Page 278 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪·È‬‬

‫בפחות מד"ט או יותר מד"א אלא א"ל דמיירי‬ ‫דמשתני בכל עת ועונה‪ ,‬ומדמוקי נמי ברקק בי‬
‫בימות החמה וגשמי ‪ .‬נמצא אי רמז במשנה‬ ‫בימות החמה בי בימות הגשמי ‪ ,‬ומשמע ברקק‬
‫משיעורא דרוחב‪ ,‬ע"כ אי לנו לומר דהילו תרי‬ ‫א' מיירי בי בימות החמה ובי בימות הגשמי‬
‫זימני לדיוקא דרוחב פחות מד' טפחי קאי‪ ,‬אלא‬ ‫וידוע שאי עומק המי שוי בימות החמה‬
‫סת כל תשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש‪.‬‬
‫דהשתא אפילו לדינא אמת נכו כל הרקק בי‬ ‫ובימות הגשמי ‪.‬‬
‫בימות החמה בי בימות הגשמי בי רוחב ד'‬
‫אמות ובי פחות מד' טפחי לעול הוה רה"ר‪,‬‬ ‫‪ ¯ËÚÏÂ‬בפלפלת כ"ש אדכרת מילתא בחי'‬
‫מ"מ כיו שאי הכרח במתני' משיעור הרוחב‪,‬‬
‫ממילא אי לדיוקא מהילו תרי זימני ארוחב‬ ‫למס' שבת ח' ע"ב אתי רבא לאוכוחי‬
‫פחות מד"ט דוקא וא"ש‪ .‬ודבר זה מחזיק יותר‬ ‫דתשמיש ע"י הדחק לא שמי' תשמיש‪ ,‬מדתנ‬
‫מ"ש למעלה‪ ,‬דהא שיעור יו"ד )אמות( ]טפחי [‬ ‫הלו תרי זימני‪ ,‬והקדי לומר בשלמא רקק תרי‬
‫נזכר במתני' ה"ל למימר תרי זימני חד לשניה‬ ‫זימני חדא בימות החמה וכו'‪ .‬והוא ללא צור ‪.‬‬
‫אינ עמוקי וחד שהמי עמוקי ‪ ,‬אע"כ פשיט‬ ‫והיה נלע"ד הנה רש"י )בע"א ד"ה מכתפי( ס"ל‬
‫עמוד גבוה ט' ורחב כל שהוא‪ .‬אבל ראב"ד פליג‬
‫להש"ס דעומק המי לאו מילתא‚‪.‬‬ ‫דבעי' ד' על ד' עיי בר" ‪ .‬וצ"ל אפילו למ"ד‬
‫תשמיש ע"י הדחק שמי' תשמיש‪ ,‬מ"מ ד' על ד'‬
‫‪ „"ÚÏ ÎÚ‬בנידו שלפנינו א יעמיד צורת הפתח‬ ‫בעי‪ .‬ואמנ בהילו ע"י הדחק לא בעי ד' על ד'‬
‫כדמוקי רב אשי ק' ע"ב ברקק פחות מד' טפחי ‪,‬‬
‫ע"ג רוחב המי ‪ ,‬מותר לטלטל בכל‬ ‫נמצא עדי טפי הילו מתשמיש‪ .‬ולפ"ז קשה‬
‫העיר‪ .‬אמנ יע מילתא חדתא היא‪ ,‬אע"ג שהוא‬ ‫מאי מוכיח רבא מדתנ הילו תרי זימני ש"מ‬
‫בדרבנ ‪ ,‬מ"מ עלי' דידי' מכ"ת סמיכנא‪ ,‬יעיי בי'‬ ‫לדיוקא‪ ,‬הא תשמיש ע"י הדחק לא שמיה‬
‫היטב וא ישר בעיניו לימטינא שיבא מכשורי‪.‬‬ ‫תשמיש‪ ,‬מאי דיוקא‪ ,‬דלמא היינו בפחות מד'‬
‫טפחי ‪ ,‬אבל ברחב ד' על ד' ג תשמיש ע"י‬
‫‪·"Ù . "‡ ˘Ù  ‰¯˜È‰ Â˘Ù Î ‰Î¯·· Ì˙ÂÁ È ‰Â‬‬ ‫הדחק שמי' תשמיש‪ .‬ולהזהר מזה הקדי רבא‪,‬‬
‫‪.˜"ÙÏ Â"ˆ˜˙ ÊÂÓ˙ 'Á '‰ ÌÂÈ‬‬ ‫בשלמא רקק תרי זימני אי הכרח לומר דמיירי‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÁÙ ‰·Â‬‬

