Page 169 - HATAM-1

‫‪‚˜ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה מ‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫כא ב' ספקות להחמיר‪ ,‬א' שמא נגע בו ברזל‪,‬‬ ‫הדיוט‪ ,‰‬לפ"מ דאיתא בילקוט ש )רמז קיט( שהיו‬
‫ב' שמא כבר נשתמש בו הדיוט‪ .‬ובכה"ג לכ"ע‬ ‫אבני מזבח של נח ושנעקד עליו יצחק‪ .‬והקשה‬
‫ספיקא דאורייתא מ התורה להחמיר והו"ל‬ ‫בזית רענ אי שכב עליה יעקב הא מעל‬
‫איסור דאורייתא‪ .‬מ"מ היינו בתר שנדע דבעי'‬ ‫בהקדש‪ .‬ותיר שלא שכב ממש עליה אלא‬
‫עשא כמי מרזב‪ .‬ויעויי בזה ברא" וביפ"ת ש‬
‫שלא יתשמש בו הדיוט‪ ,‬והיא גופא מנ"ל‪.Ê‬‬ ‫)פרשה סח פי' יג( ולא מיקרי תשמיש לעני מעילה‬
‫כמוו שדרש ריב"ז בצילו של היכל אלו דברי זית‬
‫‪ Î"Ú‬נ"ל דה"ק‪ ,‬מה מזבח לא נשתמש בו הדיוט‬ ‫רענ ‪ .‬א"כ הה"נ דלא מקרי תשמיש לעני‬
‫תשמיש הדיוט‪ .‬ואפילו למ"ש עוד ש משו‬
‫טר היותו עשוי לגבוה‪ ,‬שהרי תחלת בנינו‬ ‫פקוח נפש להג מ החיות שכב על אבני הקדש‪,‬‬
‫היה ממעות הלשכה משל צבור )כתובות קו‪ ,‬א(‬ ‫משמע דשכב ממש עליה ‪ ,‬מ"מ לק"מ מתשמיש‬
‫ולא היה אפשר לשו אד לשמש במזבח טר‬ ‫הדיוט‪ ,‬לא מבעיא אי נימא דהיה יודע שאלו‬
‫התקדשו‪ ,‬שהרי נתקדש קוד שנבנה‪ ,Á‬ה"נ עצי‬ ‫האבני ה של הקדש ושכב עליה משו פקוח‬
‫ואש יהיו שלא נשתמש בו הדיוט קוד‬ ‫נפש‪ ,‬א"כ הא הקדש בשוגג מתחלל במזיד אי‬
‫שהוקדשו‪ .‬ולבתר דנילי ממזבח שיהיה איסור‬ ‫מתחלל )קידושי נד‪ ,‬ב(‪ .‬ואפילו אי לא ידע‬
‫בתשמיש הדיוט‪ ,‬ממילא נלמד נמי שיהיה כ כל‬ ‫מקדושת עד הקיצו משנתו והו"ל שוגג‪ ,‬מ"מ‬
‫צרכי המזבח אבניו ועפרו הכל ממה שלא‬ ‫אבני מזבח אינ מתחללי דיש בה מועל אחר‬
‫נשתמש בו הדיוט קוד הקדש‪ .‬וא"כ ה"ל תרי‬ ‫מועל‪ .‬וכיו שלא נתחללו מקדושת לא נאסרו‬
‫ספיקא לחומרא‪ ,‬ספק שמוש הדיוט‪ ,‬וספק נגיעת‬ ‫בתשמיש הדיוט דאי אד אוסר דבר שאינו שלו‪.‬‬
‫ברזל‪ .‬ומשו"ה בעינ לחפור בקרקע בתולה‪ .‬וכ"ז‬
‫קוד שהוקדשו‪ ,‬אבל משהוקדש שוב לא נאסרי‬ ‫וש הארכתי בדרוש ואי כא מקומו‪.‬‬

‫דאי אד אוסר דבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫‪ ‰Ê·Â‬ניחא לי נמי הא דקאמר מה מזבח שלא‬

