Page 456 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘ˆ ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫ה'‪ ,‬אמר מה א זה שהקריב שור ואיל לשמי‬ ‫טע ‡‪ .‬וגדולה מזו נהגו בערי פראנקי להתיר‬
‫הריני נגלה עליו ומברכו‪ ,‬אברה שמל עצמו‬ ‫אפילו לאבל ממש בשלשי שלו לגלח‪ ,‬דלא‬
‫כמ"ש במהר" א"ש ש ‪ ,‬דמ"ש בש"ע י"ד סי'‬
‫לשמי עאכ"ו עכ"ל‪.‬‬ ‫שצ"ג ליטול צפרני ולגלח‪ ,‬היינו ליטל ביד או‬
‫לגלח בכלי‪ ,‬אבל תספורת כלל לא כ"כ במהר"‬
‫‪ ‰‡¯ Â‬פשוט דאותו ק"ו בעצמו יאמר אקרא‬ ‫א"ש הנ"ל‪ .‬ואינהו נהגו היתר ונדבר מזה לקמ‬

‫)דברי לג‪ ,‬י( ישימו קטורה באפי וכליל‬ ‫אי"ה·‪.‬‬
‫על מזבח בר ה' חילו ומה זה שלא הקטיר אלא‬
‫קטרת לשמי יבר ה' חילו זה שנימול לשמי‬ ‫‪ Ó"Ó‬צריכי לחקור מאי הרגלי ‪ .‬וכי מה בי זה‬
‫]עאכ"ו[‪ .‬ועיי ביפ"ת ש שייכות המילה‬
‫לקרבנות‪ .‬ומה צור ראיה לזה הלא מקריב נפשו‬ ‫לסעודת סיו מסכת המבואר במדרש ביותר‬
‫לה'‪ ,‬ובמס' גיטי )נז‪ ,‬ב( אמרו חז"ל כי עלי‬ ‫אסמכתא מקרא מסעודת מילה הביאו ב"י בא"ח‬
‫הורגנו כל היו זה מילה שניתנה בשמיני‪ .‬פרש"י‬ ‫סי' תרס"ט‪ ,‬וכדומה סעודת פדיו הב כמה‬
‫דהרבה מתי על ידי זה‪ .‬נמצא שלפע"ד הוא קל‬ ‫ראשוני ברכו שהשמחה במעונו וכמנהג בני‬
‫וחומר גמור מדאורייתא שכל שימצא בקרבנות‬ ‫רינוס שהביא בתה"ד סי' רס"ח‪ .‬משא"כ בסעודת‬
‫מילה ג כי היא רמוזה במדרש הביאו תוס' ר"פ‬
‫ימצא במילה עכ"פ‪.‬‬ ‫ר"א דמילה )קל‪ ,‬א ד"ה שש( וסעודה גדולה היא בלי‬
‫ספק‪ ,‬מ"מ מ"ט לא לשתמט שו א' לנהוג להתיר‬
‫‪ „ÂÚÂ‬ממקומו הוא מוכרע‪ ,‬שהרי כתיב כי שמרו‬ ‫תספורת לשמחות הנ"ל‪ ,‬ונהגו כ במילה דוקא‪.‬‬

