Page 284 - HATAM-1
P. 284
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ¯ÁÈ
מדמדמי ליה לחביות ,ש"מ דעכ"פ היה ראוי אפי' אי מיירי מעפר מוכ לכסות בו צואה וכה"ג.
לאסור השבירה ההיא ורק ילי מחביות שמותר )ותימה על מג"א סי' שע"ב סקכ"ז(‚ .מ"מ יש
משו שהוא מקלקל כמבואר ש בש"ס .וצ"ל חלוק בי היכי דקאי למטיימה להיכא דלא קאי
ה"נ נהי דמקלקל לא הוי בשבירת הקרח ,מ"מ למטיימי' דאז לא בטיל א אינו מבטלו בידי .
מתק נמי לא הוה ולא עביד מידי ,אבל בהנהר ודעת רוב הפוסקי שצרי שיבטלנו ש לעול ,
דמתק מחיצות אי להתיר כלל .ואע"ג דבחרי ויעיי ריטב"א פ"ק דסוכה )ד ,א ד"ה פסקא( דלא
מותר ליקח הת לבהמתו ,הת אי בנטילת התב דמי לדבר האסור לטלטל דה"ל כבטלו לעול
שו איסור ואיהו לא מכוו לעשות מחיצה רק אע"ג שעתיד ליטלו למחר ,מ"מ היו לא יטלנו
להאכיל לבהמה ,משא"כ הכא דאיכא איסור בודאי .משא"כ דבר המותר לטלטל אע"פ שבטלו
בשבירה ולא הותר רק משו דלא מתק מידי. על זמ מה יכול להיות כל שעה ושעה שימלי
אבל אי מתק מידי הרי איסור השבירה במקומה ויפנה העפר ולא בטלו אלו המחיצות ,משו"ה
בעי' או שיהיה אסור לטלטלו או שיבטלנו לעול
עומדת. חו היכא דקאי למטיימי' .ועיי ברש"י שבת
מ"ב ע"ב במתני' מפרש בטל כלי מהיכנו להושיב
Â˙Âהת מותר לטלטל התב מהחרי אל החצר כלי במקו שלא יכול ליטלו מש הוי כקובע לו
מקו ומחברו בטיט ודמי למלאכה ע"ש ,ס"ל
לבהמתו ,הכא אסור לטלטל בקרפ שהוא דאיסורו קובעו טפי .ויעמ"ש ש קנ"ד ע"ב .מ"מ
מקו קרישת הנהר .ותו נ"ל לו יהיבנא כל הנ"ל
שיהיה מותר לשבור אפילו בנהר ובאר ויהיה נמי זה סיוע לדברי הריטב"א הנ"ל‚*.
מותר ליטלו מש אחר השבירה ,מ"מ אינו בדי
למיחשבי' למחיצה ,דידוע דמבוי הפתוחה לנהר ‰ ‰Âנחזי אנ ,הנהר לא קאי למטיימא בגליד
א יפתח וישדד הקרח ברוחב המבוי באור כ"כ
עד שיהיה מחיצה מתלקט עשרה מתו ד' בתו וכפור ,אדרבא אד יושב ומצפה מתי ח
הנהר ,זה יהיה משקל כמה אלפי לטראות קרח. השמש ותמס .וחרי הלזו הו"ל לעני זה כבית
וא"כ אעפ"י שמותר ליטלו בשבת ,מ"מ לא עדי לעני עפר ,וקרח מותר ליטלו בשבת כמבואר
מסול הצורי דעירובי ע"ז ע"ב ,ודקלי במרדכי דשבת סי' של"א ופסקו בטוש"ע סי'
וסולמות של בבל ש ע"ח ע"א ,דכובד קובעת . ש"כ סעי יו"ד ,דמותר לשבר הקרח כדי ליטול
ולא עדי מספל דרב יחיאל )ש עז ,א( דהואיל מי מתחתיו בשבת .וא"כ שיכול ליטלו מש
ובעי מרא וחצינא לא יטלנו מש וממעט וה"ה בשבת ,וג אי דעת שו אד לבטלו ש ולא
ה"נ .וצדקו דברי הטו"ז ומג"א בהא .אלא קאי למטיימי' .א"כ יש לתמוה על המגיני ז"ל
שהייתי תמה א כדבריה א"כ בי נמי בשעה
שנקרש בטל לי' למחיצתא ,והש"ס בעירובי כ"ב שאסרו בפשיטות.
ע"ב פרי כולי עלמא נמי מקי לי' אוקינוס ,פי'
ולהוי רה"י ,ומאי קושיי אה"נ דאוקינוס משוי ‡ Ì Óאחר העיו קצת הי' נ"ל שטעות ,חדא
ליה רה"י ולא משכחת לי' רה"ר אלא בשעה
שהי נקרש .והטו"ז רצה להשמר מזה וכתב לפמ"ש מג"א ש סקט"ו ונ"ל דבנהר או
דבי לא שיי זה ,כי סבר שלא שיי י נקפה באר אסור עכ"ל .כוונתו מבואר דוקא בכלי
מחמת כפור .ובאמת כל הי הסמו לציר הצפוני שאינו עושה בני חדש דאי בני בכלי הוא
בעשרי מעלות ,וכ בציר הדרומי הוא נקפה רוב דשרי ,אבל לא בנהר ובאר שע"י הקרח נתבטלו
השנה חו מכמו ב' או ג' חדשי בקי ,והצפוני מחיצתו וע"י השבירה עושה בני חדש ,ויש בני
נקרא קרייא לאנד והי נקרא אייז מעער .וא"כ בקרקע ולא בכלי .וכ יש להוציא מדברי תוס'
במדבר דאמר רחמנא לא תפיקו מרה"י לר"ה ,זה שבת קמ"ו ע"א ד"ה שובר וכו' ,שהרי המרדכי
הי' ממחרת יה"כ ואז כבר נקפו הימי ובטלו בש ראבי"ה הוציא זה משובר אד את החבית
מחיצות .אבל בלאו הכי אה"נ דהי עשה העול ליטול גרוגרת יע"ש .ותו נ"ל ג בכלי אסור
לטלטל מיהת הקרח ,ולא הותר כ"א לשברו אבל
רה"י ומאי קושיי . אסור לטלטל השברי ,דהרי מייתי לה מחבית
ליטול ממנו גרוגרת והת פשוט דאסור לטלטל
השברי משו שברי הכלי שנשברו ביומ .ותו
‚.‡"‚Ó‰ ȯ·„ ¯Â‡È·· Î"˘Ó Ì˘ Ϙ˘‰ ˙ȈÁÓ '¯ .
‚*.[¯‚ÒÂÓ· 150 ‰¯Ú‰· ‰Ù˜ 'ÓÚ ÁÓ˘ ·Ï ÔÂÎÓ] ˙·˘ Á"¯ 'ÈÙÏ È˙¯Ú‰· Î"˘ÓÂ Ì˘ ‰ÎÂÒ ‰„˘ ÈÓÂ¯Ó 'ÈÈÚ .
