Page 165 - HATAM-1
P. 165
ˈ ¯ÙÂÒ תשובה לט Ì˙Á
בפני בלשונו יראה דאי הכי נמי דהוכשרה הטמא ולא הוכשר למלאכת שמי .וא"כ אי
למשכ בהמה טמאה ,אלא מ"מ מסקינ דתחש נקח אותו לצור בהכ"נ ומעילי ס"ת וכדומה·.
טהור היה ,והכי הוה מעשה ,אבל לא מפני
שנפסלה למשכ בהמה טמאה .וא"כ מידי ספיקא ‡‰Âלא קשי' אי הותר המשי לעשות ממנו
לא נפקא ,ובית הכנסת דרבנ אזלינ לקולא. ציצית והוא גמ' ערוכה פ' התכלת )מנחות
לט ,ב( השיראי והכל והסריקי דפוטרי
„ÂÚÂיתבאר ונ"ל ליישב מנהגנו הנ"ל להשתמש במינ ,אפילו למא דאמר דמחייבי בציצית מ
התורה .ואמאי הא לא הותרה למלאכת שמי
במשי לצור בהכ"נ ,משו שנארג ונעשה אלא של בהמה טהורה בלבד .ז"א ,דדוקא
ממנו בגד אשתני ופני חדשות באו לכא .וזה לתשמישי קדושה כגו תפילי ס"ת ומזוזה או
אהני לכל דבר הבא מטמאה להשתמש בו בקדש, לבני משכ וכדומה הוא דמקפידי ולא
לתשמישי מצוה .וכ"כ הר" במס' ר"ה ר"פ
וזה דלא כר' בחיי הנ"ל .ויעויי היטב מ"ש ראוהו ב"ד ד רי"ב ע"ב וז"ל ,ומיהו אע"ג
בחו"י סי' קס"א הנ"ל. דמסקינ חו משל פרה ,אפשר דוקא בטהורי
אבל בטמאי לא דהא אמרינ בפ' במה
Ï"ÊÂהראב"ד פ"א מכלי המקדש )ה"ג( המור הוא מדליקי )כח ,א( לא הוכשרו למלאכת שמי
אלא של בהמה טהורה בלבד .ושופר מלאכת
הד הצרור .א"א אי דעתי מקבלת שיכנסו שמי היא ,דהא אמרינ לעיל כיו דלזרו אתי
במעשה הקדש ד שו חיה בעול ,כ"ש ד
כלפני דמי.
חיה טמאה ,אבל המור הוא האמור בשיר השירי
אריתי מורי וגו' )ה ,א( והוא ממי עשב או ממי ‰ÈÓÂלאו ראיה גמורה היא ,דהת בפ' במה
איל וריחו נוד עכ"ל .הנה דעת הראב"ד ז"ל
דהמור א ע"פ שד נעכר ונעשה בש ,מ"מ מדליקי משמע דמשכ גופי' לא גמרינ
מההיא דלא הוכשרו למלאכת שמי ,דהא
באיסורא קיימא דלא כר' יונה )ברכות מג ,א ד"ה אמרינ בההוא שמעתא מאי הוה עלה דתחש
חו ( והוא דעת הרא"ש דס"פ כיצד מברכי סי' וכו' ,וכדאיתא הת ,ולפיכ צ"ע עכ"ל .הרי
מבואר מדבריו דוקא דברי קדושה כס"ת תפילי
ל"ה הובא בטא"ח סי' רי"ו„. ומזוזות ,הוא דלא הוכשרו ,אבל שארי מצות לא,
דאי לאו דשופר דלזרו אתי כלפני דמי ,לא הוה
‰ ‰Âבמג"א ש סק"ג נעשה תנא דמסייעא מספקא בי' הר" ז"ל .וכ מצאתי להדיא בספר
חמד משה לא"ח סי' תקפ"ו )סק"ג(‚ ,ולק"מ
לשיטת הרא"ש ,והקשה על שיטת ר' יונה מציצית דמצוה בעלמא היא אבל מצרכי בית
מאפרוח שנולד מביצת טריפה דאמרינ בתמורה הכנסת קשה כנ"ל.
ל"א ע"א אימת קא גביל לכי מסרח וכו' .משמע
הא לאו הכי אזלינ בתר מעיקרא יע"ש .ונעלמה ÈχÂי"ל כיו דמשמע מהר" דבבהמ"ק גופי'
ממנו במ"כ לשו הר" במס' ע"ז ד שמ"ו ע"ב
מספקא לי' להר" והניח בצ"ע אי עלתה
שכ' דדבר המהפ מה שבתוכו נמי מסריחו ההלכה דלא הוכשרה אלא טהורה בלבד .ואני
תחלה ועושהו עפר כמו ביצה ,ומייתי מהא מצאתי בחי' רשב"א בשבת )כח ,ב ד"ה אלא( שכ'
דתמורה .וא"כ מאי האי שכ' מג"א ועוד גבי דבש בש רבינו האי גאו ז"ל דהואיל וק לי' ק"ו
דר"ה מברניש דאהל מעור טמאה נמי נקרא אהל,
מאי איכא למימר וע"ש.‰ א"כ איכא למיל גז"ש אהל דמשכ מאהל דמת
דאפילו דבהמה טמאה נמי מתכשר .ולמעיי ש
Ó"Óאחזור להנ"ל ,מבואר דלית לי' להראב"ד
דהשינוי מועיל להמוסק .ומ"מ אינו עני
להנ"ל ,דהת איסורא במלתא קאי ובתר מעיקרא
והיוצא מהטמא טמא לעול .משא"כ משי
שנשתנה בידי אד ונעשה ממנו בגד וכה"ג
אפשר דמועיל .ועוד הא הת נמי פליגי עלי'
גדולי עול ויש לסמו עליו בדרבנ מיהת.
·.Á"·¯ ȯ·„Ó Ú"ˆÂ .ÍÈÙ· ¯˙ÂÓ‰ ÔÓ Â È‡ ̇ ÔÏ ˙ÙÎȇ ‡Ï ˙ÚÏÂ˙‰ Ì„· Ú·ˆ‰ ¯Óˆ„  ȷ¯ ·˙Î ÂÚ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï .
¯"‚ 'ÈÚ .ÁÓˆ‰ ÔÓ ‡È‰ ÂÊ ˙ÚÏÂ˙˘ ‚"‰ ‚"Ù ‡"¯Ù 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .È"·Â ‰ Ô· ‰Ê· Î"˘Ó ‚ È"ÒÂÒ Á"¯Â‡ ˙"È·Â ˙"¢ 'ÈÚÂ
‡.‰Ó¯˙ ˙˘¯Ù ˘È¯ (¯Â˘ È"¯‚‰Ï) ÈÈÁ ÈÚ··Â Á 'ÈÒ Á"‡ ˜ÁˆÈ ˙È· ˙"¢ ·È·Á Ì"¯‰Ó Ì˘· ÊË 'ÈÒ · ÏÏÎ Á"Â
‚.ÍÈÙ· ¯˙ÂÓ‰ ÔÓ ˙ˆӉ Ïη Ô ÈÚ· ‡Ï„ Ï"Ò ‡"‚Ó‰ ÏÚ ˜ÏÂÁ„ ˘"Ú .
„.·È 'ÈÒ Á"‡ ˙"„‰Ó ÊÓ 'ÈÒ Á"‡ ˜"„‰Ó ‡"ÏÒÁ ˙"¢·Â Ê˯ 'ÈÒ Á"‡ Ê"Ë 'ÈÚ .
.·Î 'ÈÒ Â"Á·Â  ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ,‰Ï˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‰
