Page 176 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪È‬‬

‫‪ Ó"Ó‬מבואר בפשיטות דלית די ולית דיי לאחר‬ ‫‪ ÔÎÂ‬נמי לעני יה"כ קיי"ל )יומא פ‪ ,‬ב( ציר שעל‬

‫שנימוחה חזרה להיות משקה כבתחלה‬ ‫גבי הירק מצטר ‪ .‬ועיי בחולי )קכ‪ ,‬א(‬
‫לקבל טומאה א יגע בה‪ ,‬וממילא המטבל אוכל‬ ‫מבואר להדיא דלעני טומאה אינו כ אלא כל‬
‫במשקה כזו כגו בחמאה שנמסה צרי נטילה‬ ‫שלא נקרש הוי ליה משקה גמור‪ .‬ומ"ש רש"י‬
‫בלי ספק‪ .‬וכ"כ ט"ז סי' זה סק"ט‪ .‬ודברי מג"א‬ ‫בברכות נב סו ע"א דמשקה אוכל דינו כאוכל‬
‫בזה סק"ז צריכי נגר לפע"ד‪ .‬ואח"ז מצאתי‬ ‫אפילו לעני טומאה‪ ,‬היינו משקה של עצמו ולא‬
‫משקה הבא עלי' מחו ‪ .‬וכ"כ מג"א בעצמו סי' זה‬
‫שהרגיש בזה בחמד משה )סק"ד(‚‪.‬‬ ‫ס"ק יו"ד‪ .‬ומ"ש בשבת פ' חבית )קמד‪ ,‬ב( דמשקה‬
‫הבא לאוכל כאוכל דמי ומפני כ הסוחט זתי‬
‫‪ Ó"ÓÂ‬נ"ל דכל זה א טיג בחמאה נמוחה‬ ‫וענבי לתו הקדרה של אוכלי בשבת פטור‬
‫דהו"ל כאוכל‪ ,‬כ' מהרי"ט הנ"ל דהיינו דוקא‬
‫ונמסה‪ ,‬אבל א תיק קדירתו בחמאה‬ ‫כשתחלת סחיטתו היה לתו אוכל אבל אחר‬
‫קפוי' אעפ"י שע"י חו הקדרה נמחית‪ ,‬מ"מ ה"ל‬ ‫שכבר היה משקה כגו שסחט ענבי לתו קערה‬
‫משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי כסוחט זתי‬ ‫שאי בה אוכל וחזר ונתנו לקדרה של אוכל לא‬
‫וענבי לתו הקדרה וכמו שנכתב עוד לקמ‬ ‫נחית ש משקה מיני'‪ ,‬ודבריו אלו ברורי ה ‪.‬‬

