Page 164 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫ˆ‪Á‬‬

‫ורא"ש כ' בהכ"נ ה"ה לכל השנוי במשנתינו‪,‬‬ ‫אכולי מתני' ותל"מ‪ .‬ושוב ציי אהש"ס למשתא‬
‫בי' שכרא פירש"י בדמי'‪ .‬וכ' הרא"ש שרש"י לא‬
‫ולא קאי אלעיל דנדייק מיני' דוקא בהכ"נ‪ ,‬דהא‬ ‫כ"כ לאפוקי בהכ"נ עצמו דודאי נמי שרי‪ ,‬אלא‬
‫כ"כ ארבא דקאי אדמי ‪ .‬ע"כ פירש"י אדמי ‪ .‬אבל‬
‫מלתא אחריתי היא וזה פשוט למעיי ‪.‬‬ ‫ה"ה בבהכ"נ גופי' נמי שרי אפילו לד' דברי ‪.‬‬
‫‪.·"ˆ˜˙ ÊÂÓ˙ „"È '‰ ÌÂÈ ·"Ù‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ËÏ ‰·Â‬‬

‫]„·¯ ˘ ˘˙‪[˙"Ò "Ήȷ Í¯ÂˆÏ Â ÓÓ Á˜ÈÏ ËÂÈ„‰ · ˘Ó‬‬

‫ואנעל תחש ילפינ לי'‪ .‬וא"כ עד דאתא יחזקאל‬ ‫‪ ·˙Î‬רי"ו )חלק חוה נתיב כג ח"א( הביאו ד"מ‬
‫מא אמרה‪ .‬וע"כ הלכה למשה מסיני הוה ואתא‬
‫יחזקאל ואסמכה אקרא‪ .‬וכיו דהו"ל הלכה‬ ‫]הארו [ בא"ח סי' קנ"ג )סע' כא( דאתנ‬
‫למשה מסיני‪ ,‬ליכא למימר דר' יוס הא קמ"ל‬ ‫זונה ומחיר כלב אסור לצורכי בהכ"נ דומיא דבית‬
‫דהו"ל להזכיר הלכה למשה מסיני כמ"ש רש"י‬ ‫המקדש ופסקו בהגה' ש"ע ש )סע' כא(‪ .‬וכ"כ‬
‫ש בשבת ד"ה הלכה למשה מסיני ע"ש וק"ל‪.‬‬ ‫עוד בתשו' מהרי"ל )סי' קיד( על ש האגודה‬
‫)מנחות סי' ג( הביאו הרב"י )סע' כא( ופסקו בש"ע‬
‫‡·‪ Ï‬הא דלעיל קשיא אי איתא דלבהכ"נ נמי‬ ‫ש דדבר שנשתמש בו הדיוט אי ליקח לצור‬
‫בהכ"נ וס"ת‪ .‬ועמ"ש בתשו' חו"י סי' קס"א‬
‫אסור‪ ,‬א כ הו"ל דבר הוראה ומאי דחיק‬ ‫וקס"ב‪ .‬ומג"א ש סס"ק מ"ו כ' להקל קצת בזה‬
‫הש"ס כולי האי‪ .‬וע"ש בתוס' ד"ה ל"צ וכו'‪.‬‬ ‫בבהכ"נ‪ ,‬מפני שלא נמצא בשו פוסק אחר‪ .‬וג‬
‫נראה שכל זה הוא רק מדרבנ בבהכ"נ דומיא‬
‫‪ „ÂÚ‬צלע"ג אי מצאנו ידינו ורגלינו בכל צרכי‬
‫דמקדש ע"ש‪.‬‬
‫בהכ"נ שאנו עושי ממשי‪ ,‬והוא מתולעת‬
‫שטווה מרוקו חוטי כמו קורי עכביש‪ .‬וז"ל ר'‬ ‫‪ Ó"Ó‬מדבריה יש להבי דילפינ בהכ"נ‬
‫בחיי פ' תרומה )כה‪ ,‬ג( לא מצינו משי בנדבת‬
