Page 285 - HATAM-1
P. 285
Ëȯ ¯ÙÂÒ תשובה פט Ì˙Á
טהור יותר מכביצה טמא ,שכיו שיצאת טפה ¯Á‡Âזה מצאתי לשב יעקב שהקשה כמו זה על
הראשונה נטמאת כביצה יע"ש .הרי קמ דאזלינ
קושית הש"ס מדגלת ופרת ,ורצונו
בתר השתא. לפמ"ש לעיל שברור לו שג באות המדינות
איכא כפור וקרח .ואי לומר ולתר דבדאורייתא
‡· Ïמה אעשה ודברי המג"א תמוהי ואי שאני דמ התורה מותר לשבור הקרח ולא מבטל
ליה ומשו הכי לא מבטל מחיצה .זה אינו,
דמיונו עולה יפה במח"כ ,דבטומאה כיו דאדרבא הא כתבו תוס' בשבת ק' ע"א )ד"ה
שנקרש שעה א' פרחה לי' טומאה ,ואפילו חוזר פירות( ובעירובי ע"ח ע"ב )ד"ה אפילו( דמ
ונימוח נשאר בטהרתו ,דמשו"ה כביצה מכוונת התורה אפילו דבר הניטל מבטל מחיצה ,והדרא
טהור לגמרי משו"ה שפיר יועילנו קרישתו.
משא"כ צואה ,אפילו אי נימא דהשתא הוא קושי' לדוכתיה.
כאב ,מ"מ לאחר שתמס ויהיה נימוח יחזור
לקדמותו ,וזה אי בו ספק .א"כ נימא ג עתה ˘ ·Âהיו ראיתי ובינותי בספרי ומצאתי תרי
בדינו עומד כמו שהיה וכמו שעתיד להיות,
וכדאיתא במנחות נ"ה ע"א דהיכא דיכול לשולק גברי רברבי טעו בהא מילתא ,א' החכ
ולהחזיר לכמות שה ע"ש .וכמוכח מכל הני הספרדי מה' שלמה אאיליו בס' כנסת יחזקאל
ראיות שהביאו הגאוני' הנ"ל ,והה"נ לעני שבת )סי' ב( שכ' וז"ל ,ועוד בר מ די קרח דבר הניטל
שכשהי' מי לא בטל מחיצת' ולכשימוס ג"כ לא בשבת הוא דמותר לשבר הקרח כדי ליטול מי
מתחתיה וכו' עכ"ל .והשני הגאו בעל אב
יבטל ,א"כ ג עתה במקומו ודינו עומד.‰ העוזר בסי' שס"ג שכ' ,ועוד ראיה דהא מנהגינו
מגאונינו הקדמוני דתברא גזיזא ברדא בשבת
„ÂÚנראה להביא ראיה וסברא להנ"ל מהא וכו' ,א"כ הוה קרח דבר הניטל בשבת דאי
מבטל להמחיצה עכ"ל לענינינו .ולא שתו לב
דכתב הרב"י בי"ד סי' ר"א אהא דכתב לכל מה שכתבתי לעיל וצל"ע על אות
הטור ש וא נפלו צרורות או עפר בגומא אינו
חשוב סתימה לבטלו מתורת קבלה אא"כ יהיו החכמי „.
מהודקי בתוכה .כתב עליו ז"ל שהרמב" מפרש
שנכבש מאליו ונתבטל ש ,ושהרא" בס' יראי Ó"ÓÂבספר אב העוזר מצאתי שאהבה נפשי,
פירש שכבשו ברגל ונתבטל קבולו .וקשיא ליה
מהא דפ' חלו מלא עפר וצרורות מערבי א' ולא שהוכיח בראיה ברורה דקרח כמי דיינינ
מצרכי' כבישה ,ותי' גבי חרי שאני דהכא מבטל ליה לעני טומאה ,ומכ"ש לעני מחיצה ,ויותר
לי' מתורת כלי עכ"ל ס' יראי .והתי"ט במס' כ"ש לעני בטול מחיצה ,יע"ש כי הספר מצוי
מקואות משנה ג' פ"ד כתב דתירו זה עולה ג ביד כל .ועל אותו דר בעצמו דר בשב יעקב
והוסי להביא ראיה מלשו הר" סו במה
למשנה ז' פט"ו דאהלות. טומני שכתב דרסיקת שלג וברד לא דמי
למשקי שזבו ,דהני בעוד קרושי תורת משקה
‡ÏÂהבנתי זה ,אטו ביטול אהל אינו חשוב כמו עליה .ועוד ראי' ממשנה א' פרק ז' דמקואות
וראי' האב העוזר מאהלות משנה ה' פ"ח יע"ש,
בטול כלי ,אתמהא .ג מ"ש ש שה"ה
לשיטת הרמב" דמיירי שכבשו מאליו נמי וא"כ הרי ה כמות שהיו.
צריכי להאי תי' .ואני אומר לא כ אבי ,דה לא
צירכא להאי דוחקא דודאי בעלמא עפר וצרורות ‰¯Â‡ÎÏÂעומד כנגד דברי מג"א סי' פ"ב
שמבטלו ש הרי הוא מבטל אפילו מחיצת אהל
מכ"ש כלי בעלמא .אמנ הכא דאיכא מיא סק"ב שכ' וז"ל ,ונ"ל בזמ הקור
דמקלחי בכח דר הצינור ,ולא קאי למיק שהצואה נקרשת הרבה כאב שרי לקרות כנגדה,
ולהיות ,מה יועיל בטולו במחשבתו או בדבורו, אע"ג שתחזור אח"כ לקדמותי' בזמ החו ,מ"מ
הלא זר מי כבירי יבואו וישטפנו ,ע"כ בעי' בתר השתא אזלינ וכ משמע קצת בטהרות פ"ג
שתהי' העפר נכבשת ש באופ שלא ישטפנו עכ"ל .ורצונו משנה א' ש ,הרוטב והגריסי
זר מי כבירי .ולק"מ רק לרא" דאפילו והחלב בזמ שה משקה טופח הרי ה תחלה,
קרשו הרי ה שניי ,חזרו נימוחו כביצה מכוו
„.‰ÈÏÚ ÂÎω ˙ÈÎÂÎÊÎ ‰È‰È ˘¯˜È ¯Â˜‰ ÈÓÈ· Ìȉ˘ ‡"È :Ï"Ê Ì"·Ó¯‰ ˙·¢˙ ı·Â˜ ‰‡¯ :‡È ˙‡ ‰Ó 'ÈÒ (¯ËÈÈÏ) Á"ψ· .
.Ì˘ ˙¯‰Ë ˘"¯‰ 'ÈÙ ‡È·‰˘ ‰Ó 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯Â ,Ì˘ Á"‡ Ú"Â˘Ï Ò"˙Á ˙‰‚‰ '¯ .‰
