Page 449 - HATAM-1
P. 449

‫‪‚Ù˘ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קנה‬                          ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪ Î"Ú‬לולי דמסתפינא הייתי אומר אי הכי נמי‬      ‫ובכל זאת כתב הר" בע"ז ד שס"ג ע"א דלא‬
                                             ‫הוה אלא פג פורתא‪ .‬מכ"ש בבשר בעינא ושלא‬
‫דבערב ט' באב השיעור הוא אחר שעברו‬            ‫עברה עליו אלא לילה א'‪ ,‬דאפשר דאפילו‬
‫עליו ג' ימי ‪ ,‬אבל ביו הג' עודנו אסור שיש בו‬
‫שמחה ומקרי שפיר כשלמי ‪ .‬שהרי אי לאו קרא‬                   ‫אמשוכי נמי מימש ‪.‬‬
 ‫דלילה הזה היה הפסח נאכל כ ‪ ,‬וג שלמי‬
‫עצמ אינ נשרפי עד יו השלישי‪ .‬ורמז לדבר‬        ‫‪ ‚"‰ÎÂ‬קשה נמי אהא דאמר כשלמי ופירש"י‬
 ‫בעמוס ד' והביאו לבקר זבחיכ לשלשת ימי‬
‫מעשרתיכ ‪ ,‬שהיו מקבלי לע"ז שלמי אחר ב'‬        ‫שני ימי ולילה א' ומשמע דשוב אי בו‬
‫ימי ולילה‪ ,‬ע"ש פירש"י ורד"ק‪ .‬ש"מ דעדיי יש‬    ‫שמחה‪ .‬וקשה מנ"ל דלכאורה גזרת הכתוב הוא‬
 ‫בו שמחה לולי גזרת הכתוב במקדש ה'‪ .‬ומשו‬      ‫ולעול אפילו אח"כ אית ביה שמחה‪ .‬וכ מוכח‬
‫הכי אסור לאוכלו בעט"ב כיו שעכ"פ עדיי יש‬      ‫ע"כ מש"ס שלהי פסחי )קכ‪ ,‬ב( דאמר ואכלו את‬
‫בו קצת שמחה‪ .‬משא"כ ב סורר ומורה בכל‬          ‫הבשר בלילה הזה למה לי‪ ,‬סד"א כיו דפסח דינו‬
‫שהוא לא מימש ר"ל )עד( בכניסת יו השלישי‬       ‫כשלמי ושלמי נאכלי לשני ימי ולילה א'‪,‬‬
‫אינו נהרג כיו שאינו ראוי לשמחת שלמי ‪ ,‬באמת‬   ‫האי ביומא לא אפשר דכתיב בלילה ולא ביו ‪,‬‬
 ‫לא מיחשבא שמחה גמורה ולא אתי לאמשוכי‪.‬‬       ‫סד"א אוקי לילות בהדי ימי ויהיה נאכל לשני‬
                                             ‫לילות ויו א'‪ ,‬קמ"ל בלילה הזה הוא נאכל ולא‬
‫‪ ‰ÊÂ‬נ"ל דעת הרמב" שלכאורה דבריו מאוד‬         ‫בלילה אחר‪ .‬א"כ ש"מ לולי מיעוטא דהזה‪ ,‬הוה‬
                                             ‫אמינא דנאכל לשני לילות ויו א'‪ .‬נמצא שנאכל‬
‫תמוהי ‪ .‬שבהלכות ממרי פ"ז הלכה ד'‬             ‫ביו השלישי לשחיטתו שהיה בערב פסח‪ .‬מכלל‬
 ‫כתב אכל בשר חי וכו' ואי אד יכול להמש‬         ‫דהאי דשלמי אינ נאכלי אלא שני ימי‬
‫בזה‪ ,‬וכ א אכל בשר מליח ביו ג' למליחתו‬
‫וכו'‪ .‬וקשה הא מסקינ בכל שהוא לא מימש ‪.‬‬                 ‫ולילה א' גזרת הכתוב הוא‪.‬‬
‫וקושיא זו הקשה הב"ח א"ח סי' תקנ"ב ע"ש‬
                                             ‫‪ ‰ÈÓ‬קושיא זו יש )לדחוק( ]לדחות[ ולומר דנהי‬
          ‫ותיר בדוחק גדול מאוד‚‪.‬‬
                                             ‫דבעלמא הוה שמחה אפילו בשארי בשר‪,‬‬
‫˙‪ Â‬קשיא בפ"ה מתעניות הל' ז' כתב ואוכל בשר‬    ‫מ"מ הכא שאני שאסור לו לאכול אותו בשר‬
                                             ‫דוקא שהיו שמחי בו בבהמ"ק זכר לחורב‬
 ‫מליח שיש לו ג' ימי או יותר‪ .‬משמע ביו‬        ‫דוקא‪ .‬וכ"כ בס' חמד משה סימ רמ"ט )סק"ד(‬
 ‫השלישי אסור‪ .‬והקשה הלח"מ הא ג ביו‬            ‫ליישב ש קושית מג"א על העולת שבת ש‬
 ‫השלישי אינו ראוי לשלמי אחר שעברו ב' ימי‬
                                                  ‫סק"ו‪ .‬אבל הוא דוחק בלשו הש"ס‪.‬‬
                ‫ולילה א' ע"ש‪.‬‬
                                             ‫‚‪ Ì‬קשה אי משו זכר למקדש דוקא אסרו‪ ,‬א"כ‬
‫‪ Â˙Â‬צל"ע שסותר עצמו דבהלכות ממרי ס"ל‬
                                             ‫מי לא נשתה משו ניסו המי ‪ .‬וקושיא זו‬
‫ביו השלישי אינו ראוי לשלמי ‪ ,‬והכא‬            ‫הקשה הש"ס ס"פ חזקת הבתי )ס‪ ,‬ב(‪ ,‬ומסיק‬
‫משמע עד אחר יו השלישי‪ .‬ואמנ אי ס"ל‬           ‫כיו שאי רוב הציבור יכולי לעמוד בו לא גזרו‬
‫כנ"ל„ א"ש הכל על נכו בלי שו דוחק וק"ל‪.‬‬       ‫כלל אפילו אבשר ויי ‪ .‬וא"כ בערב ט"ב ע"כ אי‬
                                             ‫הטע משו זכר למקדש אלא למעט בשמחה‪.‬‬
‫]·‪‚‰ Ó ¯·„· ‡" ˜˙ ¯Âˉ ˙үȂ ¯Â¯È‬‬            ‫)ועב"ח א"ח סי' תקכ"ט(‪ .‬וכיו שהוכחנו דע"כ‬
          ‫‪[·‡ Ò Î ˘Ó ÌÈ˘ ‰‬‬                   ‫ביו השלישי נמי שיי ביה שמחה היה ראוי‬

