Page 180 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˜‪„È‬‬

‫בזה טע ג"כ כמוב ‪ .‬ועוד עמ"ש רש"י חולי כ'‬ ‫‪ „"ÚÏ ‰Â‬דרמב" ס"ל דסוגיא דפסחי פ"ה‬
‫ע"ב ד"ה וכי לאחר שהיא כמתה וכו' שזהו דר‬
‫ע"א וחולי ע"ג ע"א פליגי אדר"ח‬
‫הכשרה וכו' ע"ש וק"ל‪.‬‬ ‫והת קיי"ל חיבורי אוכלי כמא דמפרתי דמי‬
‫ומכ"ש תחיבת קיס דלא מהני‪ .‬ונוראות נפלאתי‬
‫‪ Ó"Ó‬הרווחנו דרמב" ס"ל כרבינא דחבורי‬ ‫על הגאו ח" סימ ס"ב הנ"ל שכ' אי ס"ד בהא‬
‫כל העומד לחתו כחתו דמי א"כ אפילו פת‬
‫אוכלי כמא דמפרתי דמי‪ ,‬ואע"ג דלא‬ ‫של נמי ואי כא לח משנה‪ .‬ודבריו תמוהי‬
‫אמרינ כ אלא היכי שצרי לחותכה‪ ,‬מ"מ הכא‬ ‫מתרי טעמא‪ ,‬חדא דעל אותו הדבר עצמו שמכחו‬
‫שכבר הוא פרוס לא עדי משל שצרי לחותכו‬ ‫עומד לכ לא שיי לומר שכבר נעשה‪ ,‬כגו ע"ד‬
‫כנ"ל‪ ,‬וה"ל כמא דמפרתי ומשו"ה השמיט הא‬ ‫משל אנו אומרי כתותי מיכתת שיעורו כל‬
‫דר"ח‪ .‬וזה נ"ל ראי' ברורה דרמב" פסק‬ ‫העומד לשרו כשרו דמי‪ ,‬א"כ א"א לקיי בו‬
‫מצות שריפה או אי צרי לשורפו שכבר הוא‬
‫כרבינא„ ושער אפרי וח" מסופקי בזה‪.‬‬ ‫שרו וזה לא יאמר אד ‪ .‬וע"כ לעני מצות‬
‫שריפה לא נאמר כשרו דמי אלא לעני שאר‬
‫‪ Ê"ÙÏ‬לרמב" אפילו בעירובי לא מהני קיס‬ ‫דברי ‪ .‬וכ א נאמר הואיל ומ"ע לשחוט‬
‫הקדשי א"כ כשחוטי דמי' והרי המה שחוטי‬
‫ומכ"ש בלח משנה‪ ,‬אמנ ראיתי במרדכי‬ ‫ועומדי ואי כא קרב אלא שדברי אלו‬
‫ס"פ חלו )סי' תקכ"ה( מקיל בלח משנה טפי‬ ‫בטלי ה ‪ .‬וא"כ אי נאמר על הככר הואיל‬
‫מעירובי שכ' ש דאי נחת הככר‪ ,‬פירוש לא‬ ‫ומצוה לבצוע עליו הרי הוא כבצוע ואי כא‬
‫שנפרס אלא חת בתוכו ועודנו מחובר‪ ,‬ופשוט‬ ‫לח משנה הלא מכח מצות הביצוע אתה חושבו‬
‫שאותו החיבור עדי חיבורו מתפירת קיס אלא‬ ‫כבצוע וכמ"ש תוס' חולי ע"ג הנ"ל ד"ה חבורי‬
‫שידוע תפירו‪ ,‬וכ' שלעני לח משנה מהני כיו‬ ‫וכו' ע"ש‪ ,‬וא"כ אי נאמר לעני הבצוע דהוי‬
‫שאי צור אלא לשעה קלה עד אחר גמר הברכה‬ ‫כחתו דמי‪ ,‬הא חדא‪ .‬ותו צ"ע דהא לא אמרינ‬
‫מהני אפילו חבור כ"ש‪ .‬וחילוק כעי זה מצינו‬ ‫אלא כשצרי לחותכו מחמת מצוה או איסור‬
