Page 455 - HATAM-1

‫‪ËÙ˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קנח‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬יש מקו אתי ליישב קושית השואל‬ ‫‪ ÔȇÂ‬להקשות לזה אי ילי רבינו יעב"‬

‫שבתשובת מהר" לולבי ז"ל ומייתי לי'‬ ‫שבטא"ח סס"י תקנ"ט למילה בט"ב‬
‫מג"א סס"י תקנ"ט שהקשה‪ ,‬דמש"ס ס"פ בכל‬ ‫שנדחה שיאכלו בעלי ברית וילי לי' מבני סנאב‬
‫מערבי מוכח דפשיטא להש"ס שאפילו היה חל‬ ‫ב בנימי ‪ .‬ולפי הנ"ל קשה מה ראיה מהת שיו‬
‫י"ט שלה בט"ב שאינו נדחה נמי לא היו‬
‫משלימי ‪ ,‬וא"כ ניל מיניה נמי לבעלי ברית‬ ‫טוב שלה קבוע וקיימא טפי מט"ב וקדי לי'‬
‫טובא‪ .‬וסברא זו דקדימא הוה מעלה עיי במס'‬
‫בט"ב ואפילו אינו נדחה‪.‬‬ ‫תענית י"ב ע"א א נדרו קוד לגזירתנו וכו'‬
‫ע"ש‪ .‬מ"מ שאני קרב עצי מבעלי ברית מילה‬
‫‪ ÈÙÏÂ‬הנ"ל לק"מ דודאי הש"ס מוכיח דערב ט"ב‬
‫וקשה ארבינו יעב" הנ"ל‪.‬‬
‫משלימי מבני סנאב עצמ והיה פשיטא‬
‫דאפילו בט"ב שאינו נדחה נמי לא היו צריכי‬ ‫‪ ‰ÊÏ‬אני אומר אי הכי נמי דמבני סנאב עצמ לא‬
‫להשלי א היה חל בו י"ט שלה והיינו מטע‬
‫שיו טוב דידהו קדי לט"ב ושפיר פשיט מיניה‬ ‫מצי למיל ‪ ,‬א מר"א בר' צדוק שהיה חתנ‬
‫הש"ס דבימי ר"ג לא עביד כוותי'‪ .‬ואנחנו לא‬ ‫שהוא עצמו לא היה מה שהרי היה כה כמ"ש‬
‫מצינו למיל מינייהו לבעלי ברית בט"ב שאינו‬ ‫תוס' ש ס"פ בכל מערבי ‪ ,‬וזה תי' עיקור בתוס'‬
‫נדחה משו דשאני אינהו דקביעא וקיימא טפי‬ ‫כמ"ש ש בס' תורת חיי ‪ ,Á‬וס"ל לר' יעב"‬
‫מט"ב‪ .‬אמנ מ"מ מר"א ב"ר צדוק אנו ילפינ‬
‫דנתחת עמה אחר החורב כיו שהיה בימי ר"ג‬
‫לדיד כנ"ל וק"ל‪.‬‬ ‫שהיה אחר החורב טובא‪ .‬ועוד אפילו בסו ימי‬
‫בית שני משגלו סנהדרי וקוד לזה כבר התענו‬
‫‪ Ó"Ó‬בהא סלקינ דחולה האוכל בט"ב עולה‬ ‫כל ד' צומות כמוכח ביוסיפו ‪ .Ë‬ור' צדוק אביו‬
‫שהיה בימי החורב כמוכח מגרוגרות דר' צדוק‬
‫לתורה במנחה בלי שו פקפוק לפע"ד‪.‬‬
‫והרופא לשבורי לב ומחבש לעצבות הוא‬ ‫)גיטי נו‪ ,‬א(‪ .‬א"כ עכ"פ לא התחת בנו ע בני‬
‫סנאב קוד לגזירת תענית ט"ב שהיה יותר‬
‫יחלימני ויחייני וינחמני בנחמת ציו ‪.‬‬ ‫מארבעי שנה קוד החורב ‪ .‬וא"כ לר"א בר'‬
‫צדוק קד ט"ב לי"ט שלו‪ ,‬וג קביע וקיימא טפי‬
‫‪ È˙·˙Î‬זאת והצעתי לפני מופלגי תורה ובעלי‬
‫מי"ט קרב עצי שלו‪ ,‬ואפ"ה התענה ולא השלי ‪.‬‬
‫הוראה והסכימו עמי לדינא‪ ,‬בעה"ח‬ ‫ויפה למד ר' יעב" לבעלי ברית מילה ממנו‪.‬‬
‫ק"ק פ"ב מש"ק י"ד מנח תקעא"ל‪.‬‬

