Page 173 - HATAM-1
P. 173
Ì˙Áתשובה מד ʘ ¯ÙÂÒ
ממנו הו"ל ביזוי ואכחושי ,משא"כ להשתמש אי אפשר שכבר נעשה אפר .ולפע"ד כל זה היה
לאורו הו"ל כקול מראה וריח שאי בה מעילה מהנס שיהיה יכול לתפוס עוד הישנה בידו
דאורייתא )פסחי כו ,א( ואפשר בבהכ"נ אפילו להדליק ממנו החדשה .ומיד כשהדליק את החדש
מיד נתבטל היש ונעשה אפר .כיו שכל עצמו
איסור דרבנ ליכא‚. לא היה אלא מעשה ניסי ,שע"פ טבע לא היה
בו כח להדליק ורק ממעשה ניסי .א"כ מיד
Ó"ÓÂבעיקור תשו' הרא"ש )כלל ג סי' טו( דמייתי
שהדליק החדשה לא היה צרי תו לנס.
טו"ז בי"ד סי' רע"ד )סק"ד( שהתיר להסיר
דיו מאות שלא נתייבש ולית בי' משו אכחושי ‰˙ÚÓÂמוכיח הש"ס אי ס"ד שיש שו נדנוד
מצוה ,משמע מדבריו בנר כה"ג אסור .היינו
מדמסיי הש"ס למ"ד הנחה עושה מצוה אי איסור להדליק מנר לנר ,אע"פ שאי
מדליקי מנר לנר ,ס"ל לרא"ש משו דהוה ליה לנו לגזור שבות במקדש כיו שאי אפשר בעני
הכחשה שיש בה ביזוי שמכחיש הנר לצור דבר אחר .מ"מ היה נעשה הנס עוד רגע להדליק כל
חול ,דמשעת הדלקה עד שיניחנה במקומה עדיי הנרות מהישנה שבידו ,אע"כ דלא חיישינ
חול הוא ,וכבר היא דולקת בהנר והשמ
שהכחישה את המצוה ,וזה הוא הכחשה של לאכחושי מצוה.
ביזוי ,ודוקא זה אסור .דוק בתשו' הרא"ש ותמצא
כדברי .מה שאי כ בדיו המיותר על שיעור ¯·Âמ די נ"ל דהגאו זצ"ל לא דק ,דהת
כתיבת האות ,ה"ל כעצי היתירי על הכשר
סוכה א אינו נוי לסוכה דשרי' בהנאה בסי' בביצה מוקי לה ברייתא במסקנא באדיי
תרל"ח ע"ש ,וה"נ דכוותי' .ובלבד שלא ישתמש אדויי והא )ד(הוה שלהבת רק איסור דרבנ ,אבל
ע הדיו לדבר חול .וכ הסכי בנה"כ ובבני יונה אי מחוברת בגחלת ופתילתה הוא ,אסור מ
התורה אפילו בנר של ע"ז ,וכש"כ של הקדש,
ש. וכ"כ ש הרא"ש בביצה בש הירושלמי ,וכ"כ
ט"ז בי"ד רסי' קמ"ב )סק"ג( ומג"א סי' רצ"ח
ÈχÂיש להתיר לשו הקולמוס הלחה ההיא סק"ח· .ומ"ש יש"ש סו ביצה )סי' יד( להתיר
להדליק נר מבית תפלת של עע"ז ,היינו למסקנא
לתו הדיו שלו ,והטפה שבקולמוס דל"ח לאכחושי מצוה ,וה"ה בנר של ע"ז .אבל אי
תתבטל ממילא ברוב הדיו ,ולית בי' משו בטול היה שיי אכחושי מצוה היה אסור מ התורה
איסור כה"ג ,ועדי טפי ממה שהלכה לאיבוד. בשלהבת הקשורה בפתילה שלה .וכ מצאתי
אבל לכתוב בו להדיא אפילו דבר קדש אפשר בשעה"מ )פ"ו( ]פ"ז[ מהל' ע"ז )ה"ו( ]ה"י[ ע"ש.
דלא שפיר דמי ,דלא גרע מקרש שנית בצפו
‰ÊÓÂצל"ע קצת במה שכתב מג"א סי' קנ"ד
שלא יתנו בדרו .
ססק"כ ע"ש ,דאיפכא מסתברא להדליק
˙˘„Ó ‰·Â
]„[˙ Á· ‰„È·‡ ‡ˆÓ ÔÈ
אי זכה הנער המשרת או הבעל הבית שחצר קונה ˘‡ÏÙÂÓ‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ ‰"‰ 'ÂÁÓÏ Ë"ΠÌÂÏ
לו .ומכ"ת שפיר חזי בעי שכלו דהכל להמוצא ̉¯·‡ ‰"ÂÓ ˙"˘Î Ì˘·‰ ˙‚¯ÚÎ ÌÒ¯ÂÙÓÂ
וכנלע"ד ,ומ"מ א"א לבהמ"ד בלא חידוש ע"כ
.‡"ÚÈ ˘"Ù ˜"˜„ „"·‡ È" ˜ÁˆÈ
אבאר קצת בעזה"י.
Â˙¯˜Èהגיעני ,ונפשו היפה בשאלתו ע"ד
‚¯ Ô ÈÒבמס' ב"מ )כו ,ב( מצא בחנות הרי אלו
בעה"ב א' שיש לו חנות הפתוח לרה"ר
שלו ,וכ' תוס' אי גרסינ אפילו צרורי למזוג יי ,ושכיחי שמה מצריי הרבה השותי
א"כ יש בו סימ צ"ל דמיירי בחנות שרובו במזרקי יי .ומצא נער המשרת שלו שמה כיס
מצרי דאל"ה צרי להכריז .וכתב הרא"ש סימ ובתוכו מעות בידוע שנאבד מהמצריי .ונסתפק
·.Ì˘ ˘"·Ϸ Ò"˙Á‰Î ¯"ˆÁ 'ÈÒ ˘È¯ ‰˘Ó „ÓÁ 'ÈÚ .·"Ú Ì˘ Ò"˘‰ È ÂÈÏ‚·Â ‡ ,·Î ˙·˘ Ò"˙Á 'ÈÁ· Ì‚ ‰‡¯ .
‚.Ì˘ Á"‡ Ò"˙Á 'ÈÁ· ‰"Π.
