Page 272 - HATAM-1
P. 272
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ¯Â
למ"ד כגבוי דמי לית ביה משו אי אד מוריש כדראב" אבל כ"ע לא גזר קטנה אטו גדולה בלא
שבועה לבניו ,דהרי בהכי מיתרצי לי' ברייתא. הדליקו בו באותו שבת .והרויח הראב" בזה
א"כ משנתינו נמי אמאי דחיק לאוקמי בנשבעת סתמא דש"ס לקמ קכ"ב ע"א ובתוס' ד"ה אמר
ומתה ,לוקמה כמ"ש תוס' לפי שהנכסי בחזקת לי' וכו' דתיתי אליבא דהילכתא כר' יוחנ .ובזה
הבעל דכ"ע מודי דהוה כגבוי .ותירצו דהת י"ל פסק הרמב" )הל' שבת פכ"ו הי"א( בנקל .ולפ"ז
בכתובה מיירי ולא בנכסי צא ברזל .זהו כוונת אפי' לראב" ס"ל לר' יוחנ )שאי ( ]יש[ בני
אעפ"י שהוא דחוק בלשונ .כ ממש ימצאו בכלי וכדמשמע בביצה י' ע"א דמחלי השיטה.
בלשו תוס' ביצה ה' ע"א ונתקלקלו הלוי בשיר
˘"Ó·Âהדרת גאונו דמצינו כמה פעמי שהיה
יע"ש שכתב כ מהרש"א ושארי מפורשי .
לראשוני גירסא אחרת בש"ס ולא
·„˜ לנו מר הדרת גאונו במ"ש ב"ח בח"מ סי' נתעוררו בה האחרוני ,ושדר ל לדוגמא דברי
חי' רשב"א ס"פ השולח )מח ,א ד"ה וצריכא( גבי
קנ"א בישוב שיטת הרמ"ה ,שדבריו קני פירות דהקשה מ"ט לא עביד ש"ס צריכותא
תמוהי דמה עני אמימר ור"א להא דנחת רוח אההיא דפליגי ר' יוחנ ור"ל בפ' יש נוחלי קל"ו
עשיתי לבעלי .והש" סק"א ש מייתי להב"ח ע"ב גבי מכר הב בחיי האב ותי' שאני בכורי
ולא נתעורר עליו כלל .והנה ש ב"ב נו" ע"א דכתיב ולבית ע"כ .ובש"ס שלפנינו בב"ב ש
פירשב" ד"ה ואי בעית אימא אמימר וכו' וכ"ש עביד ש"ס צריכותא מטע אחר דבריה שאני או
היכי דמכרה היא לבעלה וכו' יע"ש .וצ"ע מאי נפשי' שאני‚ .וע"כ לא היתה אותה גירסא לפני
כ"ש הוא זה .בלאה"נ צ"ע נהי דלעלמא לא מצי
למוכרו מגזירת הכתוב כספו ,ומ"מ מהיכי תיתי הרשב"א.
לא תוכל לסלק עצמה מהגו ולהחזיק ידי הבעל
בנכסי שיהיה שלו ממש .ויעיי בזה בבית È ‡Âבעניי אמרתי ש בפרק יש נוחלי דלמאי
שמואל סימ כ"ח סקי"ו ובתוס' ב"מ וי"ו ע"א
ד"ה הקדישה וכו' .ועכ"פ כ"ש לא הוה ,ואי דפליגי במוכר שדהו בשעת היובל ואמרינ
ס"פ השולח דנחית אדעתיה דגופא ,א"כ זה
כתב רשב" כ"ש היכי דמכרה היא לבעלה. בודאי עדי מסברת ריש לקיש נפשי' אפילו לגבי
ברי' נפשי' עדיפא ,דהא מ"מ לא שייר לעצמו
„"ÚÏ ÎÚדהשתא ס"ל להש"ס הא דמשמע אלא הפירות ,וכיו שאמר ר"ל דהת מביא ואינו
קורא אע"ג דנחית אדעתא דגופא ,מכ"ש הכא
במתני' ראי' יש בנכסי מלוג ,היינו דלא יהיה קני הפירות כקני הגו דמי .וכ קשה
טעמיה משו דלא שיי עיני נתת במיתה בהיפו אדר' יוחנ ,וא נאמר צריכותא אי פליגי
וגירושי דהרי בחייו תוכל למכור הגו ולכל בבכורי לחוד ,ה"א שאני הת דכתיב ולבית
הפחות א יתרצה הבעל ימכרו שניה לעלמא והת אמר ר' יוחנ ,א"כ בקיצור ה"ל לש"ס
ותטול היא חלקה בחייו ומש"ה אינה רוצית לית למימר האי צריכותא .ואולי לזה נתכוו חי'
להבעל ולא שיי עיני נתת במיתה וגירושי הרשב"א ס"פ השולח ש שדבריו תמוהי
וליכא נחת רוח עשיתי לבעלי .ואמנ אמימר ס"ל
כר"א שניה אינ יכולי למכור לעלמא מטע לכאורה ,אלו דברי ש פרק יש נוחלי .
כספו ,וממילא אי לה שו יפוי כח בהקרקע אלא
אחר מיתה וגירושי וכשלא תרצה לית לבעלה „ÂÚשדר לנו לדוגמא לשו תוס' יבמות ל"ח
יאמר עיני נתת במיתה וגירושי ושיי נחת רוח
עשיתי לבעלי והוה שפיר כ"ש לבעלה דאיכא סו ע"א במ"ש והא דלא משני הכי
משו נחת רוח וצדקו דברי הב"ח בכוונת רמ"ה בשבועות )מג ,א( אלא דוחק להעמידה כב"ש.
דלמאי דקיי"ל כאמימר הוה נכסי מלוג כצא ובאמת בש"ס שלפנינו לא מוקי סת כב"ש ,אלא
מוקי לה בנשבעת ומתה .א ברייתא דוחק הת
ברזל .כנלע"ד א לפני כבוד תורתו יכו „. לאוקמי כב"ש וברייתא לא מיירי לא מכתובה
˘ÈÂלנו כיוצא בזה גירסא חדשה בתוס' שלא ולא מנכסי צא ברזל ,אלו דברי קדשו.
הרגישו האחרוני .בזבחי ס"ט ע"ב ד"ה Ô¢Ïהתוס' קצר ומגומג ,אבל כוונת כיו
דעכ"פ חזינ הת דשטר העומד לגבות
‚.· ,ÊÓ ÔÈËÈ‚ Ò"˙Á 'ÈÁ 'ÈÚ .Ì˘ ÔÈËÈ‚ „„ „È· ‡"·˘¯‰ ÏÚ ‰˘˜‰ ÔΠ.
„.‰Ê· Î"˘Ó ‡˘Â‡ ˙ ˜˙„ ‡È‚ÂÒ· ‚" ¯˙ ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·Â · ,ËÓ ·"· Ò"˙Á 'ÈÁ· Ì‚ ‰‡¯Â .
