Page 462 - HATAM-1
P. 462
˙·¢˙ אורח חיי ˘ˆ˙Âχ˘ Â
האזמל עושה בחנ והרוקחי היינו של בית ‰¯Â‡ÎÏדברי מעלתו תמוהי .א' אי הכי נמי,
אבטינס עושי בחנ היו מתעשרי ג"כ .אבל
באמת לע"ד לא מקרי נטפל לעושי מצוה אלא עיי מה שכתב טו"ז בא"ח סימ
בשעת עשיית מצוה ממש שאז בא השכר ,לא תקס"ב ס"ק ח' ע"ש .ועוד א לו יראני מפורש
מקוד לכ אפילו כרגע ,וכמו שכתב רשב"א ריש שהמתענה מתרושש ,מ"מ וכי משו קושיא
פרק ראד"מ שאי למצוה אלא מקומה ושעתה, ופירכא נדחה דברי המדרש .אבל אני אפרש
כעי שאחז"ל )סוטה כא ,א( בעידנא דעסיק בה כוונת קושית מכ"ת נ"י ,לפי מה שאעלה שראוי
מגינא .ומסברא דיו לבא מ הדי להיות כנדו . להסתפר ולהתנאות ביו המילה .א"כ ה"ה ביו
מהיכי קמייתינ לי' מעדי זוממי .הא הת נמי תענית ויהיה מצוה להתנאות בד' צומות ,והוא
אפילו השכור עדי שקרי פטור הוא מדיני אד התול ושחוק .אבל אומר לו אחז"ל הוקר רגלי
)ב"ק נה ,ב( ואינו משתל כעוברי עבירה .מכ"ש מבית רעי בחטאות ואשמות יעיי חגיגה ז'
הנטפל בעלמא ומסייע ומלמד ,ולא נקרא ע"א ,וכל המתענה על חטא ,הרי הוא כחטאות
נטפל אלא השלישי שהוא מעיד עמה בשעת ואשמות .וא הוא מכפר ע"י סיגופו אינו מרוצה
מעשה בב"ד והה"נ בעושי מצוה .ויצאו מתקני לפני ה' ,וכ הוא מפורש בקרא זכריה ז' על
האזמל ואנשי בית אבטינס ,ונכנס הסנדק להיות הצומות הארבעה ,ואי יעשרהו המל עושר
מסייע שיש בו ממש בשעת עשיית המצוה ממש. גדול והוא שלא לרצו לפניו ,ודיו שיכפר לו עו
אשר חטא ,ולשמחה מה זו עושה חוטא בל
]·[ωÂÓ‰ Ï˘Ó ¯˙ÂÈ ˜„ Ò‰ ¯Î˘˘ ÌÚË . יתגאה .וא מתענה נדבה בלי שו חטא שקד
לו ,הרי הוא מתחייב בנפשו על שציער עצמו
Ϙ Âהוא ליישב מה שהקשתי בכתבי הראשו )תענית יא ,א( ולא מחשב כעולה וכקרב .אמנ
יו א' הוא לה' ,פי ה' הוא ציוה ,הוא יוה"כ.
דעכ"פ מ"ט הפליג ר"פ בשכר הסנדק יותר והרי מיעט חלבו ודמו כמו מילה אשר נעשה
מבמוהל ,ואחדש בזה רק סברא א' והוא ,דודאי עפ"י ה' והרי הוא באמת מחכי ומעשיר ,ואנו
על הסנדק שיי לומר שהוא מסייע להמוהל שמחי בו ,ומכבסי ומסתפרי בו ,ומה אארי .
בשעת המצוה ונטפל לו .דבלי ספק שכשהיה
התינוק מונח על השולח או כסא ומטה לא היה È ‡Âתמה אי הוציא קושיא זו מפיו ומבי
נוח להמול כל כ כמו שהוא ע"י תפיסת הסנדק
אותו .אמנ במה שנעשו רגלי הסנדק כעי אצבעות ידיו .וצרי אני לפרש האי חטאת
מזבח ,לזה לא יקרא המוהל מסייע או נטפל כלל, דכתיב )ויקרא ט ,כב( גבי וירד מעשות ,היינו
אעפ"י שאילו לא היה הוא מוהל לא היה רגליו חטאת הציבור ולא על זה נאמר הוקר רגלי ,
מזבח ,מ"מ לא בשביל זה יאמר עליו שהוא
נטפל לו בזה .ועוד אי נמי לא רצה למול ,והסנדק והוא מבואר.
מוכ להיות מזבח ונאנס ולא עשה ,מעלה עליו
הכתוב כאלו עשאו .נמצא דהסנדק תרתי אית ‰ ‰Âכתבתי בכתבי הראשו ,מיני' ילפינ לכל
ביה ,חדא שהוא כמזבח ,ועוד שהוא כמקריב ע"י
שנטפל לו .משא"כ המוהל לית בי' אלא חדא. העוסק במצות מילה שהוא כקטורת
לכ הפליג ר' פר בשכר הסנדק יותר מבמוהל. ומעשרת .וכוונתי דאפילו הסנדק נמי .חיי ראשי
כי זה היה לי פשוט יותר מביעא בכותחא על כ
ודבר נכו הוא בעה"י. נמנעתי מלפרש .והוא כי יתידותי תמוכי על
משנה ספ"ק דמכות )ה ,ב( דילי ר"ע ק"ו מעדי
‡¯·Ò·Âזו היה נ"ל להוכיח מש"ס דיל דאפילו זוממי דהנטפל לעושי מצוה נותני לו שכר
כעושי מצוה .ולא אחשוב שיאמר אד על זה
בברכת המזו והמוציא שמע ולא ענה שהוא רק דרש אגדתא ואינו מוב כפשוטו ,אבל
אמ יצא .דלא כהירושלמי שכ' מג"א סי' קס"ז לדעתי הוא אמת נכו וברור ,ודקיי"ל כר"ע בהא
סקכ"ח להשיג על רשב"א יע"ש .והוא מדאיתא
בברכות נג ע"ב אמר ליה רב לחייא ברי' ברי יעיי בתי"ט ש .וא"כ יפה אמרתי.
חטו וברי ,ופרי למימרא דמבר עדי
מהעונה אמ והתניא גדול העונה אמ יותר ‡ ‡Ïשראיתי מכ"ת הוסי בקושיתו א"כ
העושה האזמל ג"כ והרוקח ג"כ יתעשר.
‡Ïידעתי מה קשיא לו .א נניח שג אלו
נקראי נטפלי לעושי מצוה ,א"כ ה"נ
שמתעשרי בלי ספק ,ובתנאי שיהיה עושה
