Page 468 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙·‬

‫אומ ידוע מופלא‪ ,‬ומי שאינו בקי בזה יבוא‬ ‫קולא בההולכי לפני דוכסי יע"ש ג בסי' י"ד‪.‬‬
‫לסכנה‪ ,‬ואי הגוי בקי בה ובשמותיה ‪ ,‬כי זאת‬ ‫ג אי הדבר מוסכ אצלי דלא שיי אצל הדוכס‬
‫המשיחה נתקנה במדינה זו על ידי חכמי פראג‬ ‫שלנו חייב לנהוג כבוד במל ‪ ,‬כי גדר המל‬
‫הראשוני ‪ ,‬שלא יסתפרו היהודי במספרי ואי‬ ‫לעני ברכה הוא כל שבידו להמית ולהחיות‬
‫אפילו בעירו‪ .‬ובמג"א קיצר בזה מאוד ועיי סי'‬
‫לגוי חלק ונחלה בה‪.‬‬ ‫רכ"ד סק"ה‪ .‬ובמדינת ריי" מברכי על כל‬
‫דוכסיה ‪ ,‬מפני שהמדינה היא שלה ואי עליה‬
‫‪ ÏÎ‬זה כתבתי לפי מה שנמש מעלתו אחרי‬ ‫שו אימת מל ‪ ,‬וג בנימוסיה שאי המל‬
‫מתחת אלא במל אחר או ע דוכסי ריי שהמה‬
‫פשט של דברי הש" ‪ ,‬והמה תמוהי‬ ‫נחשבי מל ממש‪ ,‬וג בניה נקראי פרינצ‬
‫לכאורה‪ ,‬דמ"ש ישראל הוא שלוחו‪ ,‬ע"כ כוונתו‬ ‫כמו בני מלכי ‪ .‬וזה ידוע לכל מי שיודע קצת‬
‫דאי שליחות לגוי וה"ל רק אמירה דשבות‪,‬‬
‫בנימוסי מדינות‪.‬‬
‫ובמקו מצוה לא גזרו‪ ,‬משא"כ בישראל נעשה‬
‫שלוחו כמותו‪ ,‬וכאילו הוא עושה לעצמו‚‪ .‬וזה‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬שמעתי שהדוכס של מדינה זו יש לו‬
‫תימה‪ ,‬דהא אי שליח לדבר עבירה נמצא שאינו‬
‫נעשה שלוחו ואדעתיה דנפשי' עביד ושרי'‪ .‬והרי‬ ‫נכסי ג בריי וא יזדמ ש יברכו‬
‫זה דומה קצת למ"ש רש"י והובאו דבריו בש"ע‬ ‫עליה ‪ .‬וא"כ אטו כיו שהוא פה במדינה שאי‬
‫ידו תקיפה כ"כ‪ ,‬וכי לא יברכו עליו‪ .‬וכי א‬
‫יורה דעה סימ ק"ס ובש" ס"ק כ"ב יעיי ש‬ ‫יזדמ הקיר"ה למדינה אחרת וכי לא יברכו עליו‪.‬‬
‫היטב‪ .‬אלא שהש" כ כתב לשיטתו של רמ"א‬ ‫וכיו שמברכי עליו‪ ,‬א"כ מ התורה מחוייבי‬
‫שפסק בח"מ ריש סי' קפ"ב דא השליח אינו בר‬ ‫בכבודו לנהוג כבוד במלכות כדילפינ ממשה‬
‫חיובא יש שליח לדבר עבירה‪ ,‬וסבירא ליה‬ ‫רבינו ע"ה שאמר וירדו כל עבדי אלה אלי‪ .‬וכ‬
‫הזהירו הקב"ה ויצוהו על פרעה שינהוג בו כבוד‬
‫להש" דהכא השליח לא הוה בר חיובא‪ ,‬כיו‬ ‫וכ פירש"י פ' וארא )ו‪ ,‬יג(‪ .‬וכ גבי אליהו ששנס‬
‫שהוא אינו אבל ומפרש דברי רמ"א לשיטתו‪.‬‬ ‫מתניו ויר לקראת אחאב )מלכי א‪ ,‬יח(‪ .‬וכל לא‬
‫אבל לפמ"ש הש" ש בראיות ברורות דקיי"ל‬ ‫עשו בשביל מורא מלכות שימית ‪ ,‬אלא משו‬
‫כאיד מ"ד דהכל תליא באי בעי למיעבד‪ ,‬נמצא‬
‫חק החיוב‪.‬‬
‫דע"כ אי שליח לדבר עבירה ומותר ע"י ישראל‪.‬‬
‫‪ ‰ ‰Â‬התספורת הוא מעני מורא מלכות‬
‫‪ ÏÎ‬זה כתבתי ליישב דברי הש" ‪ ,‬אבל באמת ג‬
‫כדפירש"י גבי יוס ויגלח ויחל‬
‫זה ליתא‪ .‬דאפי' להרמ"א ז"ל לא מקרי זה‬ ‫שמלותיו )בראשית מא‪ ,‬יד(‪ ,‬וגדולה מזה כתבו תוס'‬
‫אינו בר חיובא‪ ,‬כיו דאי הוה )המסתפר(‬ ‫בע"ז כ"ט ע"א ד"ה המסתפר וכו'‪ ,‬אלא שאי‬
‫]המספר[ אבל‪ ,‬היה הוא ג"כ אסור להסתפר מקרי‬ ‫הדבר ברור שיש להדוכס נכסי בריי ממש‪ ,‬כי‬
‫בר חיובא‪ .‬וזה למדתי מספר נב"י ]מה"ק[ בחלק‬ ‫אעפ"י שקורי לו רייכס פירשט‪ ,‬אפשר שהוא‬

