Page 458 - HATAM-1
P. 458

‫‪˙·¢˙Â‬‬  ‫אורח חיי‬                            ‫˘ˆ· ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫שלא יכנס להשתחוות לפני ה' בניוולו אעפ"י‬      ‫במזל מעשיר‪ ,‬ואי לנו להדר אחר מוהל אחר‪,‬‬
‫שהיה לבו דוה עליו‪ .‬א"כ ה"ה ומכ"ש הכא‬         ‫אחר שזה כבר זכה לברכה זו מיו הוולדו‪.‬‬
‫לבעלי קרב הללו‪ ,‬כי לא נאה ולא יאה לכנס‬       ‫משא"כ סנדק ראוי לנו לבקש איצטדקאות‬
                                             ‫להוציא כל איש ישראל מממשלת המזל‪ ,‬לכ‬
          ‫למשמרת כשה מנוולי ‪.‬‬
                                                             ‫יבקש חדשי ‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬נהגו היתר להסתפר כשמקבלי פני שר‬
                                                 ‫]‪[ÌÏÂÎÓ Ï„‚ ˜„ Ò‰˘ ÌÚË .‰‬‬
 ‫וגדול‪ ,‬וראיתי רבותי התירו לאחד בתו‬
‫שבעה ימי על אביו להסתפר ולהתכבס וללבוש‬       ‫‡‪ Ì Ó‬מה שהפליג רבינו פר שהסנדק הוא יותר‬
‫מגוהצי לראות פני קיר"ה משו הפסד רב‬
‫דממונו‪ .‬וטעמ ונימוק עמ דתספורת וכל‬           ‫מכול ‪ ,‬לא ידענא מ"ט ודיו להיות‬
‫מנהגי אבילות לאו דאורייתא רק אסמכתא‬          ‫הנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה כדאיתא ספ"ק‬
‫בעלמא‪ ,‬כמו שהאריכו כל הראשוני ‪ .‬ואעפ"י‬       ‫דמכות )ה‪ ,‬ב(‪ .‬אבל להיות יותר מה לא שמענו‪.‬‬
‫שהראב"ד ז"ל סבירא לי' דמ"מ תספורת ותגלחת‬     ‫וע"כ צריכי אנו לדברי אגדה להיות מחזיק‬
‫דאורייתא כל שלשי ‪ ,‬כבר דחו דבריו ג בזה‬       ‫הנימול בי ברכיו מקו המילה‪ ,‬ה"ל כמו אבר‬
‫כמבואר באריכות נפלא ברא"ש ריש פרק אלו‬         ‫מחזיק אבר ואי להארי בזה‪ .‬מ"מ יצא ר' פר‬
 ‫מגלחי ‪ .‬והרי הביא הרי" והרא"ש בש‬
‫ירושלמי‪ ,‬כשנודע לו באמצע התגלחת שמת אביו‬             ‫זכאי בדינו וכל דבריו שרירי ‪.‬‬
‫ה"ז גומר‪ .‬וכתב המרדכי הטע משו כבוד‬
‫הבריות ופסקו טוש"ע בי"ד סי' ש"צ )סע' ב(‪.‬‬     ‫‪ È„ÈȇÂ‬דאיירי אספרה כמו מ"ש אצלי בחי' אהא‬
‫וע"כ משו שהוא רק דרבנ בעלמא‪ .‬ומשו"ה‬
‫הקילו רבותינו משו כבוד המלכות אעפ"י שהוא‬     ‫דמס' עירובי )י"ג( ]נ"ג[ ע"ב אמר ר'‬
‫רק הפסד ממונו דלא לתחזי ולא לסתפר‪ .‬ואפשר‬     ‫יהושע ב חנניה מימי לא נצחני אד וכו' תינוקת‬
‫שיש בזה נמי משו לעול ירו אד לקראת‬            ‫מה היא וכו' לסטי שכמות כבשוה‪ .‬והלא יפלא‬
‫מלכי )ברכות יט‪ ,‬ב(‪ .‬מ"מ כבר נהגו בזה קולא‬    ‫מה ספר בזה בשבח של ישראל )שהעידה(‬
                                             ‫]שהעיזה[ תינוקת נגד חכמי ישראל לקרותו‬
              ‫גדולה בכל מקו ‚*‪.‬‬
                                                  ‫לסטי ‪ ,‬והלא נתחייבה נידוי על זה‪.‬‬
