Page 454 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‪˙Âχ˘ ÁÙ‬‬

‫וג שארי עינוי א אינו צרי לנעול ולרחו‬ ‫שנא מאחר שנהגו כ במדינות הלועזי וכו'‬
‫ולסו ‪ ,‬אסור לו לעשות א' מאלה‪ .‬נמצא שהוא מ‬ ‫ע"ש‪.‬‬

‫המתעני ומהמחוייבי בדבר‪ ,‬הא חדא‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬לכאורה לפי הבנת ב"י להוכיח מזה שמי‬

‫‪ „ÂÚÂ‬אחרת אפילו הותר בכל הנ"ל‪ ,‬מ"מ ט' באב‬ ‫שאינו מתענה לא יעלה לתורה‪ ,‬קשה מה‬
‫שכתב שיטעו הכה לא אצא אלא אקרא בתורה‪,‬‬
‫יו הוא שנתחייב בקריאת התורה שחרית‬ ‫והאי יקרא בתורה והלא אינו יכול לעלות בויחל‬
‫ומנחה‪ ,‬אפילו מי שאינו מתענה בו לא יצא מכלל‬
‫חיוב הנ"ל‪ ,‬ויומא קא גרי ‪ .‬הגע עצמ מי‬ ‫כיו שאינו מתענה‪.‬‬
‫שמתענה תענית חלו בשבת וי"ט וכי לא יקרא‬
‫בתורה או ]לא[ ינהוג בכל דיני שבת וי"ט כי‬ ‫‪ ÈÏÂÏÂ‬דברי הרב"י הייתי אומר בהיפו ‪ ,‬דא מי‬
‫יומא גרי ולא תליא בשמחת אכילה ושתיה‪.‰‬‬
‫והכי נמי ט"ב יו מועד דפורענות הוא ואפילו‬ ‫שאינו מתענה יכול הוא לעלות בתורה‪,‬‬
‫ומ"מ אי אנו מחוייבי לקדש הכה לקרותו‬
‫אינו מתענה בו מ"מ מחוייב בקריאת היו ‪.Â‬‬
‫ראשו ‪ ,‬אלא בשיש לו שותפות עמנו באותו‬
‫]˜¯‪[‰Á„ ˘ ·"Ë· ·"Ú· ‰¯˘Ú· ÏÁÈ ˙‡È‬‬ ‫קריאה‪ ,‬וכמו דלבר ראשו א שלשה אכלו כאחד‬
‫וא' מה כה מחוייב לתת לו כוס של ברכת המזו‬
‫‪ ‡˙˘‰Â‬לפי טע זה האחרו לא מבעיא שיכול‬ ‫משו וקדשתו לבר ראשו ‪ .‬ומ"מ א שלשה‬

‫לעלות לתורה לקרות במני עשרה‬ ‫ישראלי אוכלי כא' ומחוייבי בזימו וכה אוכל‬
‫המתעני ‪ ,‬אלא אפילו צבור שאינ מתעני כלל‪,‬‬ ‫במקו אחר‪ ,‬אינ מחוייבי לכבדו לבר ראשו‬
‫כגו שכול קצירי ומריעי או בעלי ברית בט"ב‬ ‫כיו שאי לו שיתו בבהמ"ז הלזו‪ .‬ה"נ כיו שהוא‬
‫שנדחה מ"מ קורי ויחל במנחה דיו הוא שנתחייב‬ ‫אינו משות בחיוב אותה קריאה ע המתעני כגו‬
‫בקריאה‪ .‬מ"מ להלכה אני אומר ולמעשה צרי מיתו‬ ‫במנחה‪ ,‬א"כ אינ מחוייבי לקדשו כלל‪ ,‬ורק צרי‬
‫קצת‪ .‬אבל זה נ"ל ברור להלכה ולמעשה שהחולה‬
‫שאכל בט"ב יכול לעלות לתורה אפילו במנחה‪ ,‬אבל‬ ‫לצאת משו פגמו ומשו דלא ליתי לאנצויי‪ .‬ועל‬
‫זה יפה כתב מהרי"ק לימא כה לא אצא אלא‬
‫י' בעלי ברית צל"ע לדינא א יקראו ויחל‪.Ê‬‬ ‫אקרא בתורה שהרי רשאי הוא‪ .‬אלא שהרב"י לא‬
‫פירש כ ‪ ,‬וצרי לומר דמפרש לי' בקריאה של‬
‫‡‪ ‡¯·È‬הא פשיטא לי דבני סנאב ב בנימי‬
‫שחרית‪ ,‬והכה יטע לא אצא אלא תקראו פ'‬
‫דס"פ בכל מערבי )מא‪ ,‬א( שה לא‬ ‫השבוע ואקרא אני בתורה כדינא‪ .‬ולעול אי‬
‫קראו ויחל בט"ב שנדחה‪ ,‬או ברכות וקללות לפי‬ ‫הכה רשאי לעלות בתענית א הוא אינו מתענה‪.‬‬
‫מנהג הש"ס )מגילה לא‪ ,‬א(‪ ,‬דלדידהו לא שיי לומר‬
‫דיו מועד קבוע הוא לכ ולא תליא בתענית‪.‬‬ ‫‪ ÔÈÈ„ÚÂ‬אני אומר עד כא לא אמרו הרב מהרי"ק‬
‫מ"מ ג י"ט שלה קבוע וקיימא וקדי טפי‬
‫אפילו לט"ב ממש‪ ,‬מכ"ש לט' באב שנדחה‪ ,‬שהרי‬ ‫והרב"י אלא בב' וה' שמי שאינו מתענה אי‬
‫קרב עצי התחיל בימי נחמיה ב חכליה‪ .‬וא"כ‬ ‫אצלו יו תענית ומאי שייטי' דקריאת ויחל לדידיה‪.‬‬
‫אדרבא יו הוא שנתחייב בשמחה וי"ט לדידהו‬ ‫וכל שאינו מחוייב בדבר התענית אינו מוציא רבי‬
‫ולא חלה עליה חובת קריאת התענית מעול ‪.‬‬ ‫ידי חובת ‪ .‬משא"כ בט"ב אית בי' תרתי למעליותא‪,‬‬

