Page 167 - HATAM-1
P. 167

‫‪‡˜ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה מ‬                             ‫‪Ì˙Á‬‬

‫וה"ה דשיי איבעיא זו בבעל חי לגבוה כמבואר‬     ‫דהתכלת הוה צביעה דלא הדרא לברייתו‪ .‬והתוס'‬
‫מאיבעיא דצמרה מהו לתכלת‪ .‬והנה זה פשוט‬        ‫לא דקדקו בע"ז במ"ש דאשתני ע"י טווייה‪,‬‬
‫דבדאורייתא ניזיל לחומרא ובדרבנ לקולא‪.‬‬        ‫דודאי טווייה לאו שינוי גמורה היא לדעת כמה‬
‫והשתא שינוי דמחובר הוא דרבנ בעלמא‪ ,‬כמ"ש‬      ‫פוסקי ‪ .‬ועיי ש" חו"מ סי' ש"ס ס"ק ב' ג' ד'‪,‬‬
‫תוס' ש ד"ה יש שנוי בנעבד‪ ,‬משו הכי פסק‬         ‫ועיי מג"א סי' י"א ס"ק יו"ד ובאלי' רבה ש‬
‫רמב" בפשת וקמח לקולא‪ .‬מה שאי כ צמר‬
‫שהוא בעל חי דלא אתי' מקל וחומר דאתנ ‪ ,‬ולא‬                        ‫סק"ט‪.‬‬
‫שיי קו' תוס' דנימא דיו ושינוי דיליה הוי ליה‬
‫ספיקא דאורייתא‪ .‬יפה פסק רמב" לחומרא‪,‬‬         ‫‪ Ôȇ¯ Â‬דברי נימוקי יוס )הל' ציצית ד יב ע"ב‬
‫ולעול צמר צבוע הוי ליה שינוי והוא הדי‬
‫למשי צבוע‪ .‬ואפשר נמי בטווייה בלא צבע נמי‬     ‫ד"ה והלכתא( דהטווייה לא הוה שינוי‪.‬‬
‫וזה תלי' בפלוגתא דרבוותא שרמזתי לעיל‪ .‬מ"מ‬    ‫ומחו"מ סי' ש"ס אי ראי'‪ ,‬דגבי גזל הקילו‬
 ‫משי שאינה צבוע ולא נטווה שקורי צופ"‬         ‫משו תקנת השבי הוה שינוי בכ"ש‪ .‬כמו שכ'‬
‫זיידע" ‪ ,‬יש לעיי להצריכה לדבר שבקדושה‪.‬‬       ‫תוס' ע"ז מ"ו ע"ב הנ"ל‪ .‬והיינו שיפטר הגזל‬
‫וכל הנ"ל עדיי צרי אצלי תלמוד‪ .‬הנלע"ד‬         ‫בתשלומי ממו בעלמא משו תקנת השבי ‪.‬‬
                                             ‫ומ"מ מה שהבאתי ראיה מר"פ ראשית הגז היא‬
                    ‫כתבתי‬                    ‫ראיה נכונה‪ ,‬דהת לא שיי תקנת השבי ‪ ,‬דהא‬
                                             ‫אדרבא פטור ולית ליה תקנתא לית לכה לא‬
  ‫‪.˜"ÙÏ ·"Ò˜˙ ¯„‡ 'Á '„ ÌÂÈ „"ËÓ ˜"˜ ‰Ù‬‬      ‫ממו ולא צמר ועבירה דעביד עביד‪ .‬וע"כ דהוה‬

‫‪¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                                               ‫שינוי דאורייתא וק"ל‪.‬‬

‫˘‪ ·Â‬מצאתי מ"ש בזה בס' בני יונה סי' רע"ו‬      ‫‪ ¯˜ÈÚÂ‬הקושי' על הרמב" שפוסק )הל' ציצית‬