‫]‪[¯ÈÚ‰ ÔÓ ˜ÂÁ¯ „ÓÂÚ‰ ‰Ïȷˉ ˙È·Ï ÏÂËÏË ¯˙ȉ‬‬

‫נהר א' קצר שיש בו מי ‪ ,‬מ"מ בנהרות שלנו‬ ‫˘‪ÛÈ Â˙ Ó‡ Â˙¯Â˙ Â˙ ˘Ó ‰ÓÈÏ˘Â ÂÓ˘ ‰ÓÏ‬‬
‫שדרכ להתיבש בקי הרבה‪ ,‬יש לאסור כמו‬ ‫·‚„‪Â˙ÓÂχ ‰Ó˜ Ì‚Â ‰ ¯˙ ıÂÁ· Â˙ÓÎÁ ÂÏ‬‬
‫שמבואר במג"א סי' שס"ג סקל"א‪ .‬והטור מחמיר‬ ‫‪˙"˘Î ˙ÂÈÙÈÙ ÏÚ· ı¯Á‰ ‚"‰‡Ó‰ ·¯‰ "È ‰"‰‬‬
‫א דרכו להיות נקרש בימות הגשמי ‪ ,‬ורבי‬ ‫‪ıȇ ‡· ˜"˜„ „"·‡ È" ÒϯÚÙ ÔÓÏÊ '‰Ó‬‬
‫חקרי לב פלפלו בזה בשו"ת שלה ‪ .‬ג יש שביל‬
‫המפסקת בי הבית לנהר‪ ,‬ודעת המג"א שצרי‬ ‫‪.‡"ÚÈ‬‬
‫לחי‪ .‬ועכ"פ בנד"ד אפשר דלא מהני כי אי אד‬
‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני‪ ,‬והנה עיקר שאלת חכ הוא‬
‫דר כלל בבית הטבילה‪ ,‬עכ"ל דפר"מ נ"י‪.‬‬
‫בהיתר טלטול לבית הטבילה בעירו וזה‬
‫‪ ‰ ‰Â‬כא נמצא בחור א' שלמד ש בקהלתו‬ ‫לשונו‪ ,‬ילמדנו וכו' על בית הטבילה העומדת‬
‫מובדל מהעיר א יש להקל בעירוב‪ ,‬כי לפי דעתי‬
‫וצייר לי מעמד עירו ובית הטבילה באופ‬ ‫הצעירה אי מועיל בה אפילו צורת הפתח‪ ,‬כמו‬
‫שהנהר עוברת באמצע העיר כי בתי בנוי בשני‬ ‫בבקעה לא מהני צורת הפתח כמו שמבואר בסי'‬
‫עברי הנהר ועוברי ע"י גשר קט ‪ ,‬ובית הטבילה‬ ‫שס"ב בא"ח סעי יו"ד וז"ל‪ ,‬וה"מ בחצר ומבוי‬
‫בקצה אחד מהעיר בסופה ממש ומעבר שני של‬ ‫שיש בה דיורי ‪ ,‬אבל בבקעה לא מהני בשכל‬
‫הנהר‪ ,‬וב' צוה"פ עומדות ש כמי ג" דהיינו‬ ‫הרוחות ע"י צורת הפתח‪ ,‬וא שבצד א' הולכת‬

‫‚‪.Ì˘ ˙·˘ Ò"˙Á 'ÈÁ '¯Â .‬‬