Ó‬בתשובת מהר"מ אלשקר צווח השואל על‬
‫אינ יוצאות באות שערות‪ ,‬וכיו שכ לא שיי‬
‫נותני עליו חומרי מקו שיצא מש ‪ .‬אלו דבריו‬ ‫מנהג נשותיה באר ישמעאל שיוצאות‬
‫הנשואות בשורה א' של שער בי האז לפדחת‬
‫ז"ל‪.‬‬ ‫תלוי לה‪ ,‬וכתב )מהרי"ק( ]מהר" אלשקר[ על זה‬
‫שג בימי חכמי הש"ס יצא כ דאיתא ס"פ חזקת‬
‫‪ Ì Ó‡‰Â‬בארצותינו שהאומות יוצאות פרועי‬ ‫)ב"ב ס‪ ,‬ב( שגזרו על תכשיטי נשי ומסיק ש‬
‫היינו בת צידעא וערשב" ש ‪ .‬א הערו )ער‬
‫ראש‪ ,‬ואמותינו לא יצאו ונזהרו מאד‬ ‫בת צדעא( פי' שהי' רגילות שאות שערות שיצאו‬
‫וחשו לדברי הזוהר והקפידו על זה מאד‪ ,‬אע"ג‬ ‫בי אז לפדחת שהוא בת צידעא‪ ,‬כי צידעא היינו‬
‫דאילו היינו עומדי למני לקבוע הלכה היינו‬ ‫רקת שבשיר השירי כמ"ש )רשב" ( ]הערו [‬
‫אומרי דאותה שורה מבואר בש"ס להיתר‪ .‬היינו‬ ‫ש ‪ ,‬ובשיר השירי )ד‪ ,‬ג( כתיב כפלח הרמו‬
‫עפ"י פי' הערו דלא כרשב" ואי הלכה‬ ‫רקת מבעד לצמת ‪ ,‬פי' שג הרקת יהי' לפני‬
‫כהזוהר‪ .‬מ"מ כיו שתפסו המנהג כהזוהר‪ ,‬על זה‬ ‫מהצמות‪ .‬וא בת צידעא הוא השורה שבי האז‬
‫כ' מהר"א שטיי מנהג עוקר הלכה ונעשה הלכה‬ ‫לפדחת וש יצאה שורה א' ולא תהיה מקולעת‬
‫קבוע‪ .‬דהיינו היכא דספרי חצוני חולקי על‬ ‫אלא סד בסיד‪ .‬וכתב מהר" אלשקר ז"ל שבזמנו‬
‫הש"ס וספרי חצוני היינו מס' סופרי וכדומה‪,‬‬ ‫עוברת על תיקו חז"ל ואותה שורה של שער‬
‫או מדרש ופסיקתא‪ .‬והזוהר כא' מה ‪ ,‬אותו מנהג‬ ‫אינה טופלת בסיד אלא בבשמי שאסרו חז"ל‬
‫עוקר הלכה ונעשה הלכה רוחת בישראל‪ .‬ומייתי‬ ‫זכר לחורב בהמ"ק ע"ש‪ .‬וכ' ש עוד ש שמ"ש‬
‫בזוהר פ' נשא להחמיר אפשר היינו שלא באותה‬
‫לי' מג"א סי' תר" סקכ"ב ע"ש‪.‬‬
‫שורה שבי אז לפדחת‪.‬‬
‫‪ ÏÏΉ‬היוצא כל שו שער בשו מקו בראש‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬הרואה בפני בזוהר פ' נשא יראה שעל‬
‫ופדחת בנשואה אפילו בחדרה ערוה היא‪,‬‬
‫א לא שיש לה מטפחת בראשה ובשוק וחצר של‬ ‫כל שו חוט שערה החמיר שגור‬
‫רבי ג כובע‪ .‬ואמנ בשורה שער שבי אז‬ ‫מסכנות ודלות ומגדלות בני רעי ושארי צרות‪.‬‬
‫לפדחת ואינה מקולעת וסד בסיד במקו שנהגו‬ ‫ומ"מ כיו שלפי פי' הערו הנ"ל משמע בש"ס‬
‫אינה ערוה‪ .‬ובארצותינו שהמנהג עפ"י זוהר עוקר‬ ‫דאותה שורה דרכה להגלות‪ .‬א"כ כל היכא דפליג‬
‫הלכה‪ .‬ובפרט דלפירשב" ס"פ חזקת אי כא‬
‫מחלוקות‪ ,‬א"כ איסור גמור הוא ויש לחוש‬ ‫הזוהר ע הש"ס הלכה כתלמודא דיד ‪.‬‬
‫לרבוצת האלה האמור בזוהר הנ"ל ומי שחפ‬
‫‪ 'ÎÂ‬עוד ש אפילו הני נשי דבאו מאר אדו‬
‫בברכה ירחיק ממנו·‪.‬‬
‫לארצות ישמעאל וש לא נהגו לגלות אות‬
‫‪.˜"ÙÏ Ë"ˆ˜˙ ÔÂÈÒ Ê"Ë '„ ÌÂÈ ·"Ù ˜"˜Ù „"Ή‬‬ ‫שערות אינו מוכרח‪ ,‬דממנהג ישראל וחומרא‬
‫‪¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÊÏ ‰·Â‬‬

