Page 274 - HATAM-1
P. 274
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ¯Á
לאבמה"ח ובשר מה"ח ,דמחייב אאבר אעפ"י ולפ"ז בזה"ז דליכא טבילה בזמנה ,אסור בשבת
שאי שיעור וכו' ,ולר"ש דכל שהוא למלקות אטו יה"כ ,והרב"י בי"ד סי' קצ"ז לא עמד על
ליתא להא מילתא ,וע"כ לא דריש ובשר בשדה
טרפה כלל ואליביה א"ר יוחנ כל האוכל אשר דעת ר"ת בזה ע"ש.Ë
יאכל ,אבל לר' יוחנ גופי' אי ראיה שיתחייב ב
]‡·¯ [Á Ô·Ï ÈÁ‰ ÔÓ
נח על בשר מ החי.
˙ Âבדק ל הדרת גאונו בדברי כ"מ פ"ט ממלכי
‡È'ÈÁ·Âאמרתי בדברי אלו ליישב פסק רמב"
סו הלכה יו"ד דלדבריו ה"ל להרמב"
)הל' מאכלות אסורות פ"ח הי"ד( דגיד הנשה להכריע דב נח נהרג על אבר מ החי דעו כר'
מותר בהנאה אע"ג דאי בגידי בנות טע ,והוא מני בר פטיש ,דהרי שקלא וטריא דמתיב רב
נגד משמעות ש"ס ר"פ כל שעה )כב ,א( .ואמרתי עמר בחולי ק"ב ע"א בדרב מני שייכי ולא
הא הקשו האחרוני דנהי דאי בגידי בנות
טע ולא הותר בכלל כשהותרה נבלה ,מ"מ בדרב שיזבי ,אלו דברי קדשו.
בכלל טרפה הותרה דהת כתיב לכלב תשליכו
וראויה היא לכלב ,ותי' בטרפה כתיב בשר להדיא ÈÎ ‡Âלא ידעתי דלע"ד ר' שיזבי מפרש מתני'
ואי גיד בכלל בשר. בי בישראל בי בב נח ,דתרווייהו אי
בי"ד סופגי היינו מענשי ,ולתרווייהו אי
‡ ÈÓ‡Âאנא דיש לפקפק ,דבשר דקרא לא שחיטה מטהרתו אלא דמתני' לב"נ איצטרי
לישראל לא איצטרי דפשיטא אי שחיטה
אטרפה קאי אלא לאו בפני עצמו מטהרתו .אבל אי שו סברא לומר דאי היה
אבשר מ החי וכאילו כתיב בשר בשדה לא ישראל סופג מ' דלתני מתני' אי סופג משו ב
תאכלו טרפה לא תאכלו ,ועמ"ש תוס' בחולי נח לבד ,ושביק תנא ישראל ושנה משנתו לגוי ,
ק"ב ע"ב ד"ה אכל אבר וכו' .וא"כ תיהדר קושי' א ע"כ אי כא ספיגת מ' כלל לא לישראל ולא
לדוכתא כשהותרה טרפה גידה הותרה דחזי' לב"נ ,ושפיר פרי רב עמר ג לרב שיזבי.
לכלב .וצ"ל הא ש"ס דפסחי קאמר לר"ש ה"נ אדרבא איפכא קשי' לי)ה( לרמב" מה יראה לי
דאסור ,ולר"ש לשיטתו דס"ל כל שהוא למלקות דקאמר היה לו להחליט כרב שיזבי משו דלרב
לא קאי בשר בשדה אבשר מ החי כמ"ש לעיל, מני רישא בישראל וסיפא בב"נ ומוקי למתני'
אלא בשר מוסב ונמש אטרפה דסיפי' ,ואי גיד בתרי טעמי .ויעיי סנהדרי ס"ב סו ע"ב
בכלל בשר ושפיר קאמר דאסור בהנאה .ולמאי
דקיי"ל דבשר בשדה קאי אבשר מה"ח ואינו וקידושי ס"ג ע"ב.
נמש אטרפה דבתרי' ,שפיר י"ל כשהותרה
]·˘¯ [Á Ô·Ï ÈÁ‰ ÔÓ
טרפה וכו' ,ומיושב פסק הרמב" .
‰ÓÂשתמה על הכ"מ ולח"מ שנדחקו ברמב"
] [ÔÈ Òη ‰‡·‰ ˙ÙÏ ÌÈ„È ˙ÏÈË
דמחייב ב נח על בשר מ החי והוקשה
˘ ·Âבדיק ל מר בדברי הרב"י בטא"ח רס"י לה הא בשר מ החי מבשר בשדה טרפה נפקא
ואי טרפות בב נח .והוקשה להגאו נ"י הא
קנ"ח דתמה אי יאכל אד מפת הבאה ש"ס ערו בחולי קכ"ט ע"א אמר ר' יוחנ מ"ט
בכסני פע א' יתחייב בנטילת ידי וחוזר ואינו דר"ש מכל האוכל וכו' מבואר דר' יוחנ גופיה
קובע סעודה ויהי' פטור מנטילה ,והוקשה דמפיק בשר מ החי מבשר בשדה טרפה איהו
להדרת גאונו אמאי לא ,הא מצינו בחולי ק"ב
ע"ב זה לפי מחשבתו וזה לפי מחשבתו .אולי י"ל מודה בב נח דחייב.È
מדאמר זה לפי מחשבתו ולא נקיט מילתי' אפילו
באד א' חישב היו כ על הבהמה ולמחר כ ȇ„·Âתימה הוא ,אלא די"ל הת לר' שמעו
נשתנה דינו בכל יו ויו לפי מחשבתו .ועיי
קאמר דס"ל כל שהוא למלקות ,ואיהו
ע"כ לא דריש בשר מ החי מבשר בשדה טרפה,
דתרי קראי למה לי לאבר מ החי ולבשר .ופרש"י
בחולי ק"ב סו ע"א דלהכי פלגינהו קרא
.· ,ÁÈ ‰ˆÈ·Ï 'ÈÁ· ‰Ê·  ȷ¯ Íȯ‡‰˘ ‰Ó ‰‡¯ .Ë
.Ú 'ÈÒ „"¯ÂÈ·Â Ó˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .È
.‡ ,·Î ÌÈÁÒÙ Ò"Á 'ÈÁ· ‰"Î .‡È