‫‪ Ï"ÊÂ‬תשו' אור זרוע הובא בד"מ סי' ש"צ‪ ,‬שאלת‬
                                              ‫‡·‪ Ï‬י"ל שזה הדר היה כבוש מרבני‬
‫א תוכל לספר אחר אבי תו י"ב חודש‪ ,‬כי‬
 ‫מתו שאתה עסוק במזונותי ומצוי בי השרי‬         ‫ותלמידיה ההולכי דר עיוני' ושוגי‬
‫אינ יכול לסבול גדול שער‪ .‬הנני מודיע שלא‬      ‫בדר כדכתיב באהבתה תשגה תמיד כדכתיב אל‬
‫הוזכרו י"ב חודש לעני גידול שער רק עד שיגערו‬  ‫תרגזו בדר ‪ ,‬ש"מ שדרכ של חכמי לרגז‬
‫בו חברי ‪ ,‬ומה שנהגו יב"ח אינו אלא חומרא‬       ‫עליה הדר ‪ .‬ולדינא יש בזה קצת גזל בזה ליל‬
‫בעלמא ולכ מותר אד לספור כדרכ עכ"ל‪.‬‬           ‫בשדות אחרי ‪ .‬והנה אמר לי' אביי לרבא בשבת‬
‫ורמזו ברמ"א ש ‪ .‬ובנב"י ]קמא[ חא"ח סי' י"ד‬    ‫קנ"ו הנ"ל מר נמי הא עניש וקטיל‪ ,‬פי' וה"ל‬
 ‫כתב דשיעור גערה למגלחי זקנ סגי בשלשי‬        ‫אשיד דמא‪ .‬וא"כ כל ת"ח יקרא לסטי שהוא‬
‫לכל היותר ע"ש‪ .‬ולפע"ד בזה"ז קילא טובא‪ ,‬כי‬     ‫גנב והורג נפשות‪ .‬לכ דקדקה התינוקת לסטי‬
‫ה לא דברו אלא מגדול שער הראש דלא מנוולא‬      ‫שכמות דייקא כבשוהו‪ ,‬שמסתמא ג אתה‬
‫כ"כ‪ .‬אבל הזק לא היו מסתפרי בלא"ה רק שפה‬
‫המעכבת אכילה‪ ,‬והאידנא נהפו העני והוא‬                    ‫כמוה בעיונ הלכת פה‪.‬‬
‫מתנוול יותר כידוע‪ .‬וא"כ מתו יב"ח לכבוד בשר‬
‫וד וצור פרנסת עצמו‪ ,‬ניל ק"ו לימי ספירה‬       ‫‪ Ó"Ó‬בהא סליקנא‪ ,‬דיו המילה יו הקרבת‬
‫ובי המצרי מיהת לכבוד שמי שלא יכנס לפני‬
                                             ‫קרב הוא מדינא‪ ,‬ולא מאסמכתא בעלמא‪.‬‬
      ‫השי"ת לעבוד עבודתו והוא בניוולו‪.‬‬
                                             ‫‪ ÔÂÈÎÂ‬שכ היינו טע להקל בתספורת בההוא‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬בנב"י )מה"ק או"ח סי' כח( דעכ"פ שבוע‬
                                             ‫יומא‪ ,‬משו דקיי"ל דאנשי מעמד ואנשי‬
‫שחל בו ט"ב אסור בתספורת מפני שהוא‬            ‫משמר אסורי להסתפר ולכבס במשמרת כדי‬
                                             ‫שלא יכנסו למשמרת כשה מנוולי ‪ ,‬כדמפרש‬
                                             ‫ר"פ אלו מגלחי ‪ .‬וגדולה מזו כתב הראב"ד‬
                                             ‫הביאו הרא"ש פ' אלו מגלחי סס"י ד' גבי‬
                                             ‫דהע"ה בשעת אנינותו ויס ויחלי שמלותיו‪,‬‬

                                                                            ‫‚*‪.Ê ‰¯Ú‰ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬
   453   454   455   456   457   458   459   460   461   462   463