Page 177 - HATAM-1
P. 177
‡È˜ ¯ÙÂÒ תשובה מה Ì˙Á
דמפרש הרמב" דהפלוגתא כשנקרשו אי כא ולא משקה מיירי בשמ היוצא מאליו .וכ"כ
תימה ,וי"ל דת"ק לית ליה יי כלל ולא גרסינ הראב"ד פ"א מטומאת אוכלי )הי"ט( ע"ש„.
לי' בהש"ס כלל ת"ק יי לא .ודבריו תמוהי
דעכ"פ אכתי הוי ליה לאתויי דיי אינו כשמ ‡ Ì Óהר"ש תפס לו שיטה אחרת דודאי כל
ולאפוקי מרש"ש .וכ מצאתי קושי' זו כ' על
גליו משניות של הרב החסיד מו"ה בער בלא זמ שנקרש אינו לא אוכל ולא משקה,
וגרע בזה מהרוטב וחלב וגריסי דכשנקרשו יש
זצ"ל. לה תורת מאכל משא"כ השמ .ונמצא לא
נחית לה טומאת אוכלי מעול ,ונגד זה
Î"Úנלע"ד כ ,דלרנב"י דס"ל דהלכה כר"ש כשחזר ונמחה חוזר לטומאתו הראשונה ,והיינו
דקאמר השמ תחלה לעול ,רצונו לומר אי
שזורי ביי ,ע"כ מפרש כפיר"ת דפלוגתא חלוק בי הי' הקרוש כביצה או לא אלא
בנקרש וס"ל לר"מ וחכמי דשמ ודבש שנקרשו לעול הוא תחלה שהרי אינו מקבל טומאה
עדיי לא נפיק מיני' ש משקה וה תחלה כמו מאביו שהרי אינו לא אוכל ולא משקה .וכ
שהיו ,ומכ"ש יי שהרי הדבר ידוע שהיי הוא היא שיטת תוס' פסחי )יד ,ב ד"ה אפילו( .ולפ"ז
יותר משקה משמ ודבש ,וא ה כל כ הוסיפו רבנ דבש ולרש"ש יי דוקא ,ומשמע
חשובי שלא פקע ש משקה מיני' אפילו דיי כו"ע מודי בו דהרי הש"ס קא מתמה
בהיות נקרשי ,מכ"ש היי שהוא משקה יותר ולת"ק יי לא בתמי' .והשתא לפ"ז לר' חנינא
חשוב .ור' שמעו שזורי ס"ל דוקא יי חשוב כל דהלכה כרש"ש בהא יי קרוש אינו לא אוכל
כ להיות ש משקה עלי' בקרישתו ולא שמ ולא משקה לשיטת הר"ש ,ולשיטת ר"ת משקה
ודבש .ובהא פסק רנב"י אליבא דר' חנינא הלכה הוא וכשנימוח ה"ל תחלה ולר' יוחנ נמי דאי
הלכה כרש"ש אלא במסוכ ותרומת מעשר של
כרש"ש דוקא יי ולא שמ ודבש שנקרשו. דמאי ,והכי קיי"ל באמת כמ"ש הש" י"ד
סימ רע"ו סק"ז ,מ"מ לרבנ נמי ביי מודו,
‡ Ì Óלר"י דקיי"ל כוותיה איהו מפרש אלא שה הוסיפו שמ ודבש שא נקרשו
לר"ת דינ כמשקה ולר"ש אינ לא אוכל ולא
)כפרש"י( ]כפירוש[ הר"ש והרמב" משקה .אמנ כשחזר ונימוח פשיטא דהדר הוי
דלת"ק שמ ודבש שנקרשו גריעי טפי ואי ליה משקה ואפילו רוטב וחלב נמי .ומזה תבי
עלי' לא אוכל ולא משקה ,ומשו הכי כי מ"ש מג"א בזה הוא במ"כ בלי עיו בכא .‰
כשחוזר ונמחה הו"ל המשקה תחלה ,משא"כ
יי שהוא חשוב טפי ע"כ כשנקרש נהי דאי Ì"·Ó¯‰Âפ"א מטומאת אוכלי הלכה י"ט
עלי' ש משקה מ"מ מידי אוכל לא נפיק
והרי הוא כרוטב וחלב וכה"ג .ורש"ש מוסי פסק שמ קרוש אינו לא אוכל ולא
ג היי אי עלי' לא אוכל ולא משקה משקה אפילו מחשבת אוכלי לא מהני ביה,
בקרישתו ולכשיחזור וימחה יהי' תחלה, משמע שפי' כהר"ש הנ"ל .ובפ"ט הלכה א' ש
ומשו"ה לא פסק כרש"ש בהא שיהי' ג היי כ' השמ והדבש שנטמאו וקרשו וחזרו ונימוחו
הנקרש לא אוכל ולא משקה )ולא( ]דלא[ הרי ה ראשו לטומאת לעול ועיי בכ"מ ועיי
משמע כ בש"ס וכאשר יבואר עוד אי"ה. בה"ז )מנחות לא ,א( .והפשוט דרמב" מפרש כפי'
ומשו כ הרמב" שפסק כרבנ לא הביא הר"ש ופסק כת"ק דכ הלכה ומשו"ה ס"ל דשמ
אלא שמ ודבש אבל יי דינו ככל משקי ודבש שנימוחו אחר שהוקרשו חוזרי לטומאת
הישנה להיות תחלה אבל בקרישת אינ לא
הרוטב והחלב וכדומה. אוכל ולא משקה .Âאלא שהתי"ט הקשה על זה
מ"ט השמיט די היי דכ"ע מודי בו ,ותי'
'ÈÚÂתוס' ביומא )עו ,ב( סו הדבור הקשו דלמא דהש"ס דמתמה ות"ק יי לא בתמי' ,היינו אי
הפירוש כפשוטו שהפלגותא בעינייהו אבל למאי
לעול שתיה לאו בכלל אכילה והא דכתיב
במעשר ואכלת היינו יי קרוש הבא משניר.
ולכאורה לק"מ לפמ"ש תוס' בשבועות בש
הירושלמי דואכלת דד ע"כ שתי' הוא ,דאי ד
קרוש הא אינו לא אוכל ולא משקה ע"ש כ"ג
„.(ÊÏ˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ Ò"Á ˙"¢ '¯Â) .ÂÙÂÒ· ‰"˜Ò Á ˜ 'ÈÒ Ìȯ·‚ Ô‚Ó 'ÈÚ .
.¯ÂÊÁ ‰"„ÂÒ ÏÈÚÏ Â¯ÈÎʉ .Á"˜Ò Á ˜ 'ÈÒ ‰˘Ó „ÓÁ· ÂÓ„˜ .‰
.˜Â„Â Ì˘ Ó"‰Î¯Ó· '¯ .Â