‫˙˘‪Á ˜ ‰·Â‬‬

‫]‪[ÌÈ Â˘ ÌÈ È Ú‬‬

‫]‪ÌÈÓÚÙ È ˘ .â .„Á‡ Ì„‡Ï ˙‡˜„ Ò ÌÈÓÚÙ È ˘ .á .ÌȯÂÒ‡‰ ÌÈÓÈ· ˙¯ÂÙÒ˙· ˙ȯ· ÈÏÚ· .à‬‬
‫‪˙·˘ È„‚· .å .ÌÏÂÎÓ Ï„‚ ˜„ Ò‰˘ ÌÚË .ä .˜„ ÒÎ Â È„ Ôȇ ωÂÓ .ã .¯ÈÚ‰ „"·‡¯Ï ˙‡˜„ Ò‬‬

‫·˘·˙ ‪[˙·˘· È˘ÈÓÁ· ˙¯ÂÙÒ˙ .æ .ÔÂÊÁ‬‬

‫]‡‪[ÌȯÂÒ‡‰ ÌÈÓÈ· ˙ȯ· ÈÏÚ·Ï ˙¯ÂÙÒ˙ .‬‬ ‫˘‪È" ÌÒ¯ÂÙÓ‰ ‡ÏÙÂÓ‰ "È ·Ë ·¯Ï ·¯ ÌÂÏ‬‬
‫‪.„"˜ ˜"˜„ „"·‡ È" „„ '‰Ó ˙"˘˜Î ‰"Ù ‰"Ú‬‬
‫¯‡˘‪ ÔÂ‬תחלה נאמר אשר פשוט להתיר גילוח‬
‫‡˙ אשר בקשה נפשו היפה להודיעו דעתי‬
‫בימי ספירה ככתוב בהגה' ש"ע א"ח‬
‫סי' תצ"ג‪ ,‬וכ בי המצרי עד ט"ב ממש‬ ‫הקלושה בעני תספורת לבעלי ברית‬
‫נהגו התר בכל המדינות‪ .‬וכ ביאר בהדיא‬
‫בתשו' מהר" א"ש סי' ל"ז יע"ש בטוב‬ ‫אברה בימי האסורי ‪ ,‬באשר כבר היה פלפול‬

‫בינינו בדבר זה‪ ,‬רצו יראי ה' אעשה ואארי קצת‬

‫בעזה"י כידו הטובה עלי‪.‬‬

‫‪.Ô˙ ¯· ¯„Ò ‡" ˙ ÈÒÂÁÈ· ‰"Π.È˙Èȉ :Â È ÙÏÎ Ò¯‚˘ Ì˘ Ôȷ¯ÈÚ Á"¯ 'ÈÙ 'ÈÚ .‡ˆ˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯ .Á‬‬
‫‪·"Á ı"·˘˙ ˙"¢ 'ÈÚ .˙ÂÓˆ '„  Ú˙‰ ‡Ï È ˘ ˙È· ÔÓÊ·˘ Ì˘ ¯"‡˘Â Á"¯ 'ÈÙ·Â · ,ÁÈ ‰"¯· ‡È‚ÂÒ· ¯‡Â·ÓÎ ‡Â‰ ‡ÏÙ ¯·„ .Ë‬‬

‫‪Ú"Ú .Ó"· ‰Ê· Íȯ‡‰Ï ˘È .Ì˘ Á"¯ 'ÈÙÏ È˙¯ډ·Â [Ò"Ë ‡Â‰˘ ‚"Ó ‡"Ù ‰"¯ Ì"·Ó¯‰Ï ˘"Ó‰Ù ÏÚ ·˙΢] ‡Ú¯ 'ÈÒ‬‬