‫אמרת וברית ינצורו יורו משפטי‬ ‫]·‪.[„Á‡ Ì„‡Ï ˙‡˜„ Ò ÌÈÓÚÙ '· .‬‬
‫ליעקב ותורת לישראל ישימו קטורה באפי‬
‫וגו'‪ .‬ופירש"י ברית הוא ברית מילה‪ ,‬ועל יורו‬ ‫‪ Ï" Â‬שיש לזה שורש ויסוד עפ"י מ"ש מהרי"ל‬
‫משפטי פירש"י ראויי ה לכ ‪ ,‬פירוש על‬
‫ששמרו ברית ‪ ,‬ע"כ בשכר זאת זכו לכל האמור‬ ‫ריש הלכות מילה בש ר' פר כי הוא כמו‬
‫בקרא והיינו קטורת שעי"ז בר ה' חילו‪ .‬א"כ‬ ‫מקטיר קטורת ומתעשר‪ ,‬ולכ לא יכבד ב' פעמי‬
‫הרי קמ בזכות ששמרו ברית מילה במדבר‪ ,‬זכו‬ ‫לאיש א' מצות סנדקאות כמו קטורת שלא שנה‬
‫כל השבט לעול להיות מקטירי קטורת‬ ‫אד בה‪ .‬וכתב ש שהסנדק הוא היותר גדול‬
‫המעשרת‪ .‬א"כ מיני' ילפינ לכל העוסק במצות‬ ‫שבכול ושלכ נהג מהרי"ל לטבול בו ביו ע"ש‬
‫מילה שהוא כקטורת ומעשרת אותו עכ"פ‪ .‬והא‬ ‫שהפליג‪ .‬והנה ראיתי בנב"י )מה"ק יו"ד( סי' פ"ו‬
‫דלא מייתי המדרש פסוק זה‪ ,‬משו דאטו כי‬ ‫דוחה דברי ר' פר כלאחר יד ומחא לי' אמוחי'‪.‬‬
‫רוכלא לחשוב‪ .‬והיפ"ת יהיב טעמא במאי פליגי‬ ‫לכ אראה להשיב על כל דברי הגאו ז"ל‬
‫הני אמוראי‪ ,‬מר מייתי מה קרא ומר מהכא‬ ‫במחילת כבודו כי תורה היא‪ ,‬ובשג כי יצאתי‬

‫ולעול ק"ו זה אמת ברור הוא‪.‬‬ ‫להצדיק הצדיק דמעיקרא‪.‬‬

‫]‚‪[¯ÈÚ‰ „"·‡¯Ï ˙‡˜„ Ò ÌÈÓÚÙ '· .‬‬ ‫‪ ‰ ‰‬מה שדחק להביא עצות מרחוק מילקוט‬

‫‪ ˘"ÓÂ‬הגאו בנב"י ממנהג כמה ק"ק שהרב‬ ‫שמעוני סו ל ל שעלה ריח הערלות‬
‫לפני הקב"ה כריח עולה וקטורת‪ .‬ובאמת דברי‬
‫אב"ד הוא הסנדק‪ .‬תמהתי על הגאו מה‬ ‫המדרש בזה ה רק גוזמא בעלמא‪ .‬אבל אני‬
‫בכ ‪ ,‬הלא חדשי לקטורת )יומא כו‪ ,‬א(‪ ,‬לבר‬ ‫מצאתי מפורש יותר והוא ריש פ' וירא ברבה‬
‫מכה הגדול שמקטיר חלק בראש‪ .‬והכי נמי הרב‬ ‫וז"ל‪ ,‬ר' יצחק פתח מזבח אדמה תעשה לי אר"י‬
‫מה א זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו‬
‫אב"ד בעירו ככה גדול שמקטיר ושונה‪.‬‬ ‫ומברכו‪ ,‬אברה שמל עצמו לשמי על אחת כמה‬
‫וכמה‪ ,‬ר' לוי פתח שור ואיל לשלמי לזבוח לפני‬
‫‪ ‰ÓÂ‬שכתב שהר"פ דימה לנות מתנותיו לכה‬

‫אחד‪ .‬דבר גדול דבר הנב"י וראוי למי‬

‫·‪‡ 'ÈÒ ‡"‚Ó '¯Â] .· 'ÈÒ Ó"ÂÁ ·˜ÚÈ ˙ω˜ ˙"¢ ,·"˜Ò ˜˙ 'ÈÒ ¯"·ÁÓ ,Ì˘ ‰"¯ ÌÈ ÈÚ Á˙Ù ,‚"Ó ‡"Ù ‰"¯ ˘"·ÏÓ· ‰‰‚‰‬‬

‫‪.[(Ê) ‚Ï 'ÈÒ Á"‡ ‡"Á ¯Ó‡ ÚÈ·È ˙"¢ 'ÈÚÂ] .[Ô·‰Â  'ÈÒ ‡"Á ‰ÓÏ˘ ÔÈ · ˙"¢ ‡"È˜Ò · ˜˙ 'ÈÒ ‡"ȘÒ‬‬
‫˙˘‪Á ˜ ‰·Â‬‬
‫‡‪.‚ 'ÚÒ ÂË 'ÈÒ Ì˘ Á"„˘ '¯ .‬‬
‫·‪.‰Ê· Î"˘Ó ËÓ 'ÚÒ ˙ÂÏ·‡ ˙ίÚÓ Á"„˘ '¯ .‬‬