‫המשכ לפי שהוא יוצא מגו השר שהוא‬ ‫מבהמ"ק בכל כי האי גוני‪ .‬וא"כ נראה‬
‫התולעת‪ ,‬ולא הוכשר למלאכת שמי אלא דבר‬ ‫לכאורה דבעי' מ המותר בפי לבהכ"נ‬
‫טהור‪ ,‬וכעי שאמרו בתחש‪ .‬וצבע התולעת השני‬ ‫ולתשמישי' כמו בבהמ"ק‪ .‬וצלע"ג בשבת כ"ח‬
‫אינו מגו התולעת אלא מתו הגרגרי‬ ‫ע"ב קאמר אלא הא דאמר ר' יוס לא הוכשרו‬
‫שהתולעת בתוכו עכ"ל‪ .‬ואי להקשות א"כ מה‬ ‫למלאכת שמי אלא עור בהמה טהורה בלבד‬
‫שקיל וטרי הש"ס מאי הוה עלה דתחש שהיה‬ ‫למאי הלכתא‪ .‬וכ' תוס' לא בעי למימר לאשמעינ‬
‫בימי משה‪ ,‬תפשוט דטהור היה‪ ,‬דאי סלקא דעת‬ ‫דתחש טהור היה דמשמע דאתא לאשמעינ שו‬
‫דהוכשרה עור טמאה‪ ,‬א"כ מ"ט לא היה משי‬ ‫צור הוראה‪ .‬ולפי הנ"ל קשה הא אכתי נפקא‬
‫במלאכת המשכ ‪ .‬דז"א‪ ,‬דע"כ לא כ' ר' בחיי‬
‫טע הנ"ל אלא לבתר דמסקינ דלא הוכשר‬ ‫מיני' לבני בהכ"נ בזמ הזה‪.‬‬
‫למשכ אלא של בהמה טהורה בלבד‪ ,‬זכינו‬
‫להבי מ"ט לא היה משי במלאכת המשכ ‪ .‬אבל‬ ‫‪ ʇÓÂ‬שמעתי מקשי לפמ"ש ר"ת ביבמות ק"ב‬
‫אי היה תחש עור טמאה‪ ,‬אז ע"כ היינו אומרי‬
‫שהיה שו טע שלא לקחו משי למשכ ‪ ,‬כמו‬ ‫ע"ב ד"ה ואנעל ‪ ,‬מכא אר"ת שצרי‬
‫שלא נדע מ"ט לעורות אילי ולא עורות שוורי ‪,‬‬ ‫מנעל מעור בהמה טהורה דתחש כתיב עכ"ל‪.‬‬
‫ומ"ט לנוצה של עזי ולא שער מזנב פרה‬ ‫א"כ דלמא ר' יוס קמ"ל דתחש טהור היה‪,‬‬
‫וכדומה ולק"מ‪ .‬אבל מ"מ מדברי ר' בחיי יש‬ ‫ונפקא מיניה לעני חליצה‪ .‬וקושי' עצומה היא‬
‫להבי דמשי הבא מתולעת‪ ,‬הוא דבר היוצא מגו‬
‫לכאורה‡‪.‬‬

‫‪ ‰ÈÓ‬לזו י"ל כיו דהא דבעי מנעל של עור‪,‬‬

‫וה"ה לשל בהמה טהורה לא כתיבא‬
‫באורייתא דמשה‪ ,‬אלא מדברי יחזקאל דכתיב‬

‫˙˘‪ËÏ ‰·Â‬‬
‫‡‪˙"¢ 'ÈÚ .‡„ Ï ˘"¯‚‰  ·Â È"·Â ‰ ·˘ÈÈÏ Î"˘Ó ˘"Ú ,‚ ˜-· ˜ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˙"È·Â ˙"¢·Â ‡"˜Ò ËÚ 'ÈÒ Ù"¯η ‰Ê· ÂÓ„˜ .‬‬
‫˘‪.‚ 'ÈÒ (·"Ú¯˙) ÌÈ ÈÏ‚ ˙"¢ ÂÙÂÒ· Ò 'ÈÒ ‡"Á „ÒÁ ˙¯Â˙ .‰Ê· Î"˘Ó · ,·˜ ˙ÂÓ·È ·"ȯ‚‰ ȘÂÓ Â ÂÚ 'ÈÒ ‡"Á ˙"„‰Ó Ó"Â‬‬