Page 282 - HATAM-1
P. 282
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ¯ÊË
בחמד משה מ"ש מחיצת הי מלחי שאנו סומכי יעקב הנ"ל ובתשו' כנסת יחזקאל סי' ב' ויעיי
עליו ומעשי בכל יו שמתקלקל בשבת עצמו בס' חמד משה )סי' שס"ג סק"ה( לחלק בי הא שיש
לו זמ ידוע וניכר לכל העול וג סופו לחזור
ואי אומר דבר לחוש לזה. לקדמותו ואינו דומה לשרטו ,יע"ש בפני שנ"ל
לחלק בסברא קלה בגזירה לגזירה דרבנ בעלמא,
Î"Úנלע"ד דעובדא דרבי דש"ס היה במבוי בשג הא איכא הרי" והרמב" דלא חיישינ
כלל לשמא יעלו שרטו והמחבר פסק כ .א"כ די
שראשו א' סתו ובשכנגדו היה לחי
ופתוח לר"ה וכ כתב רש"י ובשני צדדיו היה לנו שנחוש לרמ"א בי גופי' ולא בנהר.
אשפה של יחיד וי .דהשתא אי תינטל מחיצה
א' ה ע"י שתינטל האשפה או שיעלה הי ‰ ‰Âבעלי תשובה הנ"ל עסקו ובעו על קוטב
שרטו לא ישאר כ"א ב' מחיצות ולחי א' ,לזה
בודאי חייש דשתי מחיצות כמי ג" ולחי א' השאלה שהיה מעיר ראטרדא" המסובבת
ופרו מצד א' זה הוא איסור גמור לכ"ע .לכ ג במי סביב סביב מבלי שו מחיצה אחרת ע"כ
כשעדיי לא העלה שרטו ולא ניטל אשפה לא נחתי אלא להנ"ל .אמנ במה שאנו עוסקי
חיישינ לי' .וכ הוה עובדא דמרימר שהיו ראשי שהעיר מוקפת משלש רוחות ורק א בצד א' היא
המבוי הפתוחי לרשות הרבי מתוקני רק מפולשת להנהר שבודאי הדעת נות להקל יותר
בלחי משו הכי הוצר לתק צד הי באוזלי ויותר להיות שכבר יצאנו מחשש איסור דאורייתא
דוקא ,וקמשמע ל דאפילו לחי לא יועיל לש , לכל הדיעות כיו שיש כא ג' מחיצות שלימות,
משו דא יעלה שרטו יהיה המבוי רק משני יעיי רמב" רפי"ז מה' שבת ומ"ש ה"ה ש .
מחיצות וב' לחיי וזה לא יועיל .אבל מבוי מ"מ נראה לי להוציא כ מהש"ס עירובי )ח ,א(
המתוק בשלש מחיצות דאורייתא וברביעית דהוה עובדא במבוי שצדו א' כלה לאשפה וא'
שהי' סגי בלחי כל דהוא בלי פוצה פה ועתה כלה לי ,ומסתפק בה רבי אי ניחוש שמא יעלה
במקו לחי יש ש נהר או י ,בודאי שיועיל הי שרטו ואו שמא תנטל האשפה .ומסקינ ש
ולא ניחוש עתה משו גזירת שרטו כי זה לא רבנ אוסרי ואפסק הלכתא לאיסור .ומרימר פסק
ליה לסורא באוזלי אמר חיישינ שמא יעלה הי
הוזכר בש"ס ולא מיירי מיני'. שרטו .ופירש"י שעשה מחיצות כעי רשתות בי
הי למבואי העיר משו חשש הנ"ל .וה"ה מייתי
Ê"ÙÏÂג הגירסא דמרימר לא חייש לשרטו נמי גרסא בפי"ז הלכה ה' בש ר"ח לא חיישינ שמא
יעלה שרטו וכ' שכ פסק הרמב" לקולא .והפי'
לא פליג והיא יותר מחוורת ואלו ואלו שעשה רשתות בצד האחר של המבואות אבל
דא"ח ,והכי קאמר ,מרימר תיק מבואות של בצד הי לא עשה כלו יע"ש .וגירסא זו תמוה
סורא שהיו מתוקני מקדמת דנא בלחי והי' הי א"כ עיקר חסרו מספר ,דמאי דעשה רשתות בי
אוסר עליה ,בא הוא ותיק ש אוזלי בי מבואות לר"ה לא הוצר להזכיר כלל רק שלא
המבואות לרשות הרבי ,ונמצא עתה היו ש חשש לתק צד הי ,והכי הול"ל עבד מרימר
שלש מחיצות שלימות והי במקו לחי עומד.
ואמר השתא לא חיישינ שמא יעלה שרטו כיו עובדא בסורא דלא כהאוסרי .
דאינו מתיר אלא מה שליח מתיר תו לא ניחוש
‰ÈÓג גירסא שלפנינו קשה קצת ,למה לא אמר
להנ"ל.
בקצור הוה עובדא בסורא וחש לה מרימר.
'ÈÙÂזה נ"ל נכו מאוד עד שקשה לי על הרמב" ומג"א כתב דלדעת ה"ה דהחשש הוא שמא
יטלטל במקו השרטו ,לא מועיל צורת פתח כ"א
)הל' שבת פי"ז ה"ה( דפסק וז"ל ,מבוי שצדו מחיצה גמורה ,א"ש דהא קמ"ל דבעינ אוזלא
א' כלה לי וא' לאשפה של רבי אינו צרי דוקא .אבל מ"מ לשיטת רש"י דסגי בצה"פ קשה.
כלו שאשפה של רבי אינו עשוי להתפנות ולא תו ג לה"ה קשה מ"ט יהיה זה השרטו חמור
חיישינ שמא יעלה הי שרטו .מנ"ל למפסק כ מר"ה גמור או כרמלית גמורה הסמוכה למבוי
דג לפי גירסתו במרימר לא חיישינ שמא יעלה דסגי בצה"פ ולשרטו הי לא יועיל .תו נדחק
הי שרטו ,מ"מ הא איכא לפרש כנ"ל‡ .ואי
לומר שסמ עצמו על סוגיא כ"ד ע"ב דפו נהרא
וס"ל להוכיח משו דלא חיישינ לשרטו ,זה
˙˘ËÙ ‰·Â
‡.ÂÒ ˙‡ ‚Ò˘ 'ÈÒ ‡"¯‚ 'ÈÚ .Ïʇ Í¯Ú Í¯ډ Ì˘·Â ‚ ˙‡ Ì˘ ˙ÂÈ ÂÓÈÈÓ ˙‰‚‰ '¯ .
