Page 283 - HATAM-1
P. 283
Êȯ ¯ÙÂÒ תשובה פט Ì˙Á
דס"ל לרמב" בנהר לא שיי שרטו ואפילו דוחק מנ"ל הא ,דלמא שאני ל בי נהרא לי ,
לחצי מצד א' מהני. ובאלה"נ כתבו ש תוס' תי' על זה יע"ש.
‡ ‡Ïדקשה לי על דברי קצת ,דא"כ היה לו ÈÏÂÏÂדמסתפינא אני אומר שג הרמב" יסבור
להרי" להביא ה סוגיא דצדו א' כלה כנ"ל ואי כא מחלוקת כלל בי הפוסקי ,
לי .אלא דידוע דבעירובי אינו מייתי כל הדיני אלא שהרמב" הי' דוחק לו לפרש בלשו הש"ס
משו דלא שכיחי וכמ"ש ג ה"ה פי"ו הלכה י"א. כרש"י שהי' הי והאשפה בשני צידיו ,ועוד היה
ובלאה"נ הו"ל לאתויי עכ"פ ה דאשפה של יחיד. לו לחי בראש א' ,כיו שלא נזכר מזה כלל
עתה מצאתי בשו"ת יעב" ח"א סי' ז' שכתב בש"ס .וג משמע בש"ס שהחשש הוא משניה
אמהרי"ק שרש מ"ז שכתב דהק הרי אינו מתיר שתינטל האשפה ויעלה הי שרטו ,ולפירש"י
משו שאינו עשוי בידי אד לדירה ,שקשה על זה בחשש א' סגי .וצרי לדחוק דאו או קאמר ,וזה
ממחיצת י דשמעתי ,ותיר דשאני הכא דאיכא אינו במשמע הלשו .ע"כ פי' הוא ז"ל שהי'
סתו משני ראשיו ונכנסי בו ע"י שער ודלת
עכ"פ ב' מחיצות גמורות מה"ת. וכה"ג ובשני צדיו הי' י ואשפה ,ונמצא שהי'
מוק מארבע רוחותיו במחיצות דאורייתא .אלא
‡ˆÂȉמדברינו אלו שלפי פירושי בש"ס שחשש רבי שמא ינטל האשפה של יחיד וג הי
יעלה שרטו ולא ישארו כ"א ב' מחיצות ובכה"ג
ופוסקי במוק ג' מחיצות גמורות לא חיישינ .ואתא מרימר וקמ"ל דבסורא שלא היה
חיישינ שיעלה הי שרטו ,מכ"ש שאנחנו בנהר אלא צדו א' י עשה אוזלא לצד שכנגדו ותו לא
עוסקי )ובא"י( ]ודאי[ דלא שכיח שרטו ואנ חיישינ למידי .וכ א"ש הגירסא שלפנינו וק"ל
ניקו וניחוש לקרח ולכפור ,בואו ונסמו על
הגאוני האחרוני דתברא גזיזי' דברדא בהא. ואי כא מחלוקת·.
ואי נמי יש מי שחולק על פירושי הנ"ל מ"מ מי
ליכא הרי" והרמב" ור' חננאל דלא ס"ל ‰ÊÂשכתב הרמב" מבוי שצידו אחד כלה
לחששא דשרטו לפי' החולק על פירושי ,וכדי
לסמו עליה עכ"פ בנהר ובשהוק ג' מחיצות לאשפה של רבי וצידו אחד לי אי צרי
גמורות ,דעכ"פ מסברת חו יודה כל בר דעת כלו ,ומיירי במבוי שאי בו עדיי כלו ,כי
שיש להקל בזה טפי מבעלת ב' מחיצות ולחי, שארי רוחותיו ה מחיצות גמורות ,ואמר שא"צ
דשאני ל א נצטר הי להיות מחיצה גמורה כלו דאשפה של רבי לא מתפנה ,וה"ל ג'
או א לא נצטר לו רק בתורת לחי .ודי זה מחיצות תו לא חיישינ שיעלה הי שרטו .
ברור לפענ"ד שעכ"פ בזמ שאי הנהר נקרש אי וממילא נשמע שא היה אשפה של יחיד ,הוה
חיישינ שיתבטלו ב' המחיצות האשפה והי ,
כא בית מיחוש ואפילו מידת חסידות ליכא. אבל לחדא לחוד לא חיישינ לעול ,ומה"ט לא
מייתי הרמב" כלל ה דינא דאשפה של יחיד
]˜¯[·Â¯ÈÚ ÔÈ ÚÏ Á בשו מקו ,אלא הכא בצד רעהו שרטו של י
‰˙ÚÓÂנצא לדו ביו הקרח הנורא וה' יעזרנו. וע"כ משו דלחדא לא חיישינ .
הנה בזה הסכימו הט"ז ומג"א לאסור ‡˙˘‰Âלפי"ז הא דפסק בפי"ו הלכה י"א ה
דבטלו מחיצתי' .ובתחלה עלה ברעיוני להשיב
עליה מש"ס עירובי ע"ט ע"א דלפי שינוייא דפו נהרא דד כ"ד ע"ב וז"ל ,רחבה
דרב אשי דכוותי' קיי"ל בלי ספק ,ואמר בית הפתוחה למדינה מצד א' ומצד א' פתוחה לנהר
אחרי קרמית ,חרי למטיימי' קאי בית לאו עושה לה לחי מצד המדינה וכו' .ולפי הנ"ל
למטיימי' קאי יע"ש .הנה א נפרש דברי רב אשי קשה ,הא עלינו דהרמב" מודה היכא שצד א'
על צד היותר חומרא האפשרית נאמר דרב אשי מתוק בלחי וצד א' י חיישינ שמא יעלה
בא לומר דודאי מה שאסור לטלטל בודאי מבטל שרטו ,וה"נ אמאי לא ניחוש להכי .ודוחק לומר
מחיצה דהא בטל מיהת ליומי' כארנקי וכיס .אלא דמיירי הרמב" שהי' תל המתלקט כמ"ש תוס'
ש שהרי לא הזכיר מזה כלו .אע"כ מוכח
·.È ˘‰ Â˘Â¯ÈÙ· Ì˘ Ôȷ¯ÈÚ ‡"·Ëȯ '¯ .
