Page 275 - HATAM-1
P. 275
˯ ¯ÙÂÒ תשובה פו Ì˙Á
לא הקשו והוא מטע הנ"ל .והשתא לדיד בעירובי ל"ו ע"א ככר זו היו חול ולמחר
דמברכי ברכת המז על כזית ,וא"כ עכ"פ קודש .ועיי לשו ר" נדרי כ"ט ע"א ד"ה א"ל
האוכל פחות מכזית בודאי לא בעי נטילה כלל, אביי וכו' ,וע"ש פירש"י ד"ה והתנ מי שאמר
והאוכל מכזית עד ביצה ,נהי דודאי ברכת המזו וכו' ,ומדלא אמר רבא הכי שמע מינה דוקא ב'
בעי ,ומיהו חיוב נטילה תליא בפלוגתת רש"י בני אד ,אבל אד א' מכיו שחישב כ לא
ותו' אי מקבל טומאה ,ע"כ יטול בלא ברכה ישתנה מחשבתו בלי מעשה .וצ"ע ר"פ המצניע
)צא ,א( גבי צמקה ותפחה יעו"ש .מ"מ הכא
וצדקו שני הסעיפי בש"ע. בלא"ה א"ש ,דהא אמר רבא א תימצא לומר
מחשבת אוכלי שמה מחשבה ,את"ל קאמר אבל
˘"ÓÂהרוקח דהא מצה פחות מכזית ,י"ל כ , באמת לא מצאנו כ והרמב" לא פסיק להאי.
ע"פ מ"ש תשו' מהר"מ א"ש ]פני ]·[˙„ÓÂÚ Ìȯ·È‡Ï ‡ ¯˘·Ï ‰Ó‰
מאירות[ ח"ב סי' כ"ז ,דבהמ"ז בעי אכילה במעיו
דוקא ,וא"כ בעי כזית גדול לבד מה שבי ‰ÊÂלי כעשרי שנה הקשה לי רב מופלא א'·È
החניכי ,משא"כ אכילת מצה סגי בכזית ע מה
שבי החניכי כר' יוחנ סו פג"ה ,נמצא על לרש"י )חולי קב ,ב ד"ה רבי( דס"ל לכ"ע או
כזית לא בעי בהמ"ז ולא נט"י ואי טעות לאברי או לבשר עומדת ,א"כ מאי צרי קרא
ר"פ כל שעה )כב ,ב( להתיר אבר מ החי בהנאה,
בהרוקח.‚È תיפוק ליה א"כ יהיה כל בעלי חיי אסורי
בעבודה וקרא כתיב למע ינוח שור ולא
˘ Ï" ‰Ï ˙È תחרוש ,וכהנה רבות .והשבתי לו אי לאו הני
קראי דאמה"ח מותר בהנאה ,הוה אמינא דלעול
¯‡ È˙Èהדרת גאונו נתעורר על הרוקח .ג אני אסור בהנאה ,והוה אמינא מחשבת אוכלי שמה
מחשבה וקרא דלא תחרוש ולמע ינוח בחישב
בחלומי צל"ע להגיה בסי' שנ"ח מ"ש
ש מ"ח ביצי וכ"ד ביצי ,ובסי' רע"ד שכתב לאוכלה מתה דאז מותרת בהנאה.
מ"ד ביצי ,י"ל ]ל[חומרא לא דק אהוספת ד'
חומשי כמ"ש ב"י בבד"ה י"ד סימ שכ"ד בש ÔÈÈÚÈÂמג"א ש סי' קנ"ח סק"ד רוצה לשבש
ראב"ד ,מ"מ כל דברי הסימ הזה אי לו שחר
הש"ע והרוקח ,ולע"ד ליישב על נכו
בלא"ה בלי הגהה ,ויעיי בטא"ח סי' תנ"ו.„È ואומר בקיצור ,דכש דהרמב" המציא שאי
מחוייב בנטילת ידי אלא פת דמברכי עליו
][‰„ÈÏ ˙‡ÓÂË המוציא ,הכי נמי ס"ל לרוקח דאי נוטלי אלא
באוכל כשיעור שמברכי עליו ברכת המזו ,
‡ È˙¯Óלבאר כוונתי ברשב"א נדה )כג ,ב( .הנה והאוכל פחות מזה ,נהי דמקבל טומאה ,ובתרומה
כי האי גווני בעי נטילה ,מ"מ בחולי לא גזרו.
לפי רש"י ותוס' דכל שאי כמוה חי' והוה בכלל שינויי דש"ס )חגיגה יא ,ב( הא בנהמא
בזה תלי' טומאת לידה ,וא"כ האמוראי פליגי הא בפירי ,כי היכי דלרמב" פת הבאה בכסני
אליבא דהלכתא לא אליבא דרבי ,כי כ קיבל רבי הוה בכלל פירי ,הכי נמי פחות משיעור ברכת
הלכה למשה מסיני כל שאי הולד יכול לחיות המזו ,ובסוכה )כו ,ב( )ר"א בר צדוק( ]ר' צדוק[
אי אמו טמאה לידה .א לרמב" שברשב"א לא דס"ל אי מברכי ברכה אחרונה על פחות
תלי' חיות בטומאת לידה כלל ,רק גו אטו מכביצה ,לא היה מצרי נטילה לפחות מכביצה
בשיעור ידוע אינו ראוי לבריית נשמה ואי אמו אלא שהתוס' )ש ד"ה נטלו( באו עליו מטע
טמאה ,ואותו שיעור עד היכ יהיה אטו ולא שהוא כה ,אבל מטע תקנת נטילת ידי בחולי
יהיה ראוי לבריית נשמה ,יהיב רבי סימנא
בעלמא נקיט .וא"כ פליגי אמוראי בכוונת רבי אי
ס"ל טרפה אינה חי' היה כוונת סימנו על שיעור
טרפה ,ואי ס"ל חי' היה כוונתו על סימ נבלה.
וא"כ ע"כ רבי בעצמו ס"ל טרפה חיה וזה א"א
.‚"˜Ò ·˜ 'ÈÒ Ù"¯Π'ÈÚ .· ,·˜ ÔÈÏÂÁ Ò"Á 'ÈÁ ‰‡¯ .·È
,ˆ 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Î ˙"¢ '¯Â . ‰ÂˆÓ ˘È¯ Á" Ó .Ê"„Ú ‰"„ ·"Ú ‡È Û„ -‡"΢˙ Ô„ ÂÏ- ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ 'ÈÚ .ÊΘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‚È
˘.ÂÙÂÒ· ÂϘ 'ÈÒ Á"‡ ‡"ȯ‰Ó ˙"Â˘Â Ê ¯ 'ÈÒ ¯ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"Â
.˘"Ú Á˜Â¯‰ Ï˘ Âχ Âȯ·„· Ì‚  ȷ¯ Ô„ Ì˘ ÔÏ‰Ï .„È
