Page 160 - HATAM-1
P. 160
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ˆ„
חדש אלא אות שנמשחו .אבל אי היה עושה היו מצא רמז בפסוק שבימי משה צרי משיחה ולא
יועיל עבודה .בקרא כתיב על אות כלי מקדש
מתחנכי בעבודה ממיעוטא דאות ,והוא ברור אות" ולא אחרי .ואפילו היה מרע"ה עושה
בלי ספק„. בימיו עוד אחרי כול אימעטו ,ואילו נכנס
משה לא"י ונבנה בהמ"ק והי' עושה כלי אחרי
È˘Â„ÈÁ·Âתורה אמרתי מה שהיה ציפוי למזבח רבי כבימי שלמה ,וכי היו צריכי למשיחה.
ולפי קבלת חז"ל אילו נכנס משה לא"י היה חי
לאות לבני מרי ,דהרי אכתי יאמרו לעול ולא נחרב הבית· .וא"כ היה בטל די של
עבודת מחנכת שהרי לדעת פר"מ ]דחנו [ הכלי
בני מרי קרח לא הי' כדאי ,דלמא יעמוד אחר
תלוי במרע"ה‚.
ויהי' כדאי ,כמו עוזי' מל יהודה .א הא קשה
‡· Ïזה ליתא ,דהכל תלוי באות הכלי עצמ ,
מ"ט עשה מה ציפוי כי הקדישו ,והלא
ושוב לא הי' רשאי למשוח שו כלי בשמ
ההקדש היה על תנאי א יבחר בה ה' .אע"כ משחת קדש .ומה ג חלילה למרע"ה למסור
שמ משחת קדש למסרבי מרו ר" מרגני .
מוכח מזה דה' בחר באהר והו"ל מתנה על מה ואילו הי' יכולת ביד ע ככה ,היה ראוי לה
למשוח בשמ המשחה קרח וכל עדתו ,ואח"כ
שכתוב בתורה ,דהתנאי בטל ומעשה קיי ,והוה היו נכנסי לנסיו כדי שיהיו שוי ע אהר
ובניו ,כי יש לה טענה אולי משמ משחת קדש
אות לבני מרי. נתקדש אהר ,ואילו הי' מושח אות נתקבל
קרבנ .ועיי' מ"ש הרמב" בפסוק ויאמר משה
˘"ÓÂמעלתו שכיו שנשתנו המדות בתחילת אל קרח אתה וכל עדת וכו' )טז ,יא( ומ"ש רש"י
בפסוק בתו מטות וכו' )יז ,כא( וה"נ הי' לה
בית שני הירושלמיות מ המדבריות שוב
טענה.
נפסלי כלי מרע"ה מלשמש בה .חס לומר
‡ ‡Ïשחלילה למשוח שמ המשחה לנסיו
למעלתו כ ,וחלילה שהוסיפו על שיעור מנחה
אפילו כלי ,אע"ג דפטור אבל אסור בלי
ונסכי או נשתנה שיעור עיסת מדבר ע"י שינוי ספק ,ועיי' לשו ברייתא פ"ק דכריתות )ו ,ב(
ולשו רמב" פ"א מכלי המקדש הלכה ה' וי"ו.
המדות ושיעור אכילת אד ליו המבואר והכלל דאפילו בימי משה אי היה עושה כלי
אחרי ,הי' עבודת מחנכת ,וברייתא פ"ב
בעירובי פ"ג ע"ב .ויע"ש בתוס' פ"ג ע"א ד"ה דשבועות )טו ,א( ורמב" שהוכיח כל כלי
שעשה משה משיחת מקדשת ,לא דתלי' במשה,
יתירה וכו' כי ביצי מדבריות היו גסי וכו' אלא שהאמת כ היה שלא עשה משה שו כלי
עכ"ל .וש ע"ב ד"ה שבעת רבעי וכו' אע"פ
שהסאי והקבי ניתוספו וכו' יע"ש היטב .והדבר
צרי איזה גוילי להארי ולבאר ,ואילו הי'
הפנאי מסכי ורצונו היה לעיי הייתי מצווה
להעתיק לו מה שחנני הי"ת בזה לדינא עפ"י
מ"ש צל"ח פ' ע"פ )קטז ,א(.‰
‰ÓÂשהרגיש על הרמב" יפה הרגיש ,והריני
מצווה להעתיק לו דיבור א' מהחי' בעני
זה ,אולי ישר בעיניו ויהי' לו לנחת.