‫חדא וכי החולה אינו מחוייב בדבר התענית ואינו‬
‫מתענה בו‪ ,‬והלא לא הותר לו אלא כדי צרכו וחיותו‪,‬‬
‫וא די לו בשתיה לא יאכל‪ ,‬וא די לו באכילה פע‬
‫אחת לא יאכל ב' פעמי „‪ ,‬ולא יותר ממה שצרי ‪.‬‬

‫„‪¯„‚·  ȇ˘ ̘ӷ ȯÈÈÓ Ò"˙Á‰ ‡Ó˘Â .Â"Ò „ ˜˙ 'ÈÒ ‡"ӯ Ú"¢ '¯ .̈ÏÓ ¯ÂËÙÂ Ô ·¯ ¯ʂ ‡Ï ÈÏÂÁ ̘ӷ ·"Ë·„ ·"ˆ .‬‬
‫‪ÈÂ Ú ˙ÂˆÓ Ì‡‰ Ù"ΉÂÈ ÔÈ ÚÏ ‰Ê· Ô„˘ ‰Ó „Ï 'ÈÒ ‡"Á ÔÂȈ ÔÈ · ˙"¢· '¯] .Ú"˙Ù Ì˘· Ì˘ Ï"‰‡· '¯Â .‰ÏÁÈ ÌÂˆÈ Ì‡˘ ˜¯ ‰ÏÂÁ‬‬
‫‪‰ÂˆÓ‰˘ ‡ ,‰ ÎÒ ‡Ï· Ì‚ ÌÂÈ Â˙‡· ‰˙˘È ÏÎ‡È Ì‡ ‡„ÈÙ˜ Ôȇ ·Â˘ ˙Á‡ ÌÚÙ ÏÂÎ‡Ï ÂÏ ¯˙ÂÓ˘ ‰ÏÂÁ ,·¯Ú „Ú ·¯ÚÓ ‡È‰‬‬
‫‪‰ÏÂÁ·„ „ ˜˙ 'ÈÒ ·"ÊÁÓ· ‡"„ÈÁ‰ ˙Ú„ Ìχ .[‰Ú 'ÈÒ ‡"˜· ÔȘÒÈ„ Ï"ȯ‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ ˙ÂÓˆ '‚ ÔÈ ÚÏ .˙ Ú˙‰Ï Ú‚¯Â Ú‚¯ ÏÎ ‡È‰‬‬
‫·‪˙ÂÎÈω ,Ê 'ÈÚÒ Ì˘ Á"‡ ÔÁÏ˘‰ ͯڠӘ˙ 'ÈÒ Á"‡ "·‡ ˙"¢ 'ÈÚ .Âί„Î ÏÂÎ‡Ï ÂÏ ¯˙ÂÓ ,˙È Ú˙ ÏÏÎ Ô ·¯ ¯ʂ ‡Ï ·‡· 'Ë‬‬
‫˘‪ˆ¯-ËÙ¯ 'ÈÒ Á"‡ ˜"È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ ,Ó 'ÈÒ ‰ÈÓÁ ȯ·„ ˙"¢ ,Ë-Á 'ÈÒ ÌȇÂÏÓ‰ ¯Ú˘· ˜„ˆ ÁÓˆ ˙"¢ '¯Â .Ê"ËÙ ÌÈ„ÚÂÓ ‰ÓÏ‬‬
‫‪ÔÈ„· ÈÂÏ˙ ˙·˘· ‰‡È¯˜‰ ·ÂÈÁ ÈΠ·"ˆ .‰ .‚Î 'ÈÒ Â"Á· ÔÏ‰Ï „ÂÚ ‰‡¯Â .Ï 'ÈÒ ˜ÁˆÈ ÈÓÚËÓ ˙"¢ „ ˜˙ 'ÈÒ Ô¢Ӣ ˙¯ÈÊ Â‬‬
‫‪.‰Á Ó Ï˘ ‰‡È¯˜· ‡Ï Ï·‡ ,„ÚÂÓ ‡¯˜ ˘ ÌÂÈ Ïη ˘È˘ ˙ȯÁ˘ Ï˘ ‰‡È¯˜· ÍÈÈ˘ ‰Ê ÏÎ . .˙·˘· ‰ÏÈ· ·ÈÈÁÓ‰ ˙·˘ ‚ ÂÚ‬‬
‫‪'ÈÚ .Ì˘ ˙ÂËÓ˘‰Ó "¯Â‡Ó‰ ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó Ï" ‰ ˙"¢· ÛÒ ˘ ‰Ó .Ù"ΉÂÈ· ‰Á Ó ÔÈ ÚÏ ‚"‰Î „Î 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ '¯Â‬‬
‫˘‪.· 'ÈÒ ˘È¯ ÌȯˆÓ‰ ÔÈ· ˙ίÚÓ „"Ò‡· Á"„˘ 'ÈÚ .Ê .ԇΠ¯"„ È"ÙÚ Â Â„È · ‰˘ÚÓÏ ‰ÎÏ‰Ï „„Ȉ˘ ‰Ó ‚ 'ÈÒ „„ ÔÂȯه ˙"Â‬‬