 ‫בפלפול ארו לאסור תפירת משי מטע‬              ‫פ"א הי"א( להקל בפשת ולהחמיר בצמר‬
‫הנ"ל‪ ,‬אבל בעמודי הקיל מפני שלדעתו א"צ‬        ‫ובחיטי למנחות להקל )הל' אסו"מ פ"ג הי"ד וע"ש‬
‫כלל לתפור‪ .‬ורמז ש על תשו' )אמרי( ]דרכי[‬      ‫פ"ד ה"ז( אשר מפני זה נדחק במג"א ובכ"מ‪.‬‬
                                             ‫ולפע"ד לק"מ דבע"ז מ"ו ע"ב הוא איבעיא‬
           ‫נוע לחלק י"ד סי' א'‪.Ê‬‬             ‫בחיטי למנחות אי מהני שינוי לגבוה במחובר‪,‬‬

         ‫˙˘‪Ó ‰·Â‬‬

         ‫]·‪[Ï" ‰ ÔÈ Ú‬‬

‫אל האמת‪ .‬ובתו הדברי יקבל תשובה על דבריו‬      ‫˘‪‡ÏÙÂÓ‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ‬‬
          ‫לפע"ד ולו משפט הבחירה‪.‬‬             ‫‪„"·‡ È" Ï"‚Ò ÏÎÈÓ ‰"ÂÓ ˙"˘˜Î ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬

‫‚¯‪ Ô ÈÒ‬פ' הקומ כ"ב ע"א ועצי דפשיטא לי'‬                              ‫‪.‡"ÚÈ ˘"‡ ˜"˜„ Ó"¯Â‬‬

‫לתנא דמשל צבור מנ"ל‪ ,‬דתניא יכול‬              ‫‪ ‰ ‰‬בתחלה סמכתי על דברי האגודה )מנחות פ"ג‬
‫האומר הרי עלי עולה יביא עצי מתו ביתו‬
 ‫כדר שמביא נסכי מתו ביתו ת"ל על העצי‬         ‫סי' ג( וכאשר פסק רמ"א בש"ע א"ח סימ‬
‫אשר על האש אשר על המזבח‪ ,‬מה מזבח משל‬          ‫)קנ"ד( ]קמז‪ ,‬א‪ .‬קנג‪ ,‬כא[ שאי לעשות מעילי‬
‫צבור א עצי משל צבור דברי ראבר"ש‪ .‬ר"א‬         ‫לס"ת מדברי שנשתמשו בה להדיוט וכ עמא‬
‫ב שמוע אומר מה מזבח שלא נשתמש בו הדיוט‬        ‫דבר‪ .‬וכבר נשאלתי על זה כמה פעמי ונוהגי‬
‫א עצי ואש שלא נשתמש בו הדיוט‪ ,‬מאי‬            ‫להורות כמ"ש בחו"י סימ קס"א לשנות בשינוי‬
‫בינייהו איכא בינייהו חדתי‪ .‬ופרי ועתיקי לא‪,‬‬   ‫גמור‪ .‬ועתה בבוא דבריו אלי והוסי איזה‬
 ‫והכתיב ויאמר ארונה וגו' וכלי הבקר לעצי‬      ‫פקפוקי על דברי האגודה יותר ממ"ש בחו"י‬
 ‫ומשני ה"נ בחדתי ע"ש‪ .‬וכה"ג איתא נמי בזבחי‬   ‫הנ"ל‪ .‬ואמרתי לעיי בשורש הדי מה שנוגע‬
‫קי"ו ע"ב דרבא הצרי אש ועצי חדשי לבמה‬         ‫למקדש ומזבח‪ .‬ואחר כ מה שנוגע לבהכ"נ‬
                                             ‫מקדש מעט‪ .‬וה' יורני ויתמו ידי לכוו ההלכה‬

‫‪. 'ÈÒ Ò"˙Á ˙"¢ ı·Â˜·Â „˜ 'ÈÒ ‰„Â‰È Ô· ˙"¢·˘  ȷ¯ ˙·Â˘˙ ,Â"Ú¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Ê‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172