Page 480 - HATAM-1
P. 480
˙·¢˙ אורח חיי ˙˙Âχ˘ „È
‰ ‰Âרבנו אפרי הוסי על הרי" ספ"ק יו י"ד ויו ט"ו ,שלאחר שחלק אות כלל
כאחד ולא עשה כ אלא לאסור של זה בזה
דמגלה ע"ש ,והשיג עליו הרז"ה ז"ל דרב עכ"ל .כוונתו מבואר דהא ריש מס' מגילה ב'
אשי הוצר לשנויי ברייתא דמגילת תענית אליבא ע"ב הוה סד"א שיהיו עושי ב' הימי ,אלא
דר' יוסי בלאחריו ,אבל איהו לא ס"ל כר' יוסי דאתי את ופסק מדכתיב את יו י"ד ואת יו
ט"ו ,פסק לומר זמנו של זה לא זמנו של זה.
בלאחריו. ואמנ במגילת תענית כלל אות ולא כתב את
ביניה ,כ הוא הגירסא במגילת תענית שלפנינו,
„"ÚÙÏÂהוה קשיא ליה לרבנו אפרי ז"ל מ"ט וכ הובא במס' תענית י"ח ע"ב ,אלא דבמס'
מגלה ה' ע"ב הועתק בשבוש .וכיו שכלל
נאיד רב אשי מתירוצו של אביי )תענית אות ,ממילא מוכח דנהי דלעני קו ועשה
יח ,א( וחידש לנו דכל שלפניו ולאחריו אינו אסור להיות עושי את יו י"ד אתא את ופסק שלא
אלא בתענית .ומנ"ל הא ,הא שפיר מיתוקמא להטריח לעשות ב' הימי זכירה ועשיה ,מ"מ
ברייתא דמגילת תענית בתירוצו של אביי לא לעני שבת ואל תעשה לא למספד ולא
נצרכה אלא לחדש מעובר .והרי קחזינ דש"ס להתענאה ,כלל אות במגילת תענית לאסור של
קאמר השתא דאתית להכי כ"ט נמי אי איקלע זה בזה .ולפ"ז לעול נימא דמגילת תענית אתי
מילתא וכו' .והנה ה אוקימתא דאי איקלע לומר שיאסור יו שלפני י"ד ולמיסר נמי י"ד
מילתא אוקימתא דחיקא הוא ואפילו הכי ניחא וט"ו שבאדר הראשו .ומ"מ מוכח נמי לאסור
להש"ס טפי ה אוקימתא דחיקא ממאי דנחדש של זה בזה מדכייל אות ולא פסק באת יו
דינו של רב אשי .וא"כ קשה הא כבר קדמו אביי
ותיר בתי' מרווח לא נצרכה אלא לחודש מעובר ט"ו.
ומה עלה על דעת רב אשי לחדש אוקימתא
„ÂÚÂיותר נראה נכו לומר כיו דמוכח
חדשה.
מדאיצטרי בכל שנה ושנה דמדינא היה
‡ ‡Ïע"כ משו דחודש מעובר היינו שיהיה אדר לעשות פורי בשני אדרי ,אלא מדאנשי כנה"ג
לא תקנו כ וכתבו בכל שנה ושנה דלא למיעבד
הסמו לניס מלא ,דליכא לפרש שיהיו ב' אלא בחד מינייהו ,והיינו בשני למסמ גאולה
אדרי ,וי"ט דלא יעידו מדאורייתא הוא בראשו , לגאולה .א"כ מזקני נתבונ וכל הקובעי מועד
דזה אינו ,דקיי"ל דכל מגילת תענית שהיא שב לעצמ באדר אי להטריח יותר מדאי ואי לעשות
ואל תעשה עושי י"ט בשניה כנ"ל .וע"כ אי אלא באחד מה .וא הוא דבר מצוה כגו לחלוק
אפשר אלא למימר שיהיה אדר הסמו לניס מלא צדקה בכל אדר כ וכ ,אי צרי לחלק אלא פע
הוא דלא כהלכתא ,דקיי"ל בר"ה י"ט דלעול אחת ובראשו משו זריזי מקדימי למצות והיינו
חסר וכמ"ש כבר לעיל ,ולא בעי רב אשי לאוקמי אי מעבירי על המצות כמ"ש טורי אב במגילה
בר מהילכתא ,משו"ה ניחא ליה לחדש דלפניו ה' ע"ב .וא הוא דבר שמחה והודאה לה' יעשנו
ולאחריו אינו אסור אלא להתענאה ולא למספד בשני משו מסמ גאולה לגאולה .וא הוא דבר
כדי דתיקו אליבא דהלכתא .וא"כ שמע מינה צער ותענית ,יעשה ג"כ בשני משו אקדומי
דהלכתא הכי דלאחריו נמי אסור .ונהי דבמאי פורענותא לא מקדימי .ואמירת קדיש ביא"צ ג"כ
דחדש רב אשי דלמספד מותר לא קיי"ל כוותיה, בשני ,שבלשו תורה הוה השני אדר ואיננו נידו
כדאמרינ השתא דאתית להכי וכו' כ"ט נמי אי
איקלע מילתא וכו' ומשו"ה אוסר רבנו אפרי למעלה אלא בשני כמ"ש לעיל )ד"ה והנה(.
למספד נמי .מ"מ בהא דס"ל לרב אשי דלאחריו
נמי אסור לא פליג ש"ס עליו ,והלכתא דבי לפניו ‡ Ì Óכל שהוא שב ואל תעשה כגו איסור
ובי לאחריו אסור בי בהתענאה ובי למספד. הספד ותענית ואי בו הטרחה פעמיי ,
וכ מי שקיבל עליו שביו פלוני באדר לא ישב
È˙ί‡‰קצת בזה מפני שראיתי הגאו מו"ה בסוד משחקיו' ולא יטייל וכדומה ,צרי לקיי
אלי' ווילנא זצ"ל סי' )תקס"ח( נדרו בשניה כנלע"ד.
]תרפ"ו[ נתקשה בדברי רי" הנ"ל שהמה תוספת
רבנו אפרי .ולפע"ד פשוט כמ"ש .וכ יש להבי
ממ"ש בגליו הרי" ש ע"ש.Ë
Ìȯه  ȷ¯ ˙‚˘‰Ï È˙¯ډ·Â ,Ê 'ÈÒ Ï„‚ ¯Â‡· ,Ìȯه  ȷ¯ ˙ËÈ˘ ¯Â‡È·· Íȯ‡‰˘ „˜ 'ÓÚ ‡"Á ÌȯÂη ˙È˘‡¯ ˙"¢· '¯ .Ë
.(Á" ˘˙ Ì"È) "¯˘‡ ‰Â ÔÂÎÓ" ˙¯Â„‰Ó ‰ÏÈ‚Ó Û"ȯ‰ ÏÚ