Page 290 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫¯‪˙Âχ˘ „Î‬‬

‫ממש‪ ,‬והוא קיל טובא כמ"ש תוס' עירובי יו"ד‬ ‫שעשוי ליל עלי' משדה לעיר‪ .‬ג זה אינו קשה‪,‬‬
‫ע"ב ד"ה עושה לדעת ריצב"א‪ .‬וג אינ פתוחי‬ ‫הת הפתח הי' גור הפסד בעירובי החצר והנסר‬
‫לר"ה עצמו אלא למבוי הפתוחה לר"ה‪ .‬ועוד‬ ‫נמי כפתח דמי‪ ,‬משא"כ הכא אילו הי' כא פתח‬
‫המבוי אינה פתוחה לר"ה אלא לנהר שהוא רק‬ ‫פתוח לשדה ולר"ה‪ ,‬לא הי' שו הפסד א הי'‬
‫כרמלית‪ ,‬ובלאו ה"נ יש התירי דלעיל ע"כ הי'‬ ‫הפתח עשוי כדינה בצורתה‪ ,‬אע"ג דיוצאי‬
‫די לי בשני לחיי ‪ .‬ומעלתו חפש הלחיי ולא‬ ‫ונכנסי כל היו רוכבי הרכש ועוברי מעברה‬
‫מצא אות וה גדולי מאוד למראה‪ ,‬א' העמוד‬ ‫במרכבה‪ ,‬בכל זה לא הי' הפסד‪ ,‬כיו שצורת‬
‫שבקצה בית היי שר דלא גרע מאבני גדר‬ ‫השער או הפתח מפסיק בי הר"ה לרה"י‪ .‬וה"נ‬
‫המובדלות דש"ס ט"ו ע"א‪ ,‬וכ בבהכ"נ הקדושה‬ ‫התל שהוא רה"י גמור מ התורה מפסיק‪ ,‬ונעשה‬
‫בולטי עמודי כאלו‪ ,‬ומבהכ"נ ולהל לא‬ ‫פתח בי הרשויות‪ ,‬ואי הפסד מ העוברי‬
‫הלכתי‪ .‬ועיי סי' שס"ג סעי ל"א‪ ,‬אלא שא‬ ‫ושבי עלי' כיו דלא מבטלי מחיצה‪ .‬וכל זה נ"ל‬
‫ירצה יכול לסמו על איל א' העומד בקצה‬ ‫ברור בעזה"י בלי שו פקפוק‪ .‬ולא עוד אלא‬
‫המבוי ההיא‪ ,‬ועוד ימצא ש כמה בליטות שראוי‬ ‫שאפשר א יעיי מעלתו היטב בצורת עמידת‬
‫לסמו עליה משו לחי‪ .‬וא בשביל קט‬ ‫הגשר ההיא‪ ,‬אפשר שתהי' היא מחיצה ותועלת‬
‫הסמו לבית הרב הוא קצר מאוד‪ ,‬ומ"מ בקל יש‬ ‫ג בפני פרצת המי כעי פס או לחי‪ ,‬אלא שאי‬
‫לסמו על סיד מחוי שבבית הרב הבולט מהקרקע‬
‫חקוק בזכרוני אופ עמידתה‪.‬‬
‫עד למעלה מהחלו א לא נתקלקל עדיי ‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬עיקר ושרש של דברי הללו כבר עלו‬
‫‪ Ìȯ·„‰ÓÂ‬שנצטערתי הרבה בהיותו שמה‬
‫ברעיוני מאז בהיותו שמה‪ ,‬אלא שעתה‬
‫בעני זה הוא‪ ,‬בשער א' משערי‬ ‫חזרתי ושניתי פרק זה הוספתי דברי בסתירה‬
‫העיר כמדומה לי הוא הנקרא שער הסגאליט ‪,‬‬ ‫ובני וא"א לבהמ"ד בלא חדוש‪ .‬ומ"מ כל זמ‬
‫נפר סמו לו בקר זויות פרצה ורבי בוקעי‬ ‫היותי שמה לא אביתי לסמו עצמי על כל‬
‫ש עוברי בה במעברה עגלות וסוסי ‪,‬‬ ‫האמור‪ ,‬ומהיות טוב אל תקרי רע ע"כ שניתי‬
‫וכמדומה לי לא נשאר פס ארבע‪ .‬והתלמידי‬ ‫מהלכי בכל שבת קדש אחורי הבית לבהכ"נ‬
‫יודעי מזה אי דברתי מזה כמה פעמי בהילוכי‬ ‫הקדושה‪ .‬והנה אותה המבוי שאחורי בית הרב‬
‫ש לטייל‪ .‬ויעיי בעירובי וי"ו ע"א תוס' ד"ה‬ ‫היא בתמונת קשת נכנסי לה מרחוב היהודי‬
‫א' זה וא' זה וכו'‪ .‬ומ"מ יראתי להזכיר מזה בכח‬ ‫בשביל קט שבי בית היי שר לבית אלמנה‬
‫כי קשה הוא מאוד לתק דבר זה או להשתדל‬ ‫יוכבד‪ ,‬ויוצאי ממנה בשביל הסמו לבית דוד‬
‫אצל השר לעשות לחי או קורה‪ ,‬ומוטב שיהיו‬ ‫חיי ‪ ,‬ומש חוזרי ובאי לאותה רחוב עצמה‪.‬‬
‫ובהכ"נ הקדושה עומד בקערורית הקשת ובית‬
‫שוגגי בכעי אלו‪.‬‬ ‫הרב עומד על היתר מכוו נגד בהכ"נ הקדושה‪.‬‬
‫וא הי' צרי תיקו ממש‪ ,‬היה ראוי לעשות צורת‬
‫‪ ‰˙ÚÂ‬א לבו הטהור מעוררו לעורר לב החורי‬ ‫הפתח מצד אחד ולחי בראש שני‪ .‬א להיותי‬
‫חושש מאוד לחדש בפרהסיא דבר בעני זה מפני‬
‫והסגני על אלו ולתק זה זכור לטוב‬ ‫טע שהזכרתי כבר‪ .‬ע"כ לקטתי קולי מתניתא‬
‫ויהי' חלקי עמו ויזכר שמי על הדבר ג"כ כדי‬ ‫והוא‪ ,‬שאי שו פתח מבוי ש רחבה עשר‬
‫שאהי' נטפל לעושי מצוה‪ .‬ובזה אסיי בכל‬ ‫אמות‪ ,‬ועוד ששני הפיות פתוחי לרחוב א'‬

