Page 477 - HATAM-1

‫‪‡È˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קסג‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫שבכליה מיו ז' אדר עד הקרבת עומר ע"ש‪.‬‬ ‫מה"ט מאחרי ולא מקדימי ‪ .‬ועיי בירושלמי‬
‫ומ"מ המ שמח שמחה גדולה‪ ,‬שעכ"פ ש אדר‬ ‫דמייתי במלחמות ה' ספ"ק דמגלה דעל תענית‬
‫הורע מזלייהו של ישראל‪ .‬אבל עכ"פ לא רצה‬ ‫אסתר אומר אקדומי פורענותא‪ ,‬אע"ג דלא הוה‬
‫לעשותו בחדשו ממש שלא יגי זכותו‪ .‬אי נמי‬ ‫אלא זכר לנס כמ"ש ר" בש ראב"ד פ"ב‬
‫משו שהיו המילואי בכ"ג אדר הסמו לניס ‪,‬‬ ‫דתענית )יז‪ ,‬ב(‪ ,‬מכל מקו כיו שתענית גופיה‬
‫שבאחד בניס הוק המשכ ובאדר שלפניו היו‬ ‫דבר של צער הוא‪ ,‬לא מקדימי ליה ע"ש וכ"ש‬
‫מילואי והיה ירא שיהיה זכות לישראל בו‪,‬‬ ‫הכא‪ .‬ע"כ נלפע"ד דבכל הנ"ל אי לזוז מפסק‬
‫וכשגברו מרדכי ואסתר לא עיברו אותו השנה‬
‫כדי שיארע חדש המלחמה בחדשו של מרע"ה‬ ‫המחבר‪.‬‬
‫ועל כ הוצרכו לעבר שנה האחרת ועשו ימי‬
‫שמחה בשני ואסרו הספד בראשו כי שניה‬ ‫‪ ÈÓÂ‬שנעשה לו נס באדר‪ ,‬נראה נמי כמ"ש מג"א‬
‫גורמי ‪ .‬אמנ העיקור בשני משו מסמ גאולה‬
‫סס"י תרפ"ו לעשותו בשני דלא שיי אי‬
‫לגאולה וק"ל‪.‬‬ ‫מעבירי על המצות‪ ,‬דהשתא דעשו אנשי כנה"ג‬
‫השני לעיקור לעני נס משו מסמ גאולה‬
‫˘‪ ·Â‬מצאתי בירושלמי פ"ק דמגילה )ה"ה(‬ ‫לגאולה‪ ,‬א"כ הראשו הוא שבט ולא שיי אי‬
‫מעבירי על המצות דעדיי לא הגיע זמנו‪ .‬והש"ס‬
‫אמתני' דאי בי אדר ראשו וכו'‪ ,‬דכתב‬ ‫פ"ק דמגילה )ו‪ ,‬ב( דקאמר אי מעבירי על‬
‫ש בפשיטות דשנת הגזרה מעוברת היתה מהאי‬ ‫המצות‪ ,‬היינו על אנשי כנה"ג גופייהו דהיה לה‬
‫ראיה דכתיב בחדש שני עשר‪ .‬פירוש מכלל‬ ‫לתק בראשו משו אי מעבירי ‪ .‬אבל השתא‬
‫דאיכא שלש עשר‪ .‬ודברי הירושלמי כפשוטו‬ ‫דתקנו בשני משו ]מיסמ [ גאולה לגאולה‪ ,‬שוב‬
‫צע"ג‪ ,‬א"כ נעשה הנס באדר הראשו ובהא כ"ע‬ ‫נעשה הראשו שבט לעניני אלו והשני הוא‬
‫מודה דיש לעשות באדר הראשו ומ"ט קבעוהו‬
‫אנשי כנה"ג באדר השני‪ .Ê‬ואי משו מסמ‬ ‫אדר‪.‬‬
‫גאולה לגאולה אטו מי שנעשה לו נס בשבט‬
‫יעשה לו י"ט סמו לניס משו מסמ גאולה‬ ‫‪ Ï"ÈÂ‬ש בסוגיא פ"ק דמגלה ז' ע"א דר' שמואל‬