‫]‪[Á¯˜ ˙„Ú Ï˘ ˙Â˙ÁÓ‰ ÈÏΠ¢„˜˙ „ˆÈÎ‬‬

‫עבודה‡‪ .‬וכ' פר"מ שפשוט לו שהיו צריכי‬ ‫˘‪‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ‰ ˘È˘È‰ È ·¯‰ "ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫משיחה כדפסק הרמב" בפ"א מכלי מקדש‬ ‫‪.È" Ï"‚Ò ‰ÓÏ˘ ‰"ÂÓ „·ΠÌÈ·¯Ó '‰ ‡¯È‬‬
‫הלכה י"ב דבימי מרע"ה משיחת מקדשת ‪ ,‬וכיו‬
‫שהומשחו הוקדשו‪ .‬תמי' לי על חכמת תורתו אי‬ ‫‪ ‰Ó‬שתמה על רמב" פ' קרח )יז‪ ,‬ב'( שהחליט‬

‫דכלי מחתות ר" איש לא נתקדשו ע"י‬

‫·‪Ì˘ ‡"‚Ó ‰‡¯ ˙ȯΠ‰‡Ù ÔÈ ÚÏ .· ˙‡ '¯ ˙ίÚÓ „"Ò‡ Á"„˘·Â · 'ÚÒ Ì˘ Ï"‰· ,ËϘ 'ÈÒ Ú"‰‡ (˘„Á‰) ˆ"ˆ ˙"¢ 'ÈÚ .‬‬
‫‪.ÂÊ ‰·Â˘˙·  ȷ¯ ÏÚ ‚È˘‰˘ ‰Ó Á 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ ‰˘Ó ˙¯‚‡ ˙"¢ 'ÈÚ .Ì˘ Ò"˙Á ˙‰‚‰Â Á"˜Ò‬‬

‫˙˘‪ÊÏ ‰·Â‬‬

‫‡‪‰Ê‰ ¯ÂÒÈ‡Ï ÌÚË È˙Ú„È ‡Ï .È"˘¯ ÔÂ˘Ï .˙¯˘ ÈÏΠ̇˘Ú ¯·Î˘ ‰‡ ‰· ÔȯÂÒ‡ ̉ ,˙Â˙ÁÓ‰ ¢„˜ ÈÎ :Ì˘ Ô"·Ó¯‰ Ï"Ê .‬‬
‫˘‪ÈÙ ÏÚ ÔΠ¢ڢ ¯Â·Ú· ÈÎ ¯ÓÂÏ ˘È Ï·‡ .˘„Â˜Ó Â È‡ ¯ÂÒȇ· ıÂÁ· ·È¯˜‰Ï ˙¯˘ ÈÏÎ ‰˘Ú˘ ¯Ê ·ȯ˜‰ ‰¯Ê ˙¯Â˘ ȯ‰‬‬
‫‪ω‡· ˙¯˘ ÈÏÎ ‰Ï‡‰ ˙Â˙ÁÓ‰ ‰ ȉ˙ ˘‡· Ìȉχ‰ Ì˙‡ ‰ ÚÈ˘ ·˘Á˘ ÈÙÏ ÌÈÓ˘Ï Ì˙‡ Â˘È„˜‰ ̉ ÈÎ ˘„˜ Âȉ ‰˘Ó‬‬