Page 463 - HATAM-1
P. 463
ʈ˘ ¯ÙÂÒ תשובה קנט Ì˙Á
אפשר בלא עניית אמ ,כמו ברכת הזמו שאי מהמבר יע"ש .ומאי קושיי דהא צריכי להבי
אפשר שיניחנו וילכו לה דאי רשאי לחלק .וכ אי יהיה שכר העונה גדול ,דעכ"פ נעשה מבר
האי תנא בתרא קאי אברכת התורה בציבור בימי נטפל וגור להעונה ונמצא ששכר זה וזה בידו.
אנשי כנה"ג כפירש"י דקאי אפסוק ויברכו ש
כבוד .והוא דבר הנעשה בציבור ופרהסיא .וא"כ Ï"ˆÎÚÂדה"ק גדול העונה אמ יותר מהמבר
אפילו למ"ד דבלא עונה נמי יצא ידי חובתו ,מ"מ
לבד בלי עניית אמ .אבל המבר
לאו ברשיעי עסקינ שלא יענו אמ . במקו שעוני אחריו אה"נ דשכר זה וזה בידו
כצ"ל .וא"כ מאי פרי הרי שפיר קאמר רב חטו
Î"‡Âממילא הוה ליה מבר הנטפל להעוני וברי .ועכצ"ל מ"מ פרי שפיר ,דאילו א ירצו
שלא יענו אמ הרי קיפח שכרו במה שחט לבר
וממילא יפה כחו .משא"כ בברכת כיסוי וטוב היה לו שלא לחטו ואחר יבר והוא יענה
הד וכדומה אי עני להשומעי ועוני להמבר אמ ,כ צ"ל קושית הש"ס .וא"כ מוכח דלא
ומה יש לו עמה .ומה אילו רצו לצאת אטו כהירושלמי ,דאי ס"ד דבברכת המזו והמוציא
בכיפא תלו להו ,נמצא מה שנשתיירו ש וענו צריכי עכ"פ לעניית אמ ,א"כ אכתי לא פרי
אמ מלתא יתירתא עבדו ומה לו ולה .וה"ה נמי מידי דהא רב בכוס ברכת המזו מיירי כפרש"י
גבי מילה אע"ג שמצוה למול ברבי בפרהסיא וכמ"ש מג"א סי' ר"א סק"ו .אע"כ דש"ס דיל
וכמ"ש הש" סי' שפ"ב הנ"ל .מ"מ אי החוב
מוטל על אלו להשתייר ש בבהכ"נ .משא"כ לא ס"ל כהירושלמי הנ"ל.
ברכת זמו ותפלה וקריאת התורה מתחברי אלו
ע אלו ,ואי אפשר לחלק והוא נעשה שלוח ]‚[ͯ·Ó‰Ó ¯˙ÂÈ ‰ ÂÚ‰ Ï„‚ .
בזה הוה ליה נטפל וגור לאמ דידהו ומשו
הכי נזקקי למבר תחלה ,משא"כ בשארי מצות. ÈχÂי"ל בזה ג"כ קושית הל"ח ס"פ כיסוי הד
ולק"מ. )סי' ח אות ד( על ר"ת ש דפשיטא לי' גבי
מילה גדול העונה אמ יותר מ המבר ,הקשה
]„[‰ÂˆÓ ¯Î˘Â ‰Î¯· ¯Î˘ . הא קיי"ל כרבנ וכרב חטו וברי משמע
דשווי ה .ועמ"ש ש" ח"מ סי' שפ"ב )סק"ד(.
Ï"ÈÂנמי קושית הל"ח )ש אות כה( שהקשה וכה"ג קשה ארבינו חזקי' מובא בטי"ד סס"י כ"ח
גבי כיסוי הד ורמז עליו מג"א סי' ר"א סק"ו
אמאי לא ישל כ' זהובי שכר מצוה
ושכר ברכה .ויעיי תי' הש" סי' שפ"ב הנ"ל הנ"ל.
דהיכא דעביד מצוה ומבר ג"כ לא ישול לו
אלא א' ע"ש .וא"כ לדבריו ע"כ אי הדעת סובל ‡˙˘‰Âי"ל דס"ל לרבותינו הנ"ל מה שיש
לומר דשכר ברכה איכא ושכר כיסוי ליכא ,יציבא
בארעא וגיורא בשמי שמיא .ועכצ"ל בהיפו לדקדק אי פליגי בסברות הפוכות,
דשכר מצוה איכא שכר ברכה ליכא ,אעפ"י דלת"ק העונה אמ עדי ,ולאיד תנא המבר
עדי ,שהרי ממהרי לו תחלה .ועוד מדנקיט א'
שלשו הש" מגומג לפ"ז ,מ"מ צ"ל כ"כ. המבר וא' העונה אמ במשמע ,ונקיט מבר
תחלה ,משמע דפשיטא לו יותר ,דלעול נקיט
‰ÓÂדקאמר הש"ס )חולי פז ,א( שכר כיסוי או מה שפשיט יותר כמ"ש תוס' בסוכה כ' ע"א ד"ה
אחת דבפלוגתא נקיט הפשוט יותר ,והכא איפו
שכר ברכה נפקא מיני' לבהמ"ז הכי אנא .והרי הת"ק אמר תדע שגוליירי מתגרי
פירושו ,שכר כיסוי דוקא אבל שכר ברכה כלל וגבורי נוצחי ואי פשיטא לי' לאיד תנא
לא ,או דלמא שכר ברכה נמי היכא דליכא מצוה במבר טפי מהעונה ,והוא נגד הסברא הנ"ל.
אחרת עמה ,ונפקא מינה ברכת המזו .וכיו שכ
מיושב הכל דפשיט דאברכה לחוד לא משל רק ‡ Î"Úס"ל דלכולי עלמא העונה עדי אלא
אמאי שמזכה רבי בעניית אמ .וזה לא שיי רק
בברכת המזו וכדומה דהמבר נטפל להעוני מהאי טעמא בעצמו המבר עדי שהרי
וזכות הרבי תלוי בו .ומעלתו כמו מעלת הוא הגור להעונה ולא תהיה כהנית פונדקית,
המכסה שעושה מ"ע דאורייתא .אבל ברכת ונהי דלהעוני הניצוח ,מ"מ ממילא יהיה שכר
הכיסוי ושארי ברכות כדומה לזה ,אינ שוי המברכי מוכ לפניה תחלה .וס"ל להגאוני
הנ"ל דזהו דוקא בברכה הנעשית בציבור ,ואי
