Page 286 - HATAM-1
P. 286
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ¯Î
אפילו בדרבנ הוה מבטלו מחיצה ,א לא מטע נכבשו בכח לא מהני עד שיעשה מעשה ברגלו,
הנ"ל שקרח די מי יש לו. ש"מ שמעשיו גורמי לו ,ע"כ הוצר לדחוק
ולתר כנ"ל .ובש"ע ש סעי ל"ו פסק סת
Ó"Óכל זה הדוחק צריכי לסברת ה"ה ,אבל דלא בעי כבישה ברגליו ולא רפר בזה אד
מעול .וא"כ י"ל במכ"ש קרח הנ"ל שאינו עומד
לולי דבריו הייתי אומר דלאו מטע ראיית בפני המי שעתידי לשטפו ולשברו כשבר נבל
המחיצה אתאינ עלה דקשה מאוד לחלק בחיוב יוצרי .א"כ ג בזמ שהוא בתוקפו לא נחשב
סקילה דאורייתא בזה והיכי רמיזה .ע"כ היה נ"ל למאומה לבטל מחיצות כש שהעפר אינו נחשב
לומר כ ,דהא לעני שבת הכל תלוי א דר למאומה אפילו בזמ שהוא ש ולא שטפוהו
תשמישו בכ ויכול להצניע חפצי וניחא המי ,כיו שסופו להשט אנו דני הכלי כמו
תשמישתי' בכ .וא"כ בשלמא במי עדיי יכול שיהיה אחר כ והכי נמי דכוותי' .וזה נראה לי
להשתמש בתוכו כי המי אינ עומדי בפני
שו דבר ,וא זורק לתוכו חפצי המי יצאו ראיה נכונה בעזה"י.
וחפצי נכנסי ,משא"כ מלא פירות העומד בפני
כל דבר הרי בטל לי' רשותא מלהשתמש בתוכו, Ì Ó‡Âבפי"ד מהלכות שבת )הל' כג( כשכתב
ונפקא מיני' בי ה"ה לדידי במלאוהו זכוכית
שהמחיצה נראה מתוכה ומ"מ אינו ראוי הרמב" ה דשבת ק' ע"א דאי מי
מבטלי מחיצה כתב ה"ה וז"ל ,וחלוק המי
להשתמש בתוכו. והפירות נראה ה"ה כל דבר שאד מסתכל ורואה
בתוכו דינו כמי וה"ה לכל הדברי הלחי
‰Ê·Âניחא לי מה שהקשו תוס' על ה דינא הרבה והדברי היבשי דינ כפירות ,ושהטע
בזה לפי שאי המחיצות ניכרות עכ"ל .א"כ כיו
דפירות מבטלא מחיצתא ממתני' דאהלות דבעי' עכ"פ מחיצות ניכרות ממילא קרח שאי
בית שמלאוהו תב או צרורות בעירובי ע"ח ע"ב המחיצות ניכרות מתחתיו מבטל מחיצה .והגאו
ד"ה אפילו מלא .והשתא א"ש דוקא לעני שבת שב יעקב ירד להציל בזה וכתב דלא פלוג שהרי
פירא מבטלי מחיצתא ,משו דתלוי בתשמיש לא חלקו בי מי עכורי הרבה וכו' ,רק כל מה
חפצי ולא לעני אהל המת .ועיי סברא כעי זה דנקרא בש מי אי מבטלי מחיצה .א"כ במי
בתוס' בשבת ה' ע"ב ד"ה אגוז וכו' יע"ש ,אעפ"י נקרשי כיו דעדיי ש מי עליה כנ"ל אי
שאי הנדו דומה ממש ,וממילא לק"מ נמי מבטלי מחיצה לכ לא חששו הראשוני לדבר
ממתני' דעירובי דפירי וקש ותב מבטלי זה ובפרט בדבר שהוא דרבנ עכ"ל שב יעקב.
מחיצתא ,שהקשו ממנו תוס' דדוקא מלהיות הנה בלשו ה"ה נראה ראי' לדבריו ,מדכתב והוא
רה"י לעני שבת מבטלי מחיצתא מפני שאינו הדי לכל דברי הלחי הרבה ,ומה רצה בזה א
ראוי עוד להצניע חפצי שמה ,משא"כ לעני לא לרבות דבש ומקפה כיוצא שאינ כמי
מחיצות להפסיק בינו לחבירו ובי החצרי שנראית המחיצה מתוכו ,ומ"מ דינו כמשקה,
והמבואות וכה"ג פשיטא דהוה דומה ממש
למחיצת אהלי טהרה ,וממילא תו לא קשיא עלינו וס"ל לשב יעקב ה"ה קרח.
מאי דלא חשו רבנ קמאי להקרח ,דלעני מחיצה
Ó"ÓÂיש לבעל די לחלוק על סברא זו ,ויותר
כזו לא מבטל המחיצה וק"ל.Â
נראה דהי' לו לומר אה"נ לעני מחיצה
‰ ‰Âבפסק של דברי הגאו שבות יעקב )ח"ג דאורייתא בעינ היכר מחיצה הנראית ,אבל לעני
מחיצה דרבנ לא ,דלא גרע מקש ועפר וצרורות
סי' כח( התיר לגמרי כמבואר בשב יעקב, דעירובי ע"ח ע"ב .ומיהו יש לומר דוקא כשלא
ולא נודע לי טעמו כי אי הספר במחיצתי .וכ ביטלו לא מבטלו מחיצה בדרבנ .אבל
כל חכמי הספרד ובראש הגאו אאיליא הנ"ל. כשביטלו ש מבטלו אפילו מחיצה דרבנ חו
אמנ בעל כנסת יחזקאל )סי' א'( אעפ"י שהוא ממי דלא מבטלי מחיצה משו שהיא נראית.
מהמתירי חוכ להחמיר בשעת הקרח ,וכ בשב אבל קרח שאי המחיצה נראית ובטלו ש
יעקב מסיי להסכי ע הגאו מהאמבארג היינו
כנסת יחזקאל הנ"ל להחמיר בשעת הקרח משו
.Ì˘ ˙·˘ È¯È‡Ó‰Ï ÔÂÂÈÎ Ô¯Ó˘ ·˙Î · 'ÈÒ ‡"Á ¯˘ÂÈ È¯Ó‡ ˙"¢· .Â