‫חותמי ברכות‪.‬‬
‫‪˙"˘„ Áˆ Ï "‡ „"Ή‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ˆ ‰·Â‬‬

‫]ˆ‪[¯Îȉ ‰Ï Ôȇ˘ Á˙Ù‰ ˙¯Â‬‬

‫‡·"„ ‪.‡"ÚÈ ıÈ ÎÚ¯ ˜"˜„ Ó"¯Â‬‬ ‫·¯‪·Â È „ÂÚ ,ÌÂωÈ ¯ÈÙÒ ÍÙ ,ÌÏ˘Ï ÍÈÈ˙Ó ÍÈ‬‬
‫·˘‪Ô · "ÈÂ Ú"È ‰"‰ ,ÌÏÂÚ „ÚÂ ‰˙ÚÓ ‰·ÂË ‰·È‬‬
‫‪ È ÚÈ‚‰‬נוע מכתבו‪ ,‬ודשאילנא קדמיכו אני‬ ‫˘‪Ô‡‚‰ ·¯‰ ÌÈ˘ ‡ ÔÈ· ‡ÏÙÂÓ ÌÈ˘Â„˜ Ï‬‬
‫‪È" ¯„ ÚÒ '‰Ó ˙"˘˜Î ‰"Ù ‰"Ú È" ÌÒ¯ÂÙÓ‰‬‬
‫איני כדאי ששלח לי‪ ,‬א להיות מצותו‬
‫עלי להשיבו על כל פני עיינתי בדבריו הנעימי ‪,‬‬