Ï"ÊÂש ,ואמנ הרמב" פסק ספ"א מכלי
מקדש כמ"ד דכלי יבש נמשחו בפני ולא
מבחו ,ואפ"ה פסק בכלי מקדש ש הלכה י"ב
˙ÚÓ Ì˙‡ È˙˘„˜‰ È ‡ ¯ÓÂÏÎ ,χ¯˘È È ·Ï ˙Â‡Ï ÂȉÈ ¢„˜È '‰ È ÙÏ Ì·ȯ˜‰ ÈÎ ·Â˙Ή ¯Ó‡È ÈÎ È ÈÚ· ÔÂÎ ‰Â .ÌÏÂÚÏ „ÚÂÓ
˘Á" ÓÏ ‡ ,ˈ ˙ÂÁ Ó ԇΠ¯"„Ï ÔÈȈ Ô"·Ó¯‰ ÏÚ È΄¯Ó ˙ÏÎ˙ ¯ÙÒ·Â .Ï"ÎÚ Ï‡¯˘È È ·Ï ˙Â‡Ï ÂÈ‰È˘ È„Î È ÙÏ Ì˙‡ ·ȯ˜‰
·˘„˜ ‰È‰ ‡Ï ‰ÂˆÓ ‰"·˜‰ ‰È‰ ‡Ï ̇  ¢ÏÓ '¯ :Ô"·Ó¯‰ ÏÚ ¯ÈÚ‰ Ì˘ Á" Ó· .Ó ‰ÂˆÓ ‰Á Ó ıÓ˜ ‡¯˜ ‰ Ò¯Ë Â˜· ÛÂÒ
Ò"˘· ÔΠ˘„˜· ÔȄȯÂÓ Ôȇ˘ ‡¯˜ ȇ‰Ó ÛÈÏÈ„ ˙˘¯ÂÙÓ ‡˙ÙÒÂ˙ ,ÔÈÏÚÓ˘ ‰"„ ‡ ,ÂÎ ‰ÏÈ‚Ó· ‡È·‰ Ï"Ê È"˘¯ ÈÎ ‰ÂÓ˙ È˙Ú„ÏÂ
˙ÙÒÂ˙ Ì˘ ·Â˙Î ‡Ï‡ ‡˙ÙÒÂ˙ ‡˙ÈÏ (Ù"¯ ‰ÈˆÈ ÈÂ) ¯"ÂÙ„ ‰ÏÈ‚Ó È"˘¯·˘ ÔÈÈˆÏ ˘È ,·‚‡] .‚"ڈ ‡¯˜ ȇ‰Ó ÔÎ ˜ÈÈ„ Ë"ˆ ˙ÂÁ Ó
.[È"˘¯ ȯ·„Ó ‰Ê Ôȇ ‡˙ÙÒÂ˙ ‰Ê Ôȇ .Ô"‡Î „"Ú ÛÂÒ·ÏÂ
·˙˘¯Ù· ‡·ÂÓ ˘¯„Ó· ·¯Á ˙È·‰ ‰È‰ ‡Ï˘ ‡Â‰ Â ÈˆÓ Ô΢ ‰Ó ,È"‡Ï Ò Î ÂÏȇ ÌÏÂÚÏ ÈÁ ‰È‰ ‰˘Ó˘ Ï"ÊÁ· Â ÈˆÓ ‡Ï .
„¯.‰Ê ˘¯„Ó Ó"Ï .˘"Ú Á ˘Â¯„ ÌÈÎ
‚ÈÏÎ 'ÈÚ ,Ô˙Î ÁÓ Ô˙„Â·Ú ‰˘Ó È"Ú Î"Á‡ Â˘Ú ˘ ÌÈÏÎ Ï·‡ Ô˙˘„˜Ó Ô˙ÁÈ˘Ó ‰˘Ó ‰˘Ú˘ ÌÈ Â˘‡¯‰ ÌÈÏΉ ˜¯˘ ¯‡Â·Ó .
.· ,·È ‡ÓÂÈ È"˘¯ 'ÈÚ .‡Ï‡ ‰"„ ÔÏ‰Ï Î"Π.(· ,·Ú) Á¯˜ ˙˘¯Ù ‰„ÓÁ
„Ì‰Ï Ôȇ„ ÌÂ˘Ó Ë"‰ ,Ô˙·ÏÓ· ÔÈ˘„˜˙Ó ÌÈÏÎ ˙Â¯Â„Ï˘ Ì˘ Ì"·Ó¯‰ Î"˘Ó„ ·˙Î (· ,ÊË) ·Ó 'ÈÒ ‚"Á ˜"„‰Ó Ó"¢ ˙"¢· .
˘.· ,ÊË Ôȯ„‰ Ò ‡"Á Ó 'ÈÚ .· ÔÈ˘„˜Ó ÔÓ˘ Ì‰Ï ÔÓ„Ê Ì‡ Ï·‡ ‰Á˘Ó‰ ÔÓ
.ÊΘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‰