‫‪ È„ÈȇÂ‬דאיירי ראיתי בתורת חיי ש בסנהדרי‬                 ‫לאסור ג ביו השלישי‪.‬‬

‫שתמה מאוד על הגירסא שהביא בטא"ח‬              ‫‚‪ Ì‬צ"ע קצת שהש"ס קאמר סתמא כל שהוא נמי‬
‫סי' תקנ"א הני נשי דנהגי לא למיכל בשרא ולא‬
‫למשתי חמרא מדעייל אב מנהגא‪ .‬שצל"ע מה לנו‬     ‫לא אתי לאמשוכי ולא בא לסתו אלא לפרש‬
                                             ‫איזה שיעור כל שהוא והלא לא הוזכר כלל באותה‬

                                               ‫הסוגיא שיעור יו ולילה של חטאת ותודה‪.‬‬

‫‚‪'Ó‚‰ ˘¯ÈÙ˘ Ï"ˆ Ô„È„ ‡Ò¯È‚Î È˙Ò¯‚ ̇ Ï·‡ ,'Ó‚· ˙¯Á‡ ‡Ò¯È‚ ‰˙ȉ Ì"·Ó¯Ï˘ Ï"¯Â Ì˘ ÌȯÓÓ 'ω Ê"·„¯‰ ‰˘˜‰ ÔΠ.‬‬
‫˘‡‪‰"È·‡¯) ȯÊÚ È·‡Ó ‡È·‰˘ · ˜˙ 'ÈÒ Á"‡ ¯Âˉ ÏÚ ˙¢˜‰Ï Ï"‰ ¯˙ÂÈ·Â .Ú"ˆ· ÁÈ ‰˘ ˘"Ú 'ÂΠ‰Ï‡˘ ‡Ï‡ ‡ ˜ÒÓ ÂÊ ÔÈ‬‬
‫‪Ï΢ ¯Ӈ 'Ó‚· ȯ‰Â .‰È¯˙· ÍÈ˘ÓÓ ‰ÁÓ˘ · ˘È˘ ÌÈÓÏ˘ ‡Â‰˘ ¯˘·· ‡Ï‡ ·ÈÈÁ  ȇ„ ‰¯ÂÓ ¯¯ÂÒ Ô· È·‚Ï˘ (ÁÙ˙˙ 'ÈÒ‬‬

         ‫˘˘‪.Ì˘ ÌȯÓÓ 'ω (¯‡'‚ È"¯Ï) ‰„Â‰È ÌÁÏ 'ÈÚ .Â˘Â¯ÈÙ· ˜Á„ ˘ Ì˘ Á"· 'ÈÚ .ÍÈ˘ÓÓ Â È‡ Â˙ „Á‡ ÌÂÈÓ ¯˙ÂÈ ‰‰‬‬

    ‫„‪.· ˜˙ 'ÈÒ (¯ÙÂÒ Á"¯‰Ï) ÌÈÈÁ ˙¯Â˙ 'ÈÚ .ÌÈÓÏ˘ ¯˘· ·È˘Á È˘ÈÏ˘‰ ÌÂÈ· Û‡˘ Ô ÈÙÏÈ ÁÒÙ Ô·¯˜Ó„ ÏÈÚÏ Î"˘Ó  Èȉ .‬‬
   444   445   446   447   448   449   450   451   452   453   454