Page 472 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˙‪Â‬‬

‫‪ ÔÈÈÚÂ‬סברא זו תוס' נדה מ"ד ע"ב סו ד"ה דקי‬ ‫יניחוהו לומר קדיש להפסיד ‪ ,‬דבכל יו יאמרו‬
‫לו אייתי לי ראיה דהאי יומא הוא‪ .‬א הספק א‬
‫ל בגוה וכו' ע"ש‪ .‬ולא דמי' לספק מוק‬ ‫הוא מחויב עכ"פ לומר קדיש להמציא לו מני‬
‫חומה‪ ,‬דאי נמי כל הספיקות יקראו בי"ד‪ ,‬מ"מ‬
‫מיקיימו תקנתא דרבנ בעיירות שה ודאי‬ ‫במקו שאינו מפסיד האבלי אחרי ‪.‬‬
‫מוקפות‪ .‬וליכא ספיקא אלא אקרקפתא דהני גברי‬
‫המסופקי וה יקראו בי"ד דפגעו בו בתחלה‬ ‫]˙¯˙‪[Ô ·¯„ ‡˜ÈÙÒ· ȯ˙Ò„ È‬‬

‫ויפטרו בשני‪.‬‬ ‫‪ Ô"¯‰‬פרק ערבי פסחי )ד קח‪ ,‬א(‪ ,‬ש בש"ס‬

‫‪ ‡Â· Â‬לנדו דיד ‪ .‬דלע"ד א יש עוד אחי‬ ‫אמרינ דמספקא ל אי תרי כסי קמאי בעי‬
‫הסיבה‪ ,‬או תרי כסי בתראי הלכ אידי אידי בעי‬
‫במקו אחר היודעי בברור יו היא"צ‬ ‫הסיבה‪ .‬כתב הר" אע"ג דהוה ספיקא דרבנ ‪,‬‬
‫ויעשו תקנתא לנשמת האב בקדיש והדלקה‬ ‫מ"מ כיו דמיעקרא תקנתא דרבנ לגמרי‪ ,‬לא‬
‫ותענית‪ ,‬א כ הספק מונח רק אקרקפתא דה‬ ‫אמרינ ספיקא לקולא‪ .‬ובפ"ק דמגילה )ג‪ ,‬ב( כתב‪,‬‬
‫גברא‪ ,‬לא חמירא ממצוה דרבנ ‪ ,‬ויעשה כל‬ ‫עיר המסופקת א היא מוקפת או לא‪ ,‬יקראו‬
‫תקנות הנ"ל ביו ד' לחדש שיפגע בו תחלה‪,‬‬ ‫בי"ד שהוא יו הראשו שפוגעי בו ע"ש‪ .‬ועיי‬
‫וביו השני יהיה פטור מספיקא דרבנ לקולא„‪.‬‬ ‫במל"מ )פ"ג( ]פ"א הי"א[ מהלכות מגילה‪.‬‬
‫וצע"ג בשלטי גבורי בגליו מרדכי מס' ע"ז פ'‬
‫‡‪ Í‬א אי לו אחי בעול נמצא ביו היא"צ‬
‫ר' ישמעאל אות קט א' ע"ש·‪.‬‬
‫שצרי האב תיקו לנשמתו ביומא דדינא‬
‫דיליה‪ ,‬ואי לו מי שיתק נשמתו‪ .‬וא נימא‬ ‫‪ „" ÚÏ ‰Â‬מדברי ר" הללו‪ ,‬דלא אמרינ ספיקא‬
‫שיעשה הב רק ביו הראשו ‪ ,‬אולי איננו יו‬
‫היא"צ‪ ,‬וביו השני שהוא יו היא"צ והאב צרי‬ ‫דרבנ לקולא היכי שודאי יעבור‬
‫לתיקו ואי מי יעמוד בעדו‪ .‬הרי זה דומה‬ ‫אדרבנ ‪ ,‬כגו ספק מוק חומה‪ ,‬נהי בכל יו יכול‬