‫למהר"מ מר"ב גבי דבק בי ס"ת לתפילי הביאו‬ ‫וכנ"ל בתוס'‪ ,‬והכא אי חייב לבצוע ככר זה‬
‫הרא"ש סו הלכות ס"ת גבי אינו אומר לדבק‬ ‫דוקא הא כמה ככרות איכא בעלמא ולפניו הרי‬
‫טוב הוא ע"ש‪ .‬והרוקח הנ"ל מחלק להדיא סימ‬ ‫מונחי ב' ככרות ועל איזה מה שירצה יבצע‬
‫שכ"ט בלח משנה ג"כ בי ידיעי' תפירות ללא‬ ‫ואיד ישאר של והי מינייהו מפקת‪ ,‬וממילא‬
‫ידיעי'‪ ,‬והלכה כדברי המכריע כי כ"כ מג"א סי'‬ ‫אי אחד מה כחתו דמי‪ .‬וא"כ דברי ח" אי‬
‫קס"ח סק"ד הנ"ל ומי יבא אחר המלכי הלאה‬
‫לה שחר‚‪.‬‬
‫אפילו להחמיר‪.‬‬
‫‡·‪ Ï‬דברי שער אפרי סי' א' בזה מתוקני ‪,‬‬
‫‡‪ Í‬מ"מ נ"ל אי בו אלא חדושו‪ ,‬הנה לשו הרב‬
‫והכי קאמר רבינו ברו אי ס"ד אי כא‬
‫המחבר בש"ע סי' שס"ט סעי וי"ו שהכניס‬ ‫הגדול עולה עמו לא מיקרי תו של ‪ ,‬א"כ אפילו‬
‫הקצה הא' בתו הפת וקצה השני בתו הפרוסה‪,‬‬ ‫הגדול עולה עמו נמי נימא כל העומד לחתו‬
‫משמע שנפרס פרוסה מחלק גדול העיקרי באופ‬ ‫כחתו דמי וע"ש‪ .‬ופי' כיו שכבר התחיל לחתו‬
‫שעיקר הככר הי' קיי ‪ .‬וכ משמע מלשו ר"ח‬ ‫בזה הככר שוב הוה כעומד לחתו אפי' בלי‬
‫בעירובי ש א תפרה בקיס משמע תפרה הא‬ ‫מצוה כמ"ש רמב" ג"כ פ"ו מטומאת אוכלי‬
‫דלעיל דאיירי בה והיינו נטל יותר מכדי חלתה‬ ‫הלכה י"א התחיל לפרק וכו' שהרי הוכיח וכו'‬
‫ואותה הפרוסה תפרה להגדול‪ .‬מיהו ברוקח ש‬ ‫ע"ש‪ .‬ויש ליישב בזה קצת דברי הח" שרוצה‬
‫כ' להדיא ב' חצאי משמע שהפרוסות שוי נמי‬ ‫לומר אפילו פת של משהתחיל לבר המוציא‬
‫מהני תפירה‪ ,‬אבל עכ"פ לתפור פרוסה בפרוסה‬ ‫ולחתו בו מעט כבר אי לו לח משנה‪ ,‬ואי‬
‫ופרוסה בפרוסה עד שישלי לפת של לא‬
‫מצינו‪ ,‬ודומה למאי דאמרינ בשבת צ"ו ע"א אי‬

‫אומרי הבא גיסטרא לגיסטרא‪.‬‬

‫‪ ÔÚÈÂ‬עיקור הדי מפוקפק הוא לע"ד ע"כ הבו‬

‫דלא לוסי עלה לדבק פרוסות הרבה אלא‬

‫‚‪.· ,ÊΘ ÔÈÏÂÁÏ 'ÈÁ·  ȷ¯ ‰Ê· Î"˘Ó ‰‡¯Â .‬‬
‫„‪Ì"·Ó¯‰ Î"Â Ó ¯ÈÚ‰ Î"‚ Á"˜Ò ‡ 'ÈÒ Ì˘‡‰ ˙¯Â˙·Â .Ó"ÒΉ Ì˘· ‰ˆ˜ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ‚"‰Ú ÔÓ˜Ï ˘"ÓÚ :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .‬‬

‫·‪.‡ È·¯Î Ï"Ò ‡Ï Ì"·Ó¯‰˘ Â"ˉ ‡"Ù ˜"Ó‰ÂÒÙ 'ω‬‬