‫אי"ה גבי דבש דבורי ‪.‬‬ ‫‪ ¯ÂÊÁ‬למשנתינו דהרוטב והגריסי הקפויי‬

‫‚‪ Ì‬צ"ע קצת בטגו שכ' ט"ז שלפעמי לא‬ ‫שהרוטב מעורב עמה והחלב כל כיוצא‬
‫בזה שה משקי גמורי הרי ה תחילה כדי כל‬
‫באתה החמאה על פני העיסה אלא להחליק‬ ‫משקי שנעשי לעול ראשו לטומאה‪ .‬ואמר‬
‫פניה ולצחצחו וכה"ג לרבנ דר' יהודה משקה‬ ‫שא נקרשו הרוטב והגריסי או החלב שנעשה‬
‫הבא לצחצחו לאו משקה הוא עיי בשבת )קמה‪,‬‬ ‫ממנה חמאה‪ ,‬בטל ממנו תורת משקה ונעשה‬
‫א(‪ .‬ואולי ג זה דוקא בקרוש מתחלתו דתחלתו‬ ‫אוכל‪ ,‬וליכא מא דפליג בהא והרי ה שניי‬
‫כדי אוכלי שנגעו במשקי שהרי נגעו בעצמ‬
‫אוכל כמו זתי וענבי דהת וק"ל‪.‬‬ ‫בשעת קרישות ונעשו שניי ‪ .‬וכעי זה תמצא‬
‫בחולי )עב‪ ,‬ב( בשעת פרישת מאביה מקבלי‬
‫˙‪ Â‬תנ הת ר' מאיר אומר השמ לעול תחלה‬ ‫טומאה מאביה וע"ש היטב בתוס'‪ .‬ואמר עוד‬
‫דא חזרו ונימוחו החמאה או המשקי הקרושי‬
‫וחכ"א א הדבש‪ ,‬ר"ש שזורי אומר א היי ‪.‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬חזרו להיות משקי לכל דיניה ‪ ,‬אלא שא‬
‫ומייתי לה הש"ס במנחות )לא‪ ,‬א( אהא דאמרינ‬ ‫היה הקרוש יותר מכביצה נמצא טפה הראשונה‬
‫הת דלר' יוחנ הלכה כר"ש שזורי במסוכ‬ ‫שנימוחה קבלה טומאה מכביצה אוכל קרוש הרי‬
‫ותרומת מעשה של דמאי ור' חנינא ס"ל הלכה‬ ‫היא נעשה תחלה‪ .‬וא היה האוכל ביצה‬
‫כמותו בכל מקו ואמר ר"נ בר יצחק דאתא‬ ‫מצומצמת‪ ,‬נמצא כשנימוח ממנה טפה א' לא היה‬
‫לאתויי ה דיי ‪ .‬ופרי הת הש"ס מכלל דת"ק‬ ‫כא כביצה אוכל ואי יכול לטמא הטפה‪ ,‬הרי‬
‫סבר יי לא בתמי'‪ ,‬ומשני אלא אמא ר"ש שזורי‬ ‫הכל טהור דפני חדשות באו לכא ‪ .‬כ מצאתי‬
‫אומר יי ופירש"י ולא שמ ודבש דלאו משקי‬ ‫בתוס' חדשי ליישב קושית הר"ש שהקשה‬
‫הוא‪ .‬וכ' ש התוס' בש ר"ת דאי לפרש דס"ל‬
‫לרש"ש דשמ ודבש לא הוה משקי כלל‪ ,‬אלא‬ ‫טומאה שבה היכ הלכה·‪.‬‬
‫אמתני' דלעיל קאי דמיירי ברוטב וגריסי וחלב‬
‫שכשנקרשו בטלו מתורת משקי ‪ ,‬ואמר ר' מאיר‬
‫השמ תחלה לעול אפילו בקרישתו וחכ')א(‬
‫מוסיפי' דבש‪ ,‬ורש"ש פליג דוקא יי הוה משקה‬
‫אפילו כשנקרש ולא אינ ‪ .‬ולדברי ר"ת צריכי‬
‫לומר הא דתני' בתוספתא השמ אינו לא אוכל‬

‫·‪.ËÙ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Ì‚ '¯ .‬‬

‫‚‪¯Â˜Ó‰Ó ˘¯Ù‰˘ „ÈÓ ,Î"Á‡ ‰ÁÂÓÈ ˘Î ÂÏÈÙ‡ ,‰˜˘Ó ȉ ‡Ï ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎÏ ‰‡ÓÁ „" ÚÙÏ :Ì˘ ‡"‚ÓÏ ÂÈ˙‰‚‰·  ȷ¯ Ï"Ê .‬‬
‫˘‪,‰˜˘Ó ȉ ·ÏÁ„ ‰È ÈÓ ÚÓ˘Ó„ ,‰˜˘˙ ·ÏÁ‰ „‡ [˙‡] Á˙Ù˙ [ËÈ ,„ ÌÈËÙ¢] ‡¯˜Â ,‰È ÈÓ ·ÏÁ Ì˘ ‰Ï ÏË· ·ÏÁ ‡Â‰‬‬
‫‪ÏÎ [‰Ó ÔÓÈÒ Á"‡] ‰·Â˘˙· È˙ÈÏÚ‰ ÈÓ ÈΉ ‡Ϸ .‰È ÈÓ ‰˜˘Ó Ì˘ ‰ÈÏ ÏË· ‰ÊÓ ‰Ê ¢¯Ù‰˘ ¯Á‡Ó Ï·‡ ,Â˙Èȯ·Î ȯÈÈÓ‬‬
‫˘‪‡Â‰ Ô˙ÈÈ˘Ú ˙ÏÁ˙˘ ÔÂÈÎ ,ÈÓ„ Ï·Π,ÏÎÂ‡Ï ‡·‰ ‰˜˘Ó ‰ÈÏ ‰Â‰ Ï· ÍÂ˙Ï Â˙˙Ï ˙Ú„ ÏÚ ‰ÁÂÓÈ Â ¯ÊÁ ‰‡ÓÁ‰ ‰˘¯˜Â‰‬‬
‫‪'‰ ‰ ˘Ó ÔÈ¯È˘ÎÓ„ ' ˜¯Ù ÔÈÈÚ .˙ÂÎȯ‡· È˙¯‡È· [‰·Â˘˙·] Ì˘Â .'È ˜"Ò ‡"‚Ó 'Ë ˜"Ò ÛÂÒ ÔÓ˜Ï Ê"ËÎ ‡Ï„ ,ÏÎÂ‡Ï Â˙‡ ˙˙Ï‬‬

‫„‪.‡"Ú „"Ș Û„ ÔÈÏÂÁ ÔÈÈÚ .‰‡ÓÁ‰ ‡Ï ,ÌÈگʷ ¯È˘ÎÓ ·ÏÁ ÈÓ ‡˜Â‬‬