‫להסיבה דמיעקרא תקנתא דהאב לגמרי‪ ,‬שאי ב‬ ‫לדחות דלמא היו לאו יומא חיובא דילי' הוא‬
‫וספיקא דרבנ לקולא‪ .‬מ"מ אחר שעברו שני‬
‫בעול שישלי צרכו על כ יעשה בשניה ‪.‬‬ ‫הימי ולא קרא בשו א' מה ‪ ,‬הרי יודע שעבר‬
‫בודאי אדרבנ ‪ ,‬שהרי לא קרא בשו א' מה ‪,‬‬
‫‪ ‰ÈÓ‬לישב בתענית שני הימי קשה וכ"ש למי‬ ‫ובזה לא אמרינ ספיקא דרבנ לקולא‪ .‬ועל כ‬
‫יקרא ביו הראשו שיפגע בו‪ ,‬ואז ממילא הוי‬
‫שעוסק בתורה אשר ממש יצא שכרו‬ ‫בשני ספק קרא ספק לא קרא ופטור דספיקא‬
‫בהפסדו‪ .‬ויש כמה מהאחרוני שכתבו דטע‬
‫התענית אינו לתיקו נשמת האב‪ ,‬רק משו ריע‬ ‫לקולא‚‪.‬‬
‫מזלי' דהב ‪ ,‬ומא דלא קפיד לא קפדינ ‪ .‬ונהי‬
‫בעלמא אי להקל‪ ,‬כיו שהוזכר בש"ס כיו שמת‬ ‫‪ ‰ÈÓÂ‬בהא דהסיבה לא הוי סגי אי מסובי בתרי‬
‫בו אביו כיו שנהרג בו גדליה בפ"ג דשבועות‬
‫)כ‪ ,‬א(‪ .‬מ"מ בכה"ג יש להקל שלא להתענות אלא‬ ‫כסי קמאי‪ ,‬דהרי ספק זה הוא לכל ישראל‬
‫ביומא קמא‪ ,‬ויו שלאחריו יוסי בלמוד ועבודת‬ ‫ואי כולי עלמא יסבו בקמאי‪ ,‬ואי קמי שמיא גליא‬
‫דתקנתא דרבנ קמאי היה למיסב בבתראי ולא‬
‫ה'‪ ,‬שזה טוב מכל הקרבנות כנלענ"ד‪.‬‬ ‫בקמאי‪ ,‬והשתא מחמת הספק יסבו כולי עלמא‬
‫בקמאי ולא בבתראי‪ ,‬נמצא נעקר תקנת רבנ‬
‫]‪[‰ÓÂÁ Û˜ÂÓ ˜ÙÒ‬‬ ‫בהסיבה לגמרי‪ ,‬דהסיבה דקמאי לא תקנו‬
‫ודבתראי לא ניסב‪ ,‬נמצא בטלו תקנת לגמרי‪,‬‬
‫‪ Ì Ó‡Â‬לכאורה י"ל הא אנ לא קיי"ל כהר"‬ ‫ובכי הא לא אמרינ ספיקא למיעקר לגמרי‬

‫הנ"ל אלא עיר המסופקת צריכה לקרות‬ ‫לקולא‪.‬‬
‫בשני הימי ‪ ,‬וכ פסק בש"ע סי' תרפ"ח ]ד[‪,‬‬
‫וכפשטות סוגי' הש"ס פ"ק דמגלה )ה‪ ,‬ב(‬

‫·‪.‚"ËÏ˘‰ „"Ú Î"˘Ó ¯ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬

‫‚‪˙¯Â˙ ,‚Ú 'ÈÒ ¯ÙÂÒ Ô˙Á È 'ÈÒ Á"‡ È" Ù ,Á˘ ‰ÂˆÓ Á" Ó ,·Ú˙ 'ÈÒ Á"‡ È·ˆ ȯ·„ 'ÈÚ .ÔÎ ı¯È˙˘ Ì˘ ‰ÏÈ‚Ó 'ω Ó"ÏÓ· '¯ .‬‬
‫‪.(ÁÎ) Ê˘˙ 'ÈÒ Á"‡ "·‡Â ÁÏ 'ÈÒ ‡"Á „ÒÁ‬‬

‫„‪.‚ˆ ˙‡ ˙ÂÏ·‡ ˙ίÚÓ Á"„˘·Â ·Ò˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