‫‪ ˘"‡Â‬מה שקשה אדר"א ב"ר שמעו דלא מקיש‬ ‫נשתמש בו הדיוט‪ ,‬וקשה מה פסקא דלא‬
‫נשתמש בו הדיוט טפי מעצי ואש‪ .Â‬ובתחלת‬
‫למזבח לעני שמוש הדיוט הא אי היקש‬ ‫הרעיו אמרתי דקיי"ל במשנה ד' פ"ג דמדות‬
‫למחצה‪ .‬ובלח"מ לא העלה בזה דבר ברור‪.‬‬ ‫דחופרי אבני חלוקות מקרקע בתולה משו‬
‫וראיתי לאלו נעורי במנחת כה )מנחות כב‪ ,‬א(‬ ‫חשש ספק נגיעת ברזל‪ .‬וכ פסקו הרמב" פרק‬
‫כתב דבר נאה ומתקבל בישוב הש"ס דקאמר‬ ‫א' מבית הבחירה ה' י"ד ופר"מ הביאו‪ .‬א"כ‬
‫איכא בינייהו חדתי ולא אמר נמי צבור א"ב‪ ,‬דס"ל‬ ‫ממילא לא נשתמש בו הדיוט‪ ,‬והדר ילפינ מיניה‬
‫לר"א ב"ר שמעו דבר הלמד בגז"ש אינו חוזר‬
‫ומלמד בבני אב‪ .‬נמצא איצטרי היקשא לצבור‬ ‫עצי ואש לאיסור שלא ישתמש בו הדיוט‪.‬‬
‫דליכא למיל עצי בבני אב ממלח דמלח גופי'‬
‫גז"ש היא ואיצטרי הקישא להכי‪ .‬אבל ר"א ב‬ ‫‪ ‡ ¯„‰Â‬דנראה דזה לאו דאורייתא דניחוש‬
‫שמוע ס"ל דדבר הלמד בגז"ש חוזר ומלמד בבני‬
‫אב‪ ,‬ושפיר ילפינ עצי ממלח שיבואו משל‬ ‫לספק נגיעת ברזל‪ ,‬אדרבא אוקמי‬
‫צבור‪ ,‬ואייתר הקישא דעצי ואש למזבח דנילי‬ ‫אחזקה שלא נגע בו ברזל מעול ומכ"ש‬
‫להרמב" דספיקא דאורייתא מ התורה לקולא‪.‬‬
‫מיניה שלא יבואו משל הדיוט ודפח"ח‪.‬‬ ‫וע"כ איסורא דרבנ בעלמא הוא‪) .‬וא"כ( ]וא"נ[‬
‫י"ל דמ התורה צרי לחפור בבתולה משו דיש‬
‫‪ Ó"Ó‬לא הועיל כלו ליישב הא דאי היקש‬

‫למחצה‪ .‬ולפי הנ"ל אהי' כמוסי על‬

‫‪ÌÂ˘Ó ‰Ê 'È˙ ‰Á„ ‰Á Ó ıÓ˜· Ó ‰ÂˆÓ Á" Ó·Â .˘"Ú È ‡˘ ‰Ó·„ ı¯È˙ ˙"‰Ú ¯Âˉ ‰˘˜‰ ÔÎ :‰Ó 'ÈÒ (¯ËÈÈÏ) Á"ψ· .‰‬‬
‫„·‪.È˙„Á· Ì˙‰ ÍÏ ¯Ó‡ ‡·¯Â È ˘Ó 'ÂΠ‡È ˙„ ‰Ó·· ˘"·‡¯ ‰„ÂÓ ‡‰Â Íȯل ¯ÂÒ‡ ÈÓ ‰Ó·· 'ÈÙ‡„ ¯‡Â·Ó Ì˘ ÌÈÁ·Ê‬‬
‫‪,(ÔÏ‰Ï '¯) Ô¢‡¯‰ Ì„‡ ÂÈÏÚ ·È¯˜‰˘ Á·ÊÓÓ Âχ ÌÈ ·‡‰˘ (ËȘ ÊÓ¯ ˙È˘‡¯·) ˘Ïȉ È"ÙÚ ¯Âˉ ˙È˘Â˜ ·˘ÈÈÏ Î"˘Ó· ˘"ÚÂ‬‬
‫‪ÈÏÎ ,ÌÈ˘Â¯„ „"¯Ù 'ÈÚ .˘"Ú ‡ˆÈ ˙˘¯Ù ˙ÂÙÈ ÌÈ ÙÓ ‡È·‰˘ ‰Ó· ˘"Ú ,ËÂÈ„‰ ˘ÂÓÈ˘ È"Ú ‰Â·‚Ï ¯Ò‡ ‡Ï ˘„˜ ‰È‰˘ ¯·„Â‬‬

‫‪.ÂË ¯Ù¯Ù ÔÂÊÁ· È˙¯·„ ' ˜· ÌÂÁ ÔÂÊÁ·Â ‡ˆÈ ˙˘¯Ù ˘È¯ ‰„ÓÁ‬‬

‫‪'¯Â „Á‡ Ì˘Ï ‰ÏÈÁ˙Ó Â · ‡Ï˘ ÈÏ ‰˘Ú˙ ÌÈ ·‡ Á·ÊÓ ˜ÂÒÙ‰Ó Â˘¯„˘ ¯˙È Ù"ÂÒ ‡˙ÏÈÎÓÓ ‡È·‰ Ó ‰ÂˆÓ ˙ÏÂÒ ˙Á Ó· .Â‬‬
‫‚‪.Ë"ȉ ‡"Ù Á"·‰È· 'ω Ì"·Ó¯ 'ÈÚ .Ì˘ ˘"Â˙·Â È"·˘¯„ ‡˙ÏÈÎÓ· Ì‬‬

‫‪. 'ÈÒ Á"‡ ÛÒÂ‰È ¯ÎÊ ˙"¢· ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯ .Ê‬‬

‫‪.ÔΠ ȇ Á·ÊÓ· ‡Ó˘ ·˙ÎÂ Ì˘ Ò"Á Ó· ¯ÈÚ‰ ÔΠ‡ ,„È ‰ÏÈÚÓ· ÔÈ˘È„˜Ó Î"Á‡Â ÏÂÁ· ÔÈ Â·„ Ï"ÓȘ„ ·"ˆ .Á‬‬