‫לגאולה אתמהה‪.‬‬ ‫בר יהודה )אמר רב( מוקי קרא דהשנית‬
‫לשלחה אסתר לחכמי ‪ .‬וצ"ע לכאורה הא קיימא‬
‫‡‪ ‡Ï‬ע"כ כנ"ל דהירושלמי לא אמר אלא באותה‬ ‫ל כר' שמעו ב גמליאל דקורי מגלה בשני‪.‬‬
‫וא"כ איצטרי השנית לדרשב"ג ואמאי מפיק לי'‬
‫שעה שהפיל פור לחדש שני עשר אז‬ ‫רב לדרשה אחריני‪ .‬וי"ל דלא צרי קרא דפשיט‬
‫היתה שנה מעוברת‪ ,‬פירוש שהיה מוב שראוי‬ ‫נמי אדר הוא השני כמ"ש תוס' ס"פ קונ יי ‪,‬‬
‫להתעבר‪ .Á‬וזה ידעינ מדכתיב מחדש לחדש‬ ‫דראשו הוא משלשי יו ‪ .‬ש"מ הוא חדש‬
‫שני עשר‪ .‬א מדכתיב השנית דמבואר מזה‬ ‫העיבור‪ ,‬והשני שהוא חסר הוא אדר‪ .‬א רשב"ג‬
‫שתקנו לעשות פורי בשני‪ ,‬שמע מינה שנמלכו‬ ‫לטעמיה דס"ל חדש העיבור נמי כ"ט יו‬
‫בית די ולא עברוהו להאי שתא ונעשה נס בסת‬ ‫כמבואר פ"ק דר"ה י"ט ע"ב‪ ,‬ע"כ איצטרי‬
‫אדר קבעוהו בשני משו מסמ גאולה לגאולה‬ ‫השנית‪ .‬ולמאי דקיי"ל שהוא שלשי יו לא‬
‫איצטרי השנית‪ ,‬ע"כ אפקיה רב לדרשא אחריתי‪.‬‬
‫וכנ"ל‪.‬‬
‫‪ ˘Â¯„·Â‬אגדה אמרתי דשנת הנס היה ראוי‬
‫‡‪ ‡Ï‬דלפ"ז לר' אליעזר בר' יוסי דלא דרש‬
‫להתעבר עפ"י חשבו ‪ .Â‬ונתכוו המ‬
‫השנית דאיצטריכא ליה שבתחלה קבעוהו‬ ‫לגזור שמד בחדש אדר הראשו כדכתיב בחדש‬
‫בשוש ‪ ,‬א"כ כיו דכתיב חדש שני עשר ומוכח‬ ‫שני עשר ולא בי"ג כדי שלא יגי זכות מרע"ה‪,‬‬
‫שהיה שנה שראויה להתעבר‪ .‬והמ גזר על‬ ‫שחדשו של מרע"ה הוא בשני‪ ,‬כמ"ש מהריעב"‬
‫השני עשר שהוא אדר הראשו ‪ ,‬ואי לנו שו‬ ‫בסידור שלו )שער הדגי ( ע"ש דהסתפקו במ‬
‫ראיה שנמלכו ב"ד ולא עיברוהו שהרי השנית לא‬

‫‪.˙¯·ÂÚÓ ‰˙ȉ ‡Ï Ô·˘Á È"ÙÚ Ò ‰ ˙ ˘· (ÂÙÂÒÏ ·Â¯˜)  'ÈÒ Á"‡ ˘‡ ȯӇ ˙"¢· .Â‬‬
‫‪ÁÒ¯ 'ÈÒ ÌÏ˘‰ Ìȇ¯È·Â ÊÏ 'ÈÒ ‰"¯ ÍÏÓ ˙Ú¯˙ 'ÈÚ .ԇΠÒ"˙Á‰ ÏÚ ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó Ì˘ ‰ÏÈ‚Ó ÈÓÏ˘Â¯ÈÏ ÌÈÏ˘Â¯È È„ÂÓÚ '¯ .Ê‬‬

‫·˙‪.Ì˘ ¯"ÚÂ‬‬
‫‪'ȇ¯˘ ÔÓ‰ Ú„È Í‡È‰ ‰ ˘‰ Ìȯ·ÚÓ˘ ÌÈ È Ú ¯‡˘ ÏÚ„ ¯·Ú˙‰Ï ‰È‡¯ ‰˙ȉ ‰Ù˜˙‰ Ô·˘Á È"ÙÚ„ 'ÈÙ‰ '¯ :Á"·Á È˘Ϸ .Á‬‬

‫‪.¯·Ú˙‰Ï‬‬