Page 166 - HATAM-1
P. 166
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ˜
לסממני קטורת ,וש נאסר בלא"ה נמי משו ‡· Ïהא קשי' הא הת קאי אשמ המשחה ,ואי
ממשקה ישראל מ המותר לישראל ,ואפילו ממי
טהור כל שהוא אסור באכילה לישראל אסור המור נשאר במתכונתו ובתוארו כי מתערב
להקריב וזה מבואר .ומכ"ש כשהוא ממי טמא. ומתבשל ע כמה סממני ,ואי קולטי ממנו
והשתא א"ש דדקדק לומר ד חיה דאילו ד אלא שמנו הנקלט מעל פני המי שע"ג הבשמי
בהמה אפשר דהותר מכללו למזבח לזריקה. ההמה כמבואר )כריתות ה ,א( ,ואי ל שינוי גדול
ואפילו ביותר מכדי זריקה הותר כדאמר ר"א מזה .וכעי דמות ק"ו ממ"ש הרא"ש גבי שכר
בעלמא )זבחי עט ,ב( רואי אותו למעלה כאלו שעורי בפ' כיצד מברכי סס"י י"ב .ויעויי כעי
הוא מי .לכ דקדק וכתב ד חיה דבחיה לא זה בתוס' ע"ז ל"א ע"ב סו ד"ה ותרווייהו וכו'
אשכח דהותר לגבוה .וכעי סברא זו בפסחי יע"ש .ואע"ג דשכר שעורי יש בו כזית בכדי
ל"ה ע"ב .ויש לי אריכות בזה בחי' למס' חולי אכילת פרס כמ"ש הרא"ש ר"פ אלו עוברי )סי'
ק"כ ע"א תוס' ד"ה חלב וכו' .מ"מ נ"ל דמודה א( ,אפילו הכי מחשב אשתני מפני שאינו אלא
מיא בעלמא .מכ"ש הא דשמ המשחה .אלא
הראב"ד דבשינוי מועיל בכה"ג. ש"מ דס"ל להראב"ד דלעני זה לא מהני שינוי.
ואפשר דכל הפוסקי לא פליגי עלי' בהא ,אלא
˘ÈÂלעיי קצת במ"ש האגור )סי' נז( דהדבק יהיה דס"ל דמור אי בו איסור כלל דמסרח .אבל אי
היה בו איסור לא מהני בי' שינוי לעשות בו צרכי
כשר ,ופסקו רמ"א בא"ח סי' ל"ב ססמ"ז. קדש .וכ צ"ל ע"כ דעת ר' בחיי הנ"ל ,ומוכח
לפי סברא הנ"ל א נשתנה מראיתו ואי ניכר בו
דלא כמ"ש.
דבר איסור יש לעיי .
‰ÊÏיש לי להשיב ולומר אדרבא מש מוכח
‡ Ì Óתינח לצרכי בהכ"נ די"ל או דסמכינ
דשינוי מהני .דלכאורה דקדוק לשו
אהנ דעות דלא בעי' ממותר בפי ,או הראב"ד ז"ל צ"ע במ"ש שיכנס במעשה הקדש
משו דעל הרוב נעשה ממנו בגד ונשתנה .א ד שו חיה בעול .כ"ש ד חיה טמאה .מאי
מה נאמר במ"ש ד"מ ובהגה' ש"ע י"ד סי' רע"ח אולמי' דד הלא הכל תלוי במי המותר בפי ,
)ס"ב( וסי' ר"פ )ס"א( שנוהגי לתפור ס"ת בחוטי ומשו הכי מותר בנבלות וטרפות של טהורי
משי ,והלא ס"ת דבר שבקדושה הוא ,דלכ"ע אע"ג דנבלות וטרפות אסורי לנו ,כיו שהוא
בעי' מ המותר בפי ,וטוויית החוטי לא הוה מי המותר יעויי בשבת ק"ח ע"א .ונוהגי
שינוי לעני זה ,שהרי אסור לתפור בגידי סופרי היתר לתפור בגיד הנשה אע"פ שהוא
מבהמה טמאה אעפ"י שנעשה מה חוטי ונטוו, מהאסור בפינו .ונהירנא כי מ"ו הגאו זצ"ל
כמ"ש מג"א סי' ל"ב סקס"ה .ש"מ דהאי לאו מיחה ביד .מ"מ מבואר דעיקר תלוי במי
שינוי הוא ,ועוד נכתב מזה לקמ אי"ה .וא"כ הבהמה ,אי הוא מותר או אסור בפינו .Âוא"כ הכל
קשה אי שרי' הא לא הוה מ המותר בפי . תלוי במה שהיא חיה טמאה ,ומנ"ל לאסור ד
א הוא מחיה טהורה .וראיה ברורה מעורות
Ï" Âדמיירי בחוטי צבועי בצביעה דלא הדרא אילי מאדמי שהיו צבועי בד לדעת
המפרשי ,ויש בזה עיו קצת בתוספתא דשבת
לברייתא ,ומקרי שפיר שינוי כמבואר פ' הגוזז ,מ"מ קשיא כנ"ל .ועוד קשיא מ"ש
במשנה דחולי ר"פ ראשית הגז )קלה ,א( לא דדקדק הראב"ד ז"ל וכתב ד חיה מה לי חיה
הספיק לתנו לו עד שצבעו פטור .ומבואר ש
במפרשי ופוסקי משו דקנאו בשינוי .וה"ה מה לי בהמה.
לעני משכ ומקדש ,דאי לחלק בי שינוי דקנה
בגזילה לשינוי דמועל במקדש כמבואר מתוס' ‡ Î"Úנ"ל דנהי דהרמב" עסיק בעני עשיית
דע"ז מ"ו ע"ב ד"ה כל האסורי וכו'. שמ המשחה בהאי פרקא ,ואהא לא הוה
קשה מידי ,דאי נמי דהמור הוא ד חיה ,מ"מ
˘ÈÂלתמוה על מ"ש מג"א סי' י"א סקי"ב שכ' כיו שנשתנה שרי' כדלעיל .מ"מ השיג עליו
הראב"ד ז"ל כיו דהמור ההוא בעצמו נצר נמי
ליישב קושי' תוס' בע"ז מ"ז ע"א ד"ה היינו
בעי' דר"ל וכו' ,והת הא קאי אתכלת ונשתנה
בצביעה דלא הדרא לברייתא כמבואר בפ'
התכלת מ"ג ע"א איפרד חזותא פסולה .משמע
.·¯ Ì˘· ÔÎÏ Ì„Â˜  ȷ¯ Î"˘Ó ‡È·‰ ͇ .Ϙ‰Ï Â"Ú¯ 'ÈÒ ˘„˜‰ ÈÏ„‚· Î"Π.Â