‫אה"ע סי' ע"ה ד צ"א ד"ה ומה שקצת וכו'‬ ‫באיסטריי ‪ .‬ואי להארי בזה‪.‬‬
‫יע"ש ראיתו ברורה‪ .‬והיה יכול להביא ראיה ג"כ‬
‫‪ „ÂÚ‬כתב שמסתמא צויתי להסתפר ע"י עכו"‬
‫משיטת רש"י הנ"ל גבי רבית יעיי וק"ל‪.‬‬
‫דכל שאפשר לתקוני מתקני כמ"ש בש"‬
‫‪ Î"‡Â‬לפ"ז עדי טפי ע"י ישראל מע"י גוי‪ ,‬דהרי‬ ‫)סק"ד( ונקה"כ סס"י ש" ‪.‬‬

‫ישראל הוא בר חיובא ואי שליח לדבר‬ ‫‪ ‰ÏÈÏÁ‬לא צויתי ולא עלתה על לבי‪ ,‬כי אפילו‬
‫עבירה‪ .‬משא"כ ע"י גוי דבודאי לאו בר חיובא„‪,‬‬
‫אי היה מסתפר במספרי ‪ ,‬מ"מ מהיכי‬
‫ואי הוה שליחות לגוי היה ג"כ שליח לדבר‬ ‫תיתי להסתפר מגוי והוא לא ישמע לנו להניע ג‬
‫עבירה‪ ,‬וזה תליא בפלוגתא אי לחומרא ג"כ אי‬ ‫חלק התחתו ויעשה כעי תער‪ ,‬משא"כ ישראל‪.‬‬
‫שליחות לגוי‪ ,‬והוא תליא בשיטת תוס' דפ' איזהו‬ ‫ועוד שנהגו למשוח במשיחת אוירי ‪ ,‬וצרי לזה‬
‫נש ע"א ע"ב ד"ה בשלמא וד"ה כגו וכו' יע"ש‪.‬‬

‫‪ ‡ÏÂ‬אקוה שיערער מערער לאמור דהכא לא הוה‬

‫דבר עבירה שהרי אנו מתירי להסתפר‪ .‬זה‬

‫‚‪¯·ÂÚ„ ¯ÂÒ‡ χ¯˘È‰ Ì‚ ¯ÂÒ‡ ‡Â‰ ̇„ ‰ËÂ˘Ù Í"˘‰ ˙ ÂÂΠ˜ÂÁ¯ÓÏ Í¯„· Íω :(‰„ 'ω ÌÈ ÂÓ¯ Ò„¯Ù ÏÚ·Ï) ˘„˜ È ÂÈÏ‚· .‬‬
‫‪.Ì˘ Î"‰ · 'ÈÚÂ Ì˘ Ê"Ë· ˘"ÂÓΠ¯ÂÚ È ÙÏ ÏÚ‬‬

‫„‪˘"ÓÎ ‰ÂÏÓÏ ‰ÂÏÓ ‡Ï‡ ‰¯Â˙ ‰¯Ò‡ ‡Ï„ ˙È·¯Ï ÈÓ„ ‡Ï .‰¯È·Ú ˙¢ÚÏ Ï‡¯˘ÈÏ ¯È˙ Íȇ Î"‡„ ‰ÂÓ˙ ‡Â‰ :˘„˜ È ÂÈÏ‚· .‬‬
‫˘‪